www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בטיפול הורמונלי בתופעות גיל המעבר, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

רשלנות רפואית בטיפול הורמונלי בתופעות גיל המעבר, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

תפקיד השחלות בגוף האישה הוא בין היתר לייצר את הורמוני המין הנשיים פרוגסטרון ואסטרוגן, והן מסיימות את תפקידן באופן הדרגתי בין גיל 45 ועד לגיל 56. עבור האישה זהו שינוי משמעותי ודרמטי המשפיע על מערכות שונות בגוף. הפרת האיזון ההורמונלי בגוף האישה בא לידי ביטוי בתסמינים שונים ומגוונים.


בין שלל התופעות המתלוות להפסקת הורמוני המין הנשיים ניתן לציין השמנה, גלי חום, הפרעות שינה, דיכאון, שינויים במצב הרוח, רגישות יתר ועוד. רוב הנשים מתחילות לחוות חלק מתסמינים אלו כבר עם התחלת הירידה בייצור האסטרוגן כאשר התסמינים השכיחים ביותר הם הפרעות שינה, הזעה וגלי חום ויובש בנרתיק.


מחקרים שנעשו בנושא הראו כי להורמון האסטרוגן יש תפקיד משמעותי בהסדרת פעילותם של איברים בגוף האישה ביניהם הלב, המוח, ומערכת הדם והשלד. לפיכך, מחסור באסטרוגן בגיל המעבר גורם לשיבוש תפקודן התקין של המערכות והאיברים הללו.


איך מטפלים בתסמונת גיל המעבר?


הטיפול הרפואי המקובל והיעיל ביותר להתמודדות עם סימפטומים של גיל המעבר הוא טיפול הורמונלי חלופי אשר נועד להחליף את ההורמונים הטבעיים שהגוף מייצר. הטיפול ההורמונלי החלופי יעיל במניעת אוסטאופורוזיס והוא בעל השפעה חיובית של מניעת תחלואה של הלב וכלי הדם. את הטיפול חשוב להתאים באופן אינדיבידואלי לכל מטופלת בהתאם לתסמינים שמהם היא סובלת ולגורמי סיכון.


הטיפול עצמו מתבצע באמצעות כדורים, ג'ל או מדבקות לעור. מאחר שקיים מגוון רחב של תרופות, בעת ההחלטה על הטיפול המתאים, הרופא צריך להתחשב בפרמטרים רבים כגון גיל המטופלת, הגיל שבו היא החלה לסבול מהתסמינים, קיומם של גורמי סיכון, תלונותיה העיקריות ועוד. על סמך שקלול הנתונים הללו ונתונים נוספים כמו היסטוריה רפואית משפחתית, הרופא יחליט על הטיפול התרופתי המתאים.


יש לציין כי הטיפול ההורמונלי החלופי אינו מתאים לכל הנשים. יש להימנע ממתן טיפול כזה לנשים שסובלות מסרטן השד, מקרישיות יתר בדם וממחלות רקע שאינן מאוזנות כמו לחץ דם גבוה וסכרת. מקרים שנערכו בנושא הראו כי מומלץ להתחיל את הטיפול לפני גיל 60 ופחות מ-10 שנים לאחר הפסקת הווסת.


רשלנות רפואית במתן טיפול הורמונלי חלופי


נשים רבות אינן יודעות כי עם הגיל עולה גם הסיכון לפתח פקקת ורידים, וזאת על רקע עלייה בשכיחות טיפולי גיל המעבר על ידי טיפול הורמונלי חלופי. על כן, מטופלת שמודעת לכך שהיא סובלת מקרישיות יתר על רקע גנטי צריכה ליידע את הרופא המטפל לפני קבלת טיפול הורמונלי חלופי לטיפול בתסמיני גיל המעבר.


הרופא מצידו צריך לשאול האם ידוע על נטייה לקרישיות יתר, ולהפנות את המטופלת לבדיקות כדי לשלול את התופעה לפני מתן טיפול הורמונלי שעלול להחמיר את הבעיה, לגרום לקרישי דם ובמקרים חמורים אף לתסחיף ריאתי שעלול לסכן חיים. רופא שלא ביצע את הבדיקות הנדרשות למרות חשד למצב של קרישיות יתר, חושף את עצמו לתביעת רשלנות רפואית במקרה שבו התרשלותו גרמה למטופלת נזק.


אישה שלקתה בתסחיף ריאתי עקב נטילת טיפול הורמונלי חלופי קיבלה 314 אלף שקלים


בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד רופא הנשים שטיפל בה, והורה לה ליטול תחליפי הורמונים לטיפול בתופעות גיל המעבר. השופט קבע כי הרופא היה מודע לכך שלאישה יש נטייה לפקקת ורידים עמוקים, אך למרות זאת רשם לה טיפול הורמונלי חלופי ובכך התרשל כלפיה וגרם לה לנזק.


האישה, ילידת שנת 1941, סבלה מתופעות של גיל המעבר שכללו גלי חום ובשל כך נטלה הורמון חלופי לזה המיוצר באופן טבעי על ידי גוף האדם במשך שש שנים. בשנת 1998 האישה חשה כאבים ברגלה ולכן הפסיקה על דעת עצמה את נטילת התרופה ופנתה להמשך בירור רפואי.


האישה סבלה בעבר מחשד לפקקת ורידים עמוקה


בבירור עלה כי האישה סבלה ככל הנראה מאירוע של פקקת ורידים עמוקים והיא הפסיקה לקבל טיפול הורמונלי כאמור. בשנת 2000, האישה פנתה לרופא נשים מומחה עקב תופעות גיל המעבר שמהן המשיכה לסבול וביקשה ממנו לבחון אפשרות של טיפול בתחליף הורמונלי. הרופא המליץ לה על שימוש בהורמון במינון מופחת, וחמישה חודשים לאחר מכן היא עברה אירוע של תסחיף ריאתי ואושפזה בבית חולים שם אובחנה כסובלת מפקקת ורידים ברגלה.


המטופלת טענה כי רופא הנשים התרשל כלפיה בכך שרשם לה טיפול תרופתי הורמונלי כאשר ידע שבעברה הייתה קיימת אבחנה של חשד לפקקת ורידים עמוקים, וכי טיפול תרופתי זה עלול לגרום ליצירת קרישי דם ולסכן את חייה. לפי גרסת המטופלת, הטיפול ההורמונלי גרם לה לתסחיף ריאתי וגרם לה לנזק נפשי ופיזי.


הרופא טען כי הסיכון לקריש דם קיים אצל כל אישה ללא קשר לעברה הרפואי


מנגד, הרופא טען כי הוא לא העמיד את המטופלת בסיכון כלשהו, מאחר שהסיכון לקריש דם קיים אצל כל אישה שמטופלת באמצעות גלולות הורמונליות, ללא קשר לרקע רפואי קודם של פקקת ורידים עמוקים. עוד נטען כי המטופלת לא הוכיחה כי עברה אירוע של פקקת ורידים עמוקים ואפשרות זו נשללה על ידי הרופאים שערכו לה בירור בזמנו.


לאחר בחינת כלל העדויות והראיות, השופט קבע כי המטופלת אובחנה כסובלת ממצב של חשד לפקקת ורידים עמוקים. צוין כי רופא הנשים היה מודע למצבה של האישה בכל הקשור לחשד לפקקת ורידים עמוקים בעת ביקורה במרפאתו. כמו כן נפסק כי קיימת התוויית נגד מתן טיפול הורמונלי למטופלת במצב של חשד לפקקת כאמור. לפיכך הוחלט שהטיפול ההורמונלי שניתן לאישה חורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה ומהווה רשלנות רפואית כלפיה.


עוד צוין כי קיים קשר בין טיפול הורמונלי ובין פקקת ורידים עמוקים, כאשר הטיפול מגביר נטייה לקרישה בנשים ולכן במצב של פקקת יש להפסיק מיידית את השימוש בהורמון.


הרופא חרג מסטנדרט ההתנהגות של רופא סביר והתרשל כלפי המטופלת


השופט קבע כי הרופא היה צריך לצפות כי בשל החשד לאירו פקקת כאמור, עלול להיגרם למטופלת נזק כתוצאה מהטיפול ההורמונלי ולכן הוא פעל בניגוד לסטנדרט ההתנהגות המצופה מרופא סביר, הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל והתרשל כלפיה.


עוד נקבע כי בעקבות התרשלותו של הרופא נגרמה לאישה נכות רפואית משוקללת בשיעור של 32% ונכות תפקודית בשיעור של 15%. בסופו של דבר השופט פסק כי קופת חולים שהעסיקה את הרופא בזמנים הרלבנטיים לתביעה תשלם לאישה פיצויים בסך של 314 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עו"ד.


ת"א 51114-07


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח כריתת רחם - פגיעה בעצב

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

פסק דין בנוגע לזריקת אפידורל רשלנית - התפתחות תסמונת Drop Foot

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

פיצויים לאחר רשלנות רפואית בביצוע ניתוח למטופל הסובל מאיטמות במעי הגס

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

הסכמה מדעת לביצוע הרדמה מקומית ולא הרדמה כללית - האם רשלנות?

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

רשלנות רפואית בטיפול על ידי מתמחה - לידה תוך מתן פטוצין

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם מתמחה אשר לא אבחן מחלה ולא התייעץ עם רופא מומחה התרשל?

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

רשלנות רפואית - שירותי רפואת חירום לא תיקנו לחצן מצוקה

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

נטל הראייה בעקבות העדר רשומה רפואית - ניתוח כריתת גידול בצוואר הרחם

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

התקף לב סוער מול התקף לב שקט, האם רשלנות רפואית?

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

רשלנות רפואית בגין אי שמירה על חולה סכיזופרניה ומניעת התאבדותו

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רשלנות רפואית באבחון מחלה וביצוע בדיקת MRI באיחור

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח לפי חוק כלי ירייה התנהל ברשלנות כלפי מטופל?

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בבית חולים והפעלת חוק חקירת סיבות מוות

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

תביעת רשלנות בהריון לאחר אי הפניה לדיקור מי שפיר למרות כליות עובר גדולות

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

תביעה נגד בית אבות בגין רשלנות לאחר נפילת קשישה במסיבת פורים

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

אבנדיה ורשלנות רפואית - תביעה ייצוגית והסדר פשרה על סך 12 מיליון ש"ח

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

רשלנות רפואית חמורה של וטרינר ושלילת רישיון לצמיתות

ווטרינר אשר רישיונו נשלל על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, וזאת בשל "רשלנות חמורה", הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי דין הערעור להידחות... 

האם רשלנות בית אבות גרמה לנפילת קשישה וכתוצאה מכך לפטירתה?

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון דחה ערעור שעניינו רשלנות במתן חיסון לתינוק

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן - האם נעשה ברשלנות?

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 



תגיות: מכות חשמל, קורטיזון, CONVERSION REACTION, בדיקת תפקודי כבד, לפרוסקופיה, אקו לב, כורואיד פלקסוס, נשים,