רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן הפה, איך אפשר לקבל פיצויים?
סרטן הפה הוא אחד מסוגי הסרטן שכלולים בקבוצת סרטני הראש והצוואר. סרטן הפה עלול להתפתח בכל חלק מחלל הפה כאשר רוב סרטני הפה מתחילים ברצפת הפה ובלשון. רובם המוחלט של סרטני הפה מתחילים בתאים שטוחים המכונים גם תאים קשקשיים אשר מכסים את שטחי השפתיים, הלשון והפה. סוגי סרטן אלו נקראים קרצינומות של תאים קשקשיים.
במצב שבו סרטן הפה מתפשט ושולח גרורות, הוא עלול לעבור דרך המערכת הלימפטית ולהגיע לבלוטות לימפה הממוקמות בצוואר. חשוב לציין כי סרטן הפה מקושר על פי רוב לעישון ולכן הפסקת העישון מורידה את הסיכון לחלות בסרטן הפה. אמצעי הגנה נוספים הם שימוש בקרם הגנה לשפתיים ובכובע לאנשים שמבלים זמן רב בשמש.
תסמינים של סרטן הפה
הסימפטומים השכיחים והנפוצים ביותר של סרטן הפה הם כתמים או טלאים בצבע אדום, לבן או אדום מעורב עם לבן בתוך הפה או על השפתיים. כמו כן ניתן לציין גם פצעים על השפה או בתוך הפה שאינם נרפאים, דימום בפה, שיניים מתנדנדות, קשיים בבליעה וכאבי אוזניים. במקרה שנתקלים באחד מהתסמינים הללו מומלץ לגשת ולהיבדק אצל מומחה כדי לאבחן את הבעיה הרפואית ולקבל טיפול בהקדם האפשרי.
כיצד מאבחנים את סרטן הפה?
במקרה של גילוי סימפטומים אשר עלולים להחשיד בסרטן הפה, רופא השיניים או הרופא המטפל יבחנו את פיו ואת גרונו של המטופל בחיפוש אחר כתמים אדומים או לבנים, נפיחות, גושים וממצאים מחשידים אחרים. במסגרת הבדיקה הגופנית הרופא ייבחן את גג הפה, רצפת הפה, את הקיר האחורי של הגרון כמו גם את החלק הפנימי של השפתיים ושל הלחיים. נוסף על כך, הרופא יבדוק גם את בלוטות הלימפה בצוואר.
במקרה שבבדיקה מתגלה ממצא בלתי תקין, ניתן ליטול דגימה זעירה מהרקמה באמצעות בדיקת ביופסיה. הסרת הדגימה מהרקמה מתבצעת על פי רוב תחת הרדמה מקומית אך לעיתים היא מבוצעת תחת הרדמה כללית. לאחר לקיחת הדגימה, פתולוג ייבחן את הרקמה תחת מיקרוסקופ ויחפש אחר תאים סרטניים.
אם מתברר כי אכן מדובר בסרטן, הרופא יצטרך לערוך בדיקות נוספות כדי להעריך את היקף המחלה והתקדמותה ולתכנן למטופל את הטיפול המיטבי עבורו. לעיתים הרופא יעשה שימוש באנדוסקופ שמוחדר לגרונו של המטופל כדי לבחון את גרונו, הריאות וקנה הנשימה. נוסף על כך ייתכן שהמטופל יצטרך לבצע בדיקות הדמיה כגון CT, MRI וצילומי רנטגן לפה ולחזה כדי לבחון את התפשטות המחלה לאזורים אלו.
דרכי הטיפול בסרטן הפה
בחירת הטיפול המתאים תלויה במשתנים רבים כגון מצבו הרפואי הכללי של המטופל, מיקום הנגע הסרטני וממדיו כמו גם השאלה האם הוא התפשט לאזורים אחרים. ברוב המקרים טיפול בסרטן הפה הוא ניתוח כאשר חלק מהמטופלים אף מקבלים טיפול משלים ומשולב עם כימותרפיה וטיפולי קרינה.
במסגרת ניתוח להסרת גידול בגרון או בפה, המנתח מסיר לעיתים גם את בלוטות הלימפה בצוואר אשר עלולות להיות נגועות אף הן בסרטן. לאחר הניתוח המטופל צפוי לחוש כאבים ולסבול מנפיחות בפנים שבדרך כלל חולפת תוך מספר שבועות. בעוד ניתוח להסרת גידול קטן בפה עשוי שלא לגרום למטופל להפרעה תפקודית משמעותית, כריתת גידול גדול יותר שבמסגרתו מוסרים חלקים מהלשון, מהלסת או מהחך עלולים להשפיע על יכולתו של המטופל ללעוס, לדבר ולבלוע.
במקרים שבהם הרופא מתרשל באבחון ובטיפול בסרטן הפה בשלבים מוקדמים או מאוחרים, ניתן להגיש נגדו תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי להוכיח את התביעה המטופל יידרש לצרף לתביעתו חוות דעת של מומחה רפואי כדי להוכיח שנגרם לו נזק בעקבות רשלנותו של הרופא.
הרופא אמר למטופל ש"הכל בסדר" במקום לקבוע לו ניתוח להסרת הנגע בשפתיים
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד בית חולים, לאחר שרופא אמר לו כי מצבו הרפואי תקין ואינו מחייב ניתוח. זאת למרות העובדה שביופסיה שנערכה לו בבית החולים הראתה כי הוא סובל מנגע סרטני בשפתיים. השופטת קבעה כי הרופא התרשל כלפי המטופל מכיוון שנתן לו עצה רשלנית, וחייבה את בית החולים לשלם לו פיצויים בסך כולל של 310 אלף שקלים.
האיש, יליד שנת 1954, הופנה למחלקת כירורגיה פלסטית בבית חולים לצורך ביצוע כריתה מלאה ושחזור, לאחר שנמצא לו נגע בשפה. בבדיקת ביופסיה שנערכה לו בבית החולים נמצא נגע טרום סרטני בשפתיים. המטופל הגיע למרפאה בבית החולים עם תוצאות הבדיקות ונאמר לו ש"הכל בסדר" וכי אין צורך בביצוע טיפול כלשהו.
כעבור שנתיים פנה המטופל לקופת חולים כשהוא סובל מפצע גדול בשפה. בביופסיה שנערכה לו נמצא סרטן במקומות בשפה אשר הצריך ניתוח לכריתת חלק מרכזי בשפה, כריתת בלוטות לימפה וביצוע ניתוחי שחזור.
לפי טענת המטופל, אם היה עובר את הכריתה של הנגע הטרום סרטני מיד לאחר הביופסיה הראשונה, סביר להניח שלא היה צריך לעבור כריתה רחבה בהרבה בהמשך כמו גם כריתה של בלוטות לימפה. לגרסתו, מאחר שהוא נדרש לעבור את ניתוח הכריתה הנרחב הוא נותר עם שפה פגועה, כאבים והיצרות של הפה שגרמו לו לנכות אסתטית ותפקודית. מנגד, בית החולים טען שיש לפטור אותו מכל אחריות ולייחס למטופל אשם תורם מלא לנזקיו וזאת מאחר שהמשיך לעשן למרות בעיותיו הרפואיות.
הרופא השיא למטופל עצה רשלנית וגרם לו לנזק
לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות, השופטת קבעה כי בית החולים לא הצליח להוכיח שזימן את המטופל לניתוח לאחר קבלת תוצאות בדיקת הביופסיה. עוד צוין כי המטופל הוכיח שבביקורו האחרון בבית החולים הרופא אמר לו ש"הכל בסדר" ואין לו כלום. לפיכך נקבע כי בית החולים נושא באחריות לרשלנותו של הרופא שהשיא למטופל עצה רשלנית ובכך גרם לו לנזק.
בסיכומו של דבר, השופטת קבעה כי בית החולים מחויב לפצות את המטופל בסך כולל של 310 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 62 אלף שקלים.
ת"א 18567-08