רשלנות רפואית במעקב לאחר קיבוע שבר במפרק הירך, מתי תוגש תביעה?

שבר במפרק הירך הוא תופעה שכיחה בקרב אוכלוסיות בסיכון כגון נשים מבוגרות על רקע הירידה בצפיפות העצם, כמו גם בקרב גברים מבוגרים בשל הנטייה המוגברת לנפילות שהולכת ועולה ככל שגילו של האדם עולה.

במקרים רבים, כתוצאה מנפילה של אנשים בגילאים מבוגרים, נוצר שבר במפרק הירך. ההחלמה משבר כזה היא מורכבת עבור אנשים מבוגרים ונלוות אליה השלכות מנטליות ופיזיות קשות. על חייו של הנפגע. בין היתר ניתן לציין כאבים, קשיים בתפקוד ובניידות, חשש לצאת מהבית ואף דיכאון.

יש לציין כי קיימים שני סוגים עיקריים של שברים במפרק הירך, סוג אחד הוא שבר בחלקו העליון יחסית של צוואר פרק הירך. סוג שני הוא שבר בחלק התחתון של צוואר פרק הירך. השכיחות של שני סוגי השברים היא גבוהה מאוד ובמחלקות האורתופדיות של בתי החולים בישראל מתבצעים מדי שנה ניתוחים רבים לקיבוע המפרק ו/או להחלפת המפרק.

מהם התסמינים של שבר במפרק הירך?

על פי רוב לאחר הנפילה, הצד שנפגע יהיה כאוב מאד, הנפגע לא יוכל לעמוד על הרגליים ולהתהלך. ברוב המקרים, יתלווה לשבר עיוות של הרגל, כמו גם קיצור של הגפה. על כן, בכל מקרה נפילה של אדם מבוגר, המתלונן שאינו מסוגל לקום בכוחות עצמו וללכת, חשוב לפנות בהקדם האפשרי למוקד רפואי או למיון.

אבחון שבר במפרק הירך מתבצע באמצעות בדיקה קלינית ועל ידי צילום רנטגן.

כיצד נהוג לטפל בשבר במפרק הירך?

הטיפול בשבר במפרק הירך מותאם באופן ספציפי לסוג השבר כאשר מומלץ לטפל בו מוקדם ככל האפשר. במצב שבו ניתן לבצע קיבוע פנימי של השבר, יתבצע ניתוח לקיבוע המפרק באמצעות ברגים, פלטה בתוספת ברגים או על ידי מסמר תוך לשדי. במקרים שבהם אין אפשרות לבצע קיבוע, יתבצע למטופל ניתוח להחלפה של חצי מפרק או החלפה מלאה של המפרק.

מהם הסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח לקיבוע שבר במפרק הירך?

ברוב המקרים, מקור הסיבוכים לאחר ניתוח לקיבוע השבר עלול להיות בכשל של מערכת הקיבוע או בעמדה בעייתית של קיבוע השבר. נוסף על כך ייתכנו זיהומים מקומיים, פגיעה עצבית, קיצור של הרגל ועוד. לעיתים לאחר ניתוח קיבוע ובשל כאבים מהמפרק שנותח, חלק מהמטופלים יסבלו מצליעה ואף מכאבי גב תחתון. לאחר ניתוח לקיבוע חשוב לבצע מעקב כדי לוודא שהשבר התאחה כראוי. אם השבר לא התאחה כראוי ברוב המקרים יהיה צורך בביצוע ניתוח להחלפת המפרק הירך.

במקרה של רשלנות הצוות הרפואי בניתוח לקיבוע מפרק הירך או במעקב לאחר הניתוח שבעקבותיה נגרם למטופל נזק, ניתן להגיש תביעת פיצויים בעילה של רשלנות רפואית. במסגרת התביעה, המטופל יצטרך לצרף לתביעתו חוות דעת רפואית של מומחה רפואי כדי להוכיח את הנזק שנגרם לו ואת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק.

מטופל קיבל 1.25 מיליון שקלים בעקבות רשלנות במעקב אחרי ניתוח לקיבוע שבר

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש מטופל נגד בית החולים שבו נערכו לו ניתוח לקיבוע שבר במפרק הירך ומעקב לאחר הניתוח. השופט קבע כי הרופא שביצע למטופל מעקב לאחר הניתוח התרשל כלפיו בכך שלא אבחן כראוי את האיחוי הלקוי של השבר וגרם לו לנכות אורתופדית. על כן, בית החולים והרופא חויבו לשלם לאיש פיצויים בסך של 1,250,943 מיליון שקלים.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, במהלך טיול בחו"ל שערך האיש שהיה בגיל 55 בזמנים הרלבנטיים, הוא החליק ושבר את עצם ירך שמאל. הוא הובהל חזרה לישראל בטיסה ובוצע לו ניתוח לקיבוע השבר באמצעות שלושה ברגים. כעבור כשבוע הוא שוחרר מבית החולים והונחה לבצע המשך מעקב במרפאה האורתופדית.

הרופא שערך את המעקב סבר שהשבר התאחה כראוי והתעלם מתלונות המטופל

במהלך המעקב שנערך לו במשך שנה וחצי, הרופא האחראי היה סבור כי צילומי הרנטגן מצביעים על איחוי של השבר ועל שיפור קליני במצבו של המטופל, זאת למרות תלונותיו החוזרות ונשנות של האיש על כאבים חזקים. רק בחלוף שנה מתחילת המעקב, העלה הרופא לראשונה את החשד כי השבר לא התאחה כראוי.

בדיקת CT שנערכה למטופל על ידי רופא אחר הדגימה כי לא קיימת עדות לאיחוי של השבר ולכן הוא הופנה לבצע ניתוח להחלפת מפרק הירך. לאורך כל תקופת המעקב, האיש סבל מכאבי גב חזקים, צליעה, עקמת וקיצור של הגפה השמאלית. כמו כן אובחן כי הוא סובל מבלט דיסק ומכף רגל צנוחה בצד ימין.

המטופל טען כי הרופא התרשל כלפיו במעקב שערך לו לאחר הניתוח לקיבוע השבר. לדבריו, הרופא התעלם מתלונותיו ולא רשם אותן בתיעוד הרפואי, התעלם מהתרופפות הברגים, מהצליעה שממנה סבל ומהעקמת. לגרסתו של המטופל הרופא התרשל בכך שלא בירר כיאות את החשד לחיבור לקוי של השבר שהועלה על ידי הצוות הרפואי בדיון המחלקתי ולא עקב אחרי הסימנים לכך.

מנגד, בית החולים טען כי מצבו הרפואי של האיש נובע מאופי השבר ולא מהמעקב שנערך לו לאחר הניתוח. עוד צוין כי המטופל סבל מבעיות גב קשות זמן רב לפני שנערך לו הניתוח לקיבוע השבר. לפיכך הנכות שממנה הוא סובל אינה קשורה כלל לניתוח שבוצע לו או למעקב שנערך אחריו.

הרופא התעלם מכאביו של המטופל ומהקיצור ברגלו השמאלית ובכך התרשל כלפיו

השופט קבע כי אמנם טעותו של הרופא שסבר כי קיים איחוי של השבר אינה נחשבת לרשלנות בפני עצמה, אך כאשר שב וביצע אותה שוב ושוב כאשר התמונה הקלינית אינה עולה בקנה אחד עם הסברה שיש חיבור, אכן מדובר ברשלנות. צוין כי הרופא התעלם מכאביו של המטופל ומהקיצור ברגלו השמאלית ובכך התרשל כלפיו. על כן נקבע כי רשלנותו של הרופא גרמה למטופל להחמרה של כאבי הגב, לאיחור בביצוע הניתוח להחלפת המפרק, לכף רגל צנוחה, לעקמת ולצורך לבצע ניתוח פריצת דיסק.

לאחר שהתרשם מחוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט שקבע נכות רפואית בשיעור של 14.5%, השופט קבע כי נכותו התפקודית של האיש היא בשיעור של 22%. זאת, בהינתן העובדה שהוא אינו מסוגל להמשיך בעבודתו כחשמלאי מנופים. בסופו של דבר, השופט קבע כי בית החולים והרופא מחויבים לשלם לאיש פיצויים בסך של 1,250,943 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 250,189 שקלים.

ת"א 24398-01-11