רשלנות רפואית בטיפול לאחר ניתוח להחלפת עצם השמע באוזן, מתי ניתן לקבל פיצויים?

אוטוסקלרוזיס היא מחלה ניוונית גנטית המועברת בתורשה. התפתחות המחלה מביאה להתקשות הדרגתית של עצם השמע הקרויה ארכובה. העצם הקשה מקבעת את הארכובה ומצמצמת את יכולתה לרעוד. צמצום טווח הרעד של הארכובה מונע מגלי הקול להגיע אל האוזן הפנימית ופוגע באיכות השמיעה בצורה משמעותית, לעתים עד לכדי חירשות מוחלטת.

בעוד בשלבי המחלה הראשונים ניתן להשתמש בעזרי שמיעה חיצוניים, בשלבים מתקדמים יותר המטופל עשוי לסבול מחירשות כמעט מוחלטת המלווה בפגיעה משמעותית בשיווי המשקל. במצבים כאלה לרוב יומלץ למטופל לעבור ניתוח סטפדקטומיה להחלפת עצם הארכובה באוזן בפרוטזה ניידת.

כיצד מתבצע ניתוח להחלפת עצם הארכובה באוזן?

במסגרת ההליך, המנתח מבצע חתך באוזן התיכונה ומסיר דרכו את רוב עצם הארכובה תוך החלפתה בתותב מלאכותי. נוסף על כך, במסגרת ההליך המנתח צפוי לחורר את שארית העצם ולחבר לחור זה ולעצם הסדן צינור מתכתי שיאפשר לעצם לנוע בחופשיות לפי רעידות הסדן. באמצעות הליך זה המטופל צפוי להשיג שיפור ביכולת השמיעה.

חשוב לציין כי במקרה שבו מתבצע טלטול של ראש המטופל לאחר הניתוח, יכול להיגרם לו שבר בקצה עצם השמע הקרויה סדן ובהמשך גם תיגרם הזזה של הפרוטזה ממקומה ולירידה בשמיעה.

חובת הזהירות של הצוות הרפואי מתייחסת גם לטיפול שניתן למטופל אחרי הניתוח

במקרה שבו נגרם למטופל נזק לאחר הניתוח בעקבות העברה מטלטלת, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי. יובהר כי חובת הזהירות של הצוות הרפואי כלפי המטופל תקפה גם ביחס לטיפול שלפני הניתוח ולטיפול שאחריו.

מטופל שנפגע במהלך העברה מטלטלת לאחר ניתוח קיבל פיצוי של 275 אלף שקלים

בית משפט השלום ברמלה קיבל תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד בית חולים, לאחר שאיבד את שמיעתו באוזן בעקבות העברה מטלטלת אחרי ניתוח סטפדקטומיה. השופטת קיבלה את גרסתו של האיש לנסיבות האירוע ואת עדויותיהם של בנו ואשתו, וקבעה כי המטופל הצליח להוכיח שהעברתו לאחר הניתוח נעשתה תוך טלטולו וגרמה להעתקת הפרוטזה.

לפיכך, השופטת קבעה כי ההעברה המטלטלת נעשתה בניגוד להנחיות מפורשות שניתנו על ידי הצוות המטפל האוסרות על תזוזת הראש לאחר הניתוח, ולכן מדובר ברשלנות רפואית המזכה את האיש בפיצויים.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בחודש ספטמבר בשנת 1998, בהיותו בגיל 63, נבדק המטופל במרפאת אף אוזן גרון בבית חולים עקב ירידה בשמיעה בשתי האוזניים. האיש אובחן כסובל ממחלת אוטוסקלרוזיס שגורמת להסתיידות הדרגתית של עצם הארכובה באוזן התיכונה.

האיש עבר ניתוח להשתלת פרוטזה שהחליפה את עצם הארכובה באוזנו

הומלץ לאיש לעבור ניתוח באוזן ימין שבה הירידה בשמיעה הייתה חמורה יותר. לאיש הומלץ לעבור ניתוח סטפדקטומיה שבמהלכו מוסרת עצם הארכובה ומונחת במקומה פרוטזה מלאכותית. יובהר כי במועד ביצוע הניתוח בוצעו בשטח בית החולים עבודות שיפוץ לכבישים וחדרי הניתוח היו ממוקמים בבניין מרפאות החוץ, המרוחק ממחלקת האשפוז.

האיש נותח בחודש פברואר בשנת 1999 והניתוח הסתיים בהצלחה. לפי גרסת האיש בסיום הניתוח הוא הצליח לשמוע באוזן שנותחה ציוץ ציפורים בחדר ההתאוששות. המטופל הועבר מחדר הניתוח אל המחלקה באמצעות רכב ששימש כ"מיני אמבולנס" ושחורר כעבור שישה ימים לביתו.

כעבור 19 יום, המטופל עבר בדיקת שמיעה שממצאיה הראו כי הניתוח נכשל ושמיעתו של האיש הדרדרה וזאת בעקבות העתקת הפרוטזה ממקומה. בהמשך האיש עבר שני ניתוחים נוספים לצורך תיקון הבעיה, אך שמיעתו לא שוקמה והוא איבד השמיעה באוזן ימין לחלוטין.

המטופל טען כי לאחר הניתוח הוא הועבר למחלקה ב"העברה מטלטלת"

המטופל טען כי הצוות הרפואי התרשל כלפיו בכל הקשור להתנהלות לאחר הניתוח הראשון שעבר ולהעברתו מחדר הניתוח למחלקה. לפי גרסת האיש, הודגש בפניו כי יש להימנע מהזזת הראש במהלך היממה שלאחר הניתוח וכי יש חשיבות מכרעת לכך לצורך הצלחת הניתוח.

לדבריו, הוא הועבר למחלקה לאחר הניתוחים ב"העברה מטלטלת" וגסה וברכב שלא נועד להעברת חולים. לפיכך נטען כי טלטולו בדרך למחלקה הוא בגדר רשלנות חמורה של בית החולים והוא הסיבה לכישלון הניתוחים שעבר.

בית החולים התנער מאחריות וטען כי הניתוח נכשל עקב סחרחורת או טנטון

מנגד, בית החולים טען כי הסיבוכים שנגרמו לאיש שכללו ירידה בשמיעה ונקב בעור התוף הם מוכרים ועלולים להתרחש אצל טובי המנתחים בעולם. צוין כי ברשומות הרפואיות לא תועדו אירועי טלטול או תלונות של המטופל בעניין זה, ולכן סביר יותר כי הפרוטזה הועתקה ממקומה עקב טנטון או סחרחורת שאירעו למטופל לאחר הניתוחים.

מומחה מטעם בית המשפט קבע כי תרומת הניתוחים להרעה במצבו של מטופל היא בשיעור של 10%. המומחה הוסיף כי ייתכן ששינוע לא זהיר גרם לטלטול מיותר של גופו וראשו של האיש, ובהמשך גם לשבר קצה עצם השמע והעתקה ממקומה של הפרוטזה. עם זאת הוא ציין כי אין באפשרותו לקבוע האם ה"העברה המטלטלת" היא שגרמה להחמרה במצבו של המטופל.

השופטת קבעה כי הנזק שנגרם למטופל נבע מ"העברתו המטלטלת" למחלקה לאחר הניתוח

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות, השופטת קבעה כי העברתו של האיש מחדר הניתוח למחלקה נעשתה תוך טלטולו וכי הפרוטזה שלו הועתקה ממקומה כתוצאה מ"העברה מטלטלת" זו. השופטת הבהירה כי נתנה אמון מלא בעדויות המטופל ובני משפחתו ובעובדה כי תלונותיו בדבר ה"העברה המטלטלת" היו ידועות לצוות הרפואי.

בסופו של דבר, השופט קבע כי בית החולים ישלם למטופל סך של 275 אלף שקלים בגין הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד שלישי, כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה. נוסף על כך נקבע כי בית החולים ישלם לאיש גם שכר טרחת עורך דין בסך של 64,350 שקלים והוצאות משפט.

ת"א 1337-06