רשלנות רפואית בניתוח לכריתת גידול במעי הגס, מתי ניתן להגיש תביעת פיצויים?
סרטן המעי הגס לרוב מתחיל בפוליפים שהם גידולים שאינם סרטניים הגדלים בקצב איטי של כמילימטר בשנה. חשוב לציין כי פוליפים גדולים עלולים להפוך לסרטניים. הפוליפים שכיחים מאוד בקרב בני אדם מבוגרים מעל גיל 50.
מאחר שלא ניתן להרגיש בקיומו של הפוליפ במעי הגס, האפשרות היחידה לזהותו היא באמצעות בדיקה. לפיכך, קיימת חשיבות רבה לעריכת בדיקה לאיתור פוליפים על בסיס תקופתי כדי לאתרם, לכרות אותם ועל ידי כך למנוע כמעט לחלוטין את הסיכון לחלות בסרטן במעי הגס.
מהם התסמינים של המחלה?
תסמיני המחלה יכולים לכלול שינויים בהרגלי היציאות, דם ביציאות, ירידה בלתי מוסברת במשקל, כאבי בטן חוזרים ונשנים ואנמיה. התעלמות מהסימנים הללו במקרה שבו מדובר בסרטן במעי הגס, עלולה להוביל לחסימת מעיים שתסמיניה הם הקאות, בטן נפוחה וכאבי בטן עזים.
מהם גורמי הסיכון למחלה?
במסגרת גורמי הסיכון למחלה ניתן לציין היסטוריה משפחתית של סרטן במעי הגס או הימצאות פוליפים, גיל מבוגר ומחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס. נוסף על כך ניתן לציין השמנה, צריכה מרובה של בשר אדום ומזון מתועש ומעובד, עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול.
איך מאבחנים את המחלה?
סרטן במעי הגס ניתן לגילוי מוקדם, עוד לפני התפרצותה של המחלה. שני האמצעים לגילוי מוקדם הם בדיקת קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה. במסגרת בדיקת דם סמוי בצואה בודקים האם קיים דימום סמוי שאינו נראה לעין. ההיגיון שמאחורי הבדיקה טמון בכך שפוליפים במערכת העיכול לרוב מדממים ולכן הימצאות של דם בבדיקה מעוררת חשד כי קיים פוליפ מדמם במערכת העיכול שעלול להתפתח לסרטן במעי הגס.
כלי אבחון נוסף הוא בדיקת קולונוסקופיה שבמסגרתה מוחדר כלי אנדוסקופי שכולל מצלמה ותאורה דרך פי הטבעת, אשר באמצעותו ניתן לסרוק את המעי הגס. בדיקה זו מאפשרת בחינה ישירה של חלל המעי ומתבצעת תחת טשטוש.
במהלך הבדיקה ניתן לחפש פוליפים, לצלם את המעי, להסיר או לצרוב גידולים שפירים וליטול דגימות רקמה לצרכי אבחון.
מהן דרכי הטיפול במחלה?
טיפול מקובל לטיפול בסרטן במעי הגס הוא ניתוח שבמהלכו הרופא מסיר את חלק המעי שבו נמצא הגידול ומחבר את שני הקצוות במידת האפשר. נוסף על כך, הרופא מסיר גם את בלוטות הלימפה הסמוכות למעי וזאת מכיוון שהסרטן נוטה להתפשט לעברן.
אפשרות נוספת לטיפול היא באמצעות כימותרפיה או תוך שימוש בתרופות ביולוגיות שפוגעות באופן ממוקד בתאים הסרטניים ומגבילים את אפשרותם להתרבות.
הגשת תביעת רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי
במקרה שלמטופל נגרם נזק עקב רשלנות הצוות הרפואי בניתוח לכריתת גידול סרטני במעי, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים. במסגרת התביעה המטופל יידרש להוכיח כי הצוות הרפואי סטה מסטנדרט התנהגות רפואי סביר וגרם לו לנזק.
בית חולים יפצה מטופל שנכווה ממים רותחים בבטנו
בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת פיצויים שהגיש גבר נגד בית חולים, לאחר שנכווה בבטנו במסגרת ניתוח לכריתת גידול ממאיר במעי הגס. השופט פסק שהצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל בכך שלא בדק כנדרש את המים ששימשו לחיטוי הפצע. על כן נקבע כי בית החולים ישלם למטופל פיצויים בסך של 73,300 שקלים בגין הנזק שנגרם לו.
במהלך ניתוח להסרת גידול ממאיר במעי הגס נגרמו למטופל כוויות ממים רותחים
בשנת 2011, המטופל עבר ניתוח להסרת גידול במעי הגס. הגידול הוסר בהצלחה וכדי לנקות את הפצע המנתח שטף את אזור החתך במים חמים. טמפרטורת המים הייתה גבוהה מידי והם גרמו לכוויה בדופן בטנו של המטופל.
המנותח טען כי השימוש במים החמים גרם לו לכוויה חמורה בבטנו, והוסיף כי המנתח לא יידע אותו בדבר התקרית לאחר הניתוח ועשה זאת רק למחרת.
המטופל הוסיף וטען כי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין השטיפה שבוצעה לו ובין הצלקות שנגרמו לו בעקבותיה.
בית החולים התנער מאחריות לנזקיו של המטופל
בית החולים טען כי הניתוח שבוצע למטופל עבר בהצלחה והצלקת שנותרה לו אינה קשורה לכוויה שהתרפאה לחלוטין.
השופט החליט למנות רופאה מומחית בתחום הכירורגיה הפלסטית מטעם בית המשפט כדי שתעריך את הנכות שנותרה למטופל בעקבות האירוע. המומחית קבעה כי בתום הניתוח הפצע נשטף באמצעות מים חמים אשר גרמו לכוויות בבטן. על כן, היא קבעה כי המטופל סובל מנכות רפואית קבועה בשיעור של 5% בשל מצב הצלקות.
הצוות הרפואי היה יכול למנוע את הכוויה אם היה בודק את טמפרטורת המים
השופט קבע כי במהלך הניתוח נגרמה למטופל כוויה שהותירה צלקת בדופן בטנו של המטופל. השופט הבהיר כי הצוות הרפואי היה צריך לבדוק את טמפרטורת המים לפני שהמנתח השתמש בהם, וכך היה נמנע מהמטופל הנזק שנגרם לו.
לפיכך, השופט פסק כי בית החולים מחויב לפצות את המטופל על הנזק שנגרם לו בעקבות האירוע בסך כולל של 73,300 שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
תא 24503-07-16