www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול במחלת הקורונה

רשלנות רפואית באבחון ובטיפול במחלת הקורונה

בחודש דצמבר בשנת 2019 זוהו מספר חולים במחלה נשימתית בסין. מספר הנדבקים טיפס במהירות וחולים נוספים זוהו בסין ובמדינות נוספות במזרח הרחוק, באירופה ואף בארצות הברית.


וירוס הקורונה משתייך למשפחה של נגיפים נשימתיים שגורמים ברוב המקרים לתחלואה נשימתית קלה, אך ידוע כי נגיפים ממשפחה זו עלולים לגרום גם למגפה של זיהומים קשים הקשורים למערכת הנשימה.


מהם תסמיני המחלה?


תקופת הדגירה הממוצעת של הווירוס היא שישה ימים כאשר הטווח נע בין יומיים ועד ל-11 יום. התסמינים השכיחים של המחלה כוללים שיעול, כאבי שרירים, חום וקוצר נשימה. אצל חלק מהחולים עלולים להופיע סיבוכים שכוללים בין היתר דלקת ריאות, כשל נשימתי, דלקת בשריר הלב ואף מוות. שיעור התמותה בקרב החולים מוערך ב-3.4%.


ניתן להידבק בנגיף באמצעות מגע ישיר עם חולה או עם משטח מזוהם, ובעקבות חשיפה לטיפות מהפרשות מדרכי הנשימה של חולים שמתפזרות בעת שיעול או התעטשות.


מהן אפשרויות האבחון של הנגיף?


האבחון מתבצע באמצעות מציאת הנגיף בדרכי הנשימה העליונות- באף ובלוע. הדגימות נשלחות לבדיקה במעבדה לנגיפים. אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות בדיקות דם. המטרה בבדיקה היא לזהות את הרצף הגנטי המדויק ששייך לחיידק. עם זאת, הדיוק של הבדיקה הגנטית עלול להיפגם בשל סוגיות שונות הקשורות לאופן נטילת הדגימה, הדיוק של ערכת הבדיקה והיכולת של הטכנאי שמבצע את הבדיקה במעבדה.


בדיקת ה-PCR לאיתור נגיף הקורונה היא בדיקה מולקולרית משוכללת ומורכבת שבה מאותר המטען הגנטי של הנגיף, בהתאם לתבנית מבנה שמגיעה מארגון הבריאות העולמי.


הבדיקה הגנטית לאיתור הנגיף מבוססת על סדרה מורכבת של תהליכים שתכליתם לבדוק האם בדגימה יש עדות למטען גנטי של וירוס הקורונה. בתחילה נלקחת דגימה מאפו של הנבדק ומועברת למעבדה. במעבדה הבדיקה תעבור במכשיר מיוחד שיבצע שכפול של המטען הגנטי של הנגיף מהדגימה, וימדוד לאחר מכן את האור שנפלט מהמטענים הגנטיים המשוכפלים. אם המטען הגנטי זהה לזה של נגיף הקורונה הרי שמדובר בהדבקה. התהליך כולל מספר שלבים נוספים ואורך בין ארבע לשש שעות.


אפשרות נוספת לזיהוי הנגיף היא באמצעות בדיקת CT חזה. בדיקה זו נחשבת לפשוטה יחסית והיא משמשת ככלי שגרתי למדי באבחון של דלקת ריאות. בבדיקה זו גם הסיכון לרופא הוא נמוך יותר שכן הוא לא בא במגע עם ההפרשות או עם הדם של החולה, ולכן זה בטוח יותר עבורו.


מהו הטיפול בנגיף הקורונה?


מאחר שעדיין אין תרופה שקוטלת את הנגיף, הצוות הרפואי מעניק לנדבקים טיפול תומך נשימתי שכולל אינהלציות, חמצן ונוזלים במקרים של התייבשות. כמו כן ניתנות תרופות לשיכוך כאבים ותרופות מפחיתות חום במקרי הצורך.


מאחר שאין כיום חיסון למחלה, מתמקדים גורמי הבריאות בעולם בהתגוננות ובמניעה תוך ניסיון לבלום את התפשטות המחלה באמצעות בידוד של חולים ואנשים שבאו עם החולים במגע. לפי נתונים שהתקבלו מסין, ישנו קשר הדוק בין תחלואה בקורונה ותמותה ממנה ובין גילם של הנדבקים כך שככל שגילו של אדם עולה כך גדלים גם סיכויי התמותה מהמחלה.


כדי למנוע הידבקות במחלות נגיפיות ובכללן גם קורונה יש להקפיד על רחיצת ידיים, להימנע ממגע באף, בפה ובעיניים ולאוורר חדרים.


מה ניתן לעשות במקרה של רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בקורונה?


במקרה שאדם נפגע בעקבות אבחון רשלני של מחלת הקורונה או טיפול רשלני בה, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הגורם שהתרשל כלפיו. במסגרת תביעה זו הנפגע יצטרך להוכיח כי הצוות הרפואי חרג מסטנדרט אבחון או טיפול מקובל וסביר בנסיבות המקרה. נוסף על כך, הנפגע יצטרך להוכיח לבית המשפט כי נגרם לו נזק בעקבות ההתרשלות באבחון מחלת הקורונה או בטיפול שקיבל.


הנפגע יצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לו באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלבנטי, אשר יקבע מהו הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי. מנגד, גם הצוות הרפואי זכאי להגיש חוות דעת רפואית לאחר שרופא מטעמו יבדוק את הנפגע. במקרה של פער בין חוות הדעת, בית המשפט לרוב נוהג למנות מומחה רפואי מטעמו אשר בודק את הנפגע וקובע מהו הנזק שנגרם לו.


נוסף על כך, כדי שתתקבל טענתו של המטופל בדבר רשלנות הצוות הרפואי, הוא יצטרך להוכיח לבית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הגורם הרפואי באבחון או בטיפול ובין הנזק שנגרם לו.


בשלב זה, השפעות נגיף הקורונה עדיין לא ברורות לחלוטין ונמצאות בהליך של לימוד ובדיקה. לפיכך לא ברור עדיין האם החולים שהחלימו מהמחלה צפויים להישאר עם נזק בריאותי מסוים או שהנזק העקיף מהמחלה עתיד להופיע בהמשך. כיוון שלא ניתן לקבל פיצויים מבלי להוכיח נזק, בדרך כלל נהוג לחכות עם הגשת תביעת הפיצויים עד להתגבשות הנזק והתייצבותו.

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
מחלת הסרטן - רשלנות רפואית באבחון וטיפול בסרטן

רשלנות רפואית בסרטן - כיצד יש להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באיחור באבחון גידול? קראו עוד באתר "רשלנות רפואית" תמצאו פסקי דין, מאמרים, פנייות לעורכי דין ללא התחייבות... 

אבחון לקוי או טעות בפענוח תוצאות בדיקת מאמץ עלולים לשמש עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, זאת כאשר נגרם לנבדק נזק כתוצאה מהתנהלות לא סבירה של הרופא המטפל. 

חוק הגזזת נחקק על מנת להעניק פיצוי לפנים משורת הדין לחולי גזזת אשר עברו הקרנות על ידי המדינה.. האם התפתחות סרטן הינו רשלנות רפואית?. 

התובע סובל מנזקים נוירולוגים בגין ניתוח רשלני על ידי מתמחה להוצאת גידול מבלוטת יותרת המוח... 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף? 

האם נטל הראיה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בבדיקת קולונסקופיה יעבור לכתפי הרופאים בגין רשלנות רפואית בניהול רשומות רפואיות וקבלת הסכמה מדעת... 

האם ניתן היה לאבחן את סרטן בלוטת התריס במהלך הבדיקות בשרשרת החיול או במרפאה בניצנים? האם תזכה משפחתה של החיילת שנפטרה בעקבות מחלת הסרטן לפיצויים מתוקף חוק הנכים? קראו עוד... 

האם התנהלותם של רופאי העור, אשר לא הקפידו על רישום רפואי הולם בעת הטיפול, הייתה רשלנית? האם עקב רשלנות זו התפתח הגידול הסרטני באפו של התובע?  

רשלנות רפואית? האם רופא תורן אשר הגיע לביתה של מטופלת ושגה באבחון הבדיקה, העניק טיפול רשלני? האם מותה של המטופלת, יום לאחר מכן בבית החולים, מטיל את האחריות על כתפיו של הרופא התורן? קראו עוד... 

רשלנות רפואית - האם הטיפול הרשלני בחדר המיון במטופלת הסובלת מדלקת בקרום המוח, הביא בסוף למותה של המנוחה? קראו עוד... 

חברת "ביקורופא" חתמה על הסכמי פשרה במסגרתו היא תשלם פיצויים בסך כ-2 מיליון שקלים לאישה ובני משפחתה... 

תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר שלא נערכו לילדה בדיקות דם חרף ארבעה התקפים של שיתוק על שם בל... 

האם רשלנות באבחון מחלה? רופא משפחה המליץ על דיאטה במקום להפנות את המטופל לקבלת טיפול רפואי תרופתי... 

האם רופאי בית החולים נהריה פעלו תוך רשלנות רפואית ולא השכילו לאבחן את האירוע המוחי ממנו סבל המנוח? 

בית המשפט המחוזי פסק פיצויים בסך 16.1 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית באבחון התייבשות תינוק בחדר מיון... 

האם רשלנות רפואית באבחון מחלה בבית אבות גרמה לפטירתו המצערת של המנוח בגיל 69 בלבד? האם היה על רופאת המוסד להקשיב לבני משפחתו של המנוח? 

המטופל, צעיר בן 26, הגיע לחדר המיון כאשר הוא סובל מכאבי ראש, שיעולים, שלשולים וחום. הרופאים ערכו בדיקת א.ק.ג ושחררו את החולה לביתו. 36 שעות לאחר מכן הוא נמצא ללא רוח חיים במיטתו... 

ביצוע בדיקה שטחית במסגרת ביקור בית. אי אבחון אירוע מוחי והפניה לרופא משפחה במקום לחדר מיון,.. 

האם רופא משפחה אשר לא אבחן מפרצת מוחית, התנהל באופן רשלני? 

האם אי ביצוע בדיקת ה-CT במועד גרם למטופל לסבול מעיוורון? האם אי אבחון המחלה עולה כדי רשלנות רפואית? 



תגיות: נכות, אינסולין, טיפול אלטרנטיבי, אווסטין, דיאבטס אינסיפידוס, אנטיביוטיקה, אבילק, עילת תביעה,