רשלנות רפואית באבחון ובטיפול במחלת הקורונה
בחודש דצמבר בשנת 2019 זוהו מספר חולים במחלה נשימתית בסין. מספר הנדבקים טיפס במהירות וחולים נוספים זוהו בסין ובמדינות נוספות במזרח הרחוק, באירופה ואף בארצות הברית.
וירוס הקורונה משתייך למשפחה של נגיפים נשימתיים שגורמים ברוב המקרים לתחלואה נשימתית קלה, אך ידוע כי נגיפים ממשפחה זו עלולים לגרום גם למגפה של זיהומים קשים הקשורים למערכת הנשימה.
מהם תסמיני המחלה?
תקופת הדגירה הממוצעת של הווירוס היא שישה ימים כאשר הטווח נע בין יומיים ועד ל-11 יום. התסמינים השכיחים של המחלה כוללים שיעול, כאבי שרירים, חום וקוצר נשימה. אצל חלק מהחולים עלולים להופיע סיבוכים שכוללים בין היתר דלקת ריאות, כשל נשימתי, דלקת בשריר הלב ואף מוות. שיעור התמותה בקרב החולים מוערך ב-3.4%.
ניתן להידבק בנגיף באמצעות מגע ישיר עם חולה או עם משטח מזוהם, ובעקבות חשיפה לטיפות מהפרשות מדרכי הנשימה של חולים שמתפזרות בעת שיעול או התעטשות.
מהן אפשרויות האבחון של הנגיף?
האבחון מתבצע באמצעות מציאת הנגיף בדרכי הנשימה העליונות- באף ובלוע. הדגימות נשלחות לבדיקה במעבדה לנגיפים. אפשרות נוספת לאבחון היא באמצעות בדיקות דם. המטרה בבדיקה היא לזהות את הרצף הגנטי המדויק ששייך לחיידק. עם זאת, הדיוק של הבדיקה הגנטית עלול להיפגם בשל סוגיות שונות הקשורות לאופן נטילת הדגימה, הדיוק של ערכת הבדיקה והיכולת של הטכנאי שמבצע את הבדיקה במעבדה.
בדיקת ה-PCR לאיתור נגיף הקורונה היא בדיקה מולקולרית משוכללת ומורכבת שבה מאותר המטען הגנטי של הנגיף, בהתאם לתבנית מבנה שמגיעה מארגון הבריאות העולמי.
הבדיקה הגנטית לאיתור הנגיף מבוססת על סדרה מורכבת של תהליכים שתכליתם לבדוק האם בדגימה יש עדות למטען גנטי של וירוס הקורונה. בתחילה נלקחת דגימה מאפו של הנבדק ומועברת למעבדה. במעבדה הבדיקה תעבור במכשיר מיוחד שיבצע שכפול של המטען הגנטי של הנגיף מהדגימה, וימדוד לאחר מכן את האור שנפלט מהמטענים הגנטיים המשוכפלים. אם המטען הגנטי זהה לזה של נגיף הקורונה הרי שמדובר בהדבקה. התהליך כולל מספר שלבים נוספים ואורך בין ארבע לשש שעות.
אפשרות נוספת לזיהוי הנגיף היא באמצעות בדיקת CT חזה. בדיקה זו נחשבת לפשוטה יחסית והיא משמשת ככלי שגרתי למדי באבחון של דלקת ריאות. בבדיקה זו גם הסיכון לרופא הוא נמוך יותר שכן הוא לא בא במגע עם ההפרשות או עם הדם של החולה, ולכן זה בטוח יותר עבורו.
מהו הטיפול בנגיף הקורונה?
מאחר שעדיין אין תרופה שקוטלת את הנגיף, הצוות הרפואי מעניק לנדבקים טיפול תומך נשימתי שכולל אינהלציות, חמצן ונוזלים במקרים של התייבשות. כמו כן ניתנות תרופות לשיכוך כאבים ותרופות מפחיתות חום במקרי הצורך.
מאחר שאין כיום חיסון למחלה, מתמקדים גורמי הבריאות בעולם בהתגוננות ובמניעה תוך ניסיון לבלום את התפשטות המחלה באמצעות בידוד של חולים ואנשים שבאו עם החולים במגע. לפי נתונים שהתקבלו מסין, ישנו קשר הדוק בין תחלואה בקורונה ותמותה ממנה ובין גילם של הנדבקים כך שככל שגילו של אדם עולה כך גדלים גם סיכויי התמותה מהמחלה.
כדי למנוע הידבקות במחלות נגיפיות ובכללן גם קורונה יש להקפיד על רחיצת ידיים, להימנע ממגע באף, בפה ובעיניים ולאוורר חדרים.
מה ניתן לעשות במקרה של רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בקורונה?
במקרה שאדם נפגע בעקבות אבחון רשלני של מחלת הקורונה או טיפול רשלני בה, עומדת בפניו האפשרות להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הגורם שהתרשל כלפיו. במסגרת תביעה זו הנפגע יצטרך להוכיח כי הצוות הרפואי חרג מסטנדרט אבחון או טיפול מקובל וסביר בנסיבות המקרה. נוסף על כך, הנפגע יצטרך להוכיח לבית המשפט כי נגרם לו נזק בעקבות ההתרשלות באבחון מחלת הקורונה או בטיפול שקיבל.
הנפגע יצטרך להוכיח את הנזק שנגרם לו באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלבנטי, אשר יקבע מהו הנזק שנגרם לו כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי. מנגד, גם הצוות הרפואי זכאי להגיש חוות דעת רפואית לאחר שרופא מטעמו יבדוק את הנפגע. במקרה של פער בין חוות הדעת, בית המשפט לרוב נוהג למנות מומחה רפואי מטעמו אשר בודק את הנפגע וקובע מהו הנזק שנגרם לו.
נוסף על כך, כדי שתתקבל טענתו של המטופל בדבר רשלנות הצוות הרפואי, הוא יצטרך להוכיח לבית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הגורם הרפואי באבחון או בטיפול ובין הנזק שנגרם לו.
בשלב זה, השפעות נגיף הקורונה עדיין לא ברורות לחלוטין ונמצאות בהליך של לימוד ובדיקה. לפיכך לא ברור עדיין האם החולים שהחלימו מהמחלה צפויים להישאר עם נזק בריאותי מסוים או שהנזק העקיף מהמחלה עתיד להופיע בהמשך. כיוון שלא ניתן לקבל פיצויים מבלי להוכיח נזק, בדרך כלל נהוג לחכות עם הגשת תביעת הפיצויים עד להתגבשות הנזק והתייצבותו.
