רשלנות רפואית בהיעדר עיון בתיק רפואי לפני ניתוח, מתי ניתן לקבל פיצויים?

הצוות הרפואי בקופות החולים ובבתי החולים מחויב לפעול כלפי המטופלים בהתאם לסטנדרטים רפואיים מקובלים וסבירים לפני הטיפול הרפואי, במהלכו ואף אחריו. התיק הרפואי מוגדר בחוק זכויות החולה כתיק ששייך למטופל אשר בו נמצאים מסמכים רפואיים אודותיו.

רשומות רפואיות בקופת חולים

בהתאם לנהלי משרד הבריאות, כל מטפל חייב לתעד ברשומה הרפואית את מהלך הטיפול הרפואי במטופל. התיק הרפואי בקופת החולים מנוהל באמצעות רופא המשפחה ומכיל מידע כולל ומקיף ביחס למטופל. המידע כולל בין היתר תוצאות בדיקות שנערכו למטופל, סיכומי ביקור אצל רופאים מקצועיים והיסטוריית מחלות שתועדה על ידי רופאי קופת החולים. נוסף על כך, בתיק קיים פירוט של תרופות שהמטופל מקבל באופן קבוע, כמו גם תיעוד של מרשמים שניתנו לו במהלך השנים.

רשומות רפואיות בבית חולים

בבית חולים מנוהל תיק רפואי נפרד למטופל שמתאשפז או שמגיע לצורך קבלת שירות רפואי או טיפול במסגרת המרפאות והמכונים השונים. לרוב, התיק הרפואי בבית חולים כולל מידע שמתייחס באופן ספציפי לטיפול שהמטופל קיבל בבית החולים ולא מידע כללי ביחס למטופל, המוחזק לרוב בידי קופת החולים.
עם זאת, חלק מבתי החולים מקושרים למאגרי מידע מטעם קופות החולים אשר מאפשרים עיון ברשומות הרפואיות המלאות של המטופלים מקופת חולים.

רשלנות בהיעדר עיון ברשומה רפואית לפני ניתוח

במקרים שבהם המטופל צפוי לעבור ניתוח, כל המידע הרלבנטי אודותיו מרוכז בתיק הרפואי שלו בבית החולים. תיק זה כולל בין היתר מידע חיוני לצוות חדר הניתוח, כולל פירוט של רגישות לתרופות במידה וקיימת, מחלות רקע שמהן הוא סובל וסיכונים אפשריים הנובעים ממצבו הרפואי של המטופל לפני הניתוח.

הצוות הרפואי שצפוי לערוך את הניתוח מחויב לעיין בתיק הרפואי לפני ביצוע ההליך כדי לקבל מידע אודות המטופל ומצבו הרפואי. במקרה שבו הצוות הרפואי התרשל ולא עיין ברשומה הרפואית לפני הניתוח וכתוצאה ממחדלו נגרם למטופל נזק, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד בית החולים ולדרוש פיצויים.

צוות חדר הניתוח לא עיין בתיק הרפואי של המטופלת לפני הניתוח הקיסרי וגרם לה נזק

בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגישה מטופלת נגד בית החולים שבו עברה ניתוח קיסרי. השופטת קבעה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל בכך שלא עיין בגיליון הרפואי שלה לפני ביצוע הניתוח ולכן לא ביצע בה הליך של קשירת חצוצרות.

לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, המטופלת, אם לשבעה ילדים, שהייתה בהיריון שמיני, ביקשה לעבור הליך של קשירת חצוצרות במהלך ניתוח קיסרי שתוכנן לה בשל גודל העובר. היא אף חתמה על טופס הסכמה לניתוח קיסרי ולקשירת חצוצרות דו-צדדית. בעקבות ירידת מים הניתוח הקיסרי נערך לה מוקדם מהמתוכנן ובמסגרתו לא בוצעה לה קשירת חצוצרות. כשנתיים וחצי לאחר הניתוח, האישה הרתה שוב ועברה הפלה בשבוע ה-17 להיריון.

האישה טענה כי המנתחים שביצעו בה את הניתוח הקיסרי התרשלו בכך שלא עיינו בתיק הרפואי שלה לפני הניתוח ולא ביצעו בה את ההליך לקשירת החצוצרות. עוד נטען כי לנוכח גילה המבוגר ולאחר שבע לידות הצוות הרפואי אף היה צריך ליזום קשירת חצוצרות בעצמו. המטופלת הוסיפה כי התרשלות הצוות הרפואי גרמה לה להרות, לעבור הפלה ולהידרש לעבור שתי פרוצדורות נוספות בהרדמה כללית.

מנגד, בית החולים טען כי מצבה של המטופלת דרש ניתוח קיסרי דחוף ולכן לא מדובר בהתרשלות של הצוות הרפואי שהיה עסוק בביצוע ההליך הדחוף ולא ביצע הליכים נוספים במהלכו. עוד נטען כי המטופלת הייתה צריכה לבקש מהצוות לקשור לה את החצוצרות לפני הניתוח ולהתעניין לאחר הניתוח האם בוצע בה ההליך.

הרופאים התרשלו כאשר לא עיינו בתיק הרפואי של המטופלת לפני הניתוח הקיסרי

השופטת קבעה כי למרות העובדה שהניתוח הקיסרי היה דחוף ונערך לפני המועד המתוכנן, רמת הדחיפות לא הייתה כזו שהצדיקה את התעלמות הצוות הרפואי מהתיק הרפואי של המטופלת. צוין כי עיון בתיק הרפואי של האישה היה מוביל את הצוות למסקנה כי היא מעוניינת לבצע הליך של קשירת חצוצרות יחד עם הניתוח הקיסרי. לפיכך, נפסק כי הרופאים התרשלו כאשר לא עיינו בגיליון הרפואי שלה לפני הניתוח ולא שקלו את האפשרות לבצע לה קשירת חצוצרות.

בסופו של דבר, השופטת פסקה כי בית החולים מחויב לפצות את האישה בסך כולל של 155 אלף שקלים בגין נזק לא ממוני שנגרם לה בעקבות התרשלות הצוות הרפואי. נוסף על כך בית החולים חויב לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין בסך של 38,750 שקלים והוצאות משפט.

ת"א 29488-12-12