רשלנות רפואית באבחון וטיפול בתסביב אשך, מתי ניתן לקבל פיצויים?

תסביב האשך הוא מצב שבו ישנו סיבוב פתאומי וקבוע של צינור הזרע שתפקידו לספק דם לאשך. מצב זה גורם לירידה באספקת הדם לאשך ועלול לגרום לאובדן החיות שלו בהיעדר טיפול רפואי מתאים. לפיכך, במקרים של חשד לתסביב אשך חשוב כי הצוות הרפואי יגיע לאבחנה מהר ככל האפשר באמצעות בדיקות קליניות וממצאי בדיקות הדמיה.

אמנם התופעה עלולה להתרחש בכל גיל, אך היא שכיחה יותר בקרב תינוקות ומתבגרים. הסימנים המיידיים האופייניים לתסביב אשך הם כאב עוצמתי ופתאומי שעלול להקרין לאזור המפשעה או לבטן. בהמשך וכעבור מספר שעות יכולה להופיע נפיחות, רגישות ואודם של האשך ושל שק האשכים. נוסף על כך דווח על שכיחות גבוהה להופעת הקאות ובחילות עקב גירוי של העצב הווגאלי.

דרכי אבחון של תסביב האשך

במקרים שבהם האבחנה של התופעה היא חד משמעית, אין צורך לבצע בדיקות עזר נוספות וניתן להסתפק בביצוע בדיקה קלינית. במקרים אחרים שבהם האבחנה אינה ברורה וחד משמעית, נהוג לבצע בדיקת אולטרסאונד של האשך בשילוב עם בדיקת דופלר לצורך בדיקת זרימת הדם באשך. במקרה שבבדיקת הדופלר נמצא חוסר מוחלט בזרימת דם במרכז האשך לרוב מדובר בתסביב אשך. במקרה של ירידה בזרימת הדם ישנו חשד משמעותי לקיומו של תסביב חלקי או מלא.

כיצד ניתן לטפל בתופעה?

הטיפול בתסביב אשך הוא באמצעות ניתוח. במסגרת ההליך המנתח מבצע חתך בשק האשכים, חושף את האשך ומשחרר את חבל הזרע על ידי סיבוב בחזרה לכיוון הנגדי, תוך חימום האזור. אם נמצא נמק באשך וצבעו הפך לשחור אין מנוס מכריתתו. במקרה של התאוששות מלאה או חלקית, המנתח יבצע קיבוע של האשך באמצעות תפרים כדי למנוע אפשרות של סיבוב נוסף בהמשך.

מחקרים שנערכו בנושא העלו כי ביצוע ניתוח בפרק זמן שנע בין ארבע ועד שש שעות מהיווצרות התסביב, עשוי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בתפקוד האשך. לפיכך קיימת חשיבות גבוהה מאוד לאבחון מהיר של התופעה וביצוע ניתוח במהירות האפשרית במקרה הצורך. במקרה של כשל באבחון וטיפול רשלני של הצוות הרפואי אשר גרם לנזק בלתי הפיך, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים.

הצוות הרפואי התרשל באבחון תסביב אשך ולקטין נגרם נמק שחייב כריתה

בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד בית החולים בו טופל בהיותו בן שלוש בעקבות תלונות על כאבי בטן. השופטת קבעה כי נתוני הבדיקות שבוצעו לקטין לא אפשרו לשלול תסביב אשך, והימנעות הצוות הרפואי מביצוע ניתוח חוקר היא בגדר רשלנות רפואית המזכה את הנפגע בפיצויים.

לפי העובדות שצוינו בפסק הדין כשהגבר היה בן שלוש הוא החל לסבול מכאבי בטן קשים, ולאחר בדיקת רופאת ילדים הופנה לבית חולים כאשר הוא סובל מאשך שמאלי נפוח, חם ורגיש למגע. עם הגעתו של הפעוט לבית החולים הוא נבדק על ידי רופא בחדר המיון שציין כי האשך אדום ורגיש מאוד. על כן, הרופא הפנה את הקטין לבדיקת אורולוג שאבחן כי הוא סובל ממיימת, קרי, הצטברות של מים סביב האשך. בהמשך הוא שוחרר לביתו וסוכם כי ישוב לחדר המיון במקרה של החמרה.

כעבור יומיים הפעוט חזר לבית החולים כיוון שסבל מכאבים והתקשה לעמוד. הפעם נמצאו בבדיקה נפיחות בשק האשכים, רגישות ובצקת ולכן הוחלט לנתח אותו. בניתוח הותר התסביב ובוצע קיבוע של האשכים.

כעבור שנים, בבדיקות שגרתיות שעבר הגבר בלשכת הגיוס התברר כי אשכיו נמקו וגופו אינו מייצר טסטוסטרון, ולכן הוא נזקק ליטול טיפול הורמונלי רציף מאז. 
הגבר טען בתמצית כי הצוות הרפואי בבית החולים לא אבחן במועד את תסביב האשך שממנו סבל, ולא ביצע לו ניתוח חוקר כנדרש, מה שהוביל לאובדן אשכיו.

לפיכך נטען כי הצוות הרפואי התרשל כלפיו ולכן הוא מחויב לפצותו על הנזק שנגרם לו.

מנגד, בית החולים טען כי הטעות שביצע הצוות הרפואי בעת בדיקת הפעוט הייתה סבירה ובשיקול דעת ואינה נחשבת לרשלנות. לחילופין נטען כי אין קשר סיבתי בין ההתרשלות באבחון תסביב האשך ובין הנמק באשך.

הצוות הרפואי התרשל כאשר לא ביצע לגבר ניתוח חוקר ואבחן אותו באופן שגוי

השופטת קבעה כי התיעוד הרפואי מבדיקתו של הקטין בחדר המיון ועל ידי האורולוג אינו מאפשר לשלול קיומו של תסביב אשך. לכן הוחלט כי הקביעה שמדובר במיימת לוקה בחוסר סבירות לנוכח הממצאים שחייבו את הצוות הרפואי לבצע לקטין ניתוח חוקר.

נפסק כי מחדלים אלה הם בגדר התרשלות של הצוות הרפואי. עוד נקבע כי הגבר נבדק בבית החולים במסגרת השעות שעוד ניתן היה להציל את האשך, ולכן נקבע כי התקיים קשר סיבתי בין הכשל באבחון המצב ובין אובדן האשך.

בסופו של דבר נקבע כי בעקבות התרשלות הצוות הרפואי, נגרמו לגבר נכות פסיכיאטרית בשיעור 10% ונכות אורולוגית בשיעור של 20%. השופטת פסקה כי בית החולים ישלם לו פיצויים בסך כולל של 420 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 98,280 שקלים.

ת"א 18754-07