www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם, מתי תוגש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית בניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם, מתי תוגש תביעת פיצויים?

ניתוח לפרוסקופי המכונה גם ניתוח זעיר פולשני הוא ניתוח שבמהלכו המטופלת עוברת הרדמה כללית, נעשים לה בד"כ כחמישה חתכים בגודל של עד סנטימטר באזור הטבור. דרך חתכים אלו מוחדר צינור שבקצהו ממוקמת מצלמה זעירה שמורכבת מעדשות וסיבים אופטיים.


מצלמה זו מוחדרת לחלל הבטן כדי שניתן יהיה לצפות בשדה הניתוח על גבי מסך. נוסף על כך, מוחדרים לחלל הבטן המכשור הניתוחי ושרוולים שבאמצעותם הבטן מנופחת באמצעות פחמן דו חמצני, כדי ליצור מרווח תמרון בין דופן הבטן ובין האיברים הפנימיים. בסיום הניתוח הגז נשאב החוצה והחתכים נתפרים ונחבשים.


יתרונותיו של הניתוח הלפרוסקופי על פני ניתוח שכולל פתיחת בטן


ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם כולל יתרונות רבים על פני ניתוח שכולל פתיחת בטן. ניתוח לפרוסקופי גורם לפחות כאבים ומותיר פחות צלקות לעומת ניתוח שכולל פתיחת בטן. יתרה מזאת, גם משך האשפוז וההחלמה מתקצרים והסיכון לדימומים וזיהומים פוחת ביחס לניתוח שמלווה בפתיחת הבטן.


באופן כללי ניתוחים לפרוסקופיים הם פשוטים יותר עבור המנותחת בהיבטים של החלמה והתאוששות, ומורכבים יותר לביצוע עבור המנתח בכל הקשור למיומנות טכנית מקצועית. גישה ניתוחית זו דורשת מהמנתח לימוד יסודי ומעמיק וניסיון רב בביצוע הליכים כירורגיים דומים.


סיבוכים אפשריים בניתוחים לפרוסקופיים


הסיבוכים האפשריים בניתוחים לפרוסקופים הם נדירים באופן יחסי וכוללים פגיעה באיברי הבטן כגון המעיים, דימומים וזיהומים בחתכים שדרכם בוצע הניתוח. במקרים מסוימים, ייתכן שהצוות הרפואי יחליט תוך כדי הפעולה לעבור לניתוח רגיל שכולל פתיחת בטן בשל סיבוך בביצוע ההליך או עקב קושי טכני.


במקרה שנגרם נזק למטופלת במהלך ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם אשר נבע מרשלנות של המנתח, ניתן להגיש נגדו תביעת רשלנות רפואית ולדרוש פיצויים.


המנתח פגע במעי במהלך ביצוע ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם


בית משפט השלום ברמלה קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגישה אישה נגד בית החולים שבו עברה ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם. השופט קבע כי מהלך הניתוח היה רשלני מכיוון שהצוות הרפואי פגע במעי בעת חיתוך הרחם והוצאתו, ולא וידא כנדרש בתום ההליך כי המעי לא ניזוק.


נוסף על כך נקבע כי הצוות הרפואי פגע באוטונומיה של המטופלת בכך שלא הציג בפניה את האפשרות לעבור את הניתוח באמצעות פתיחת בטן, ולא הסביר לה על הסיכונים הנלווים לכל אחת מן השיטות. לפיכך נקבע כי בית החולים ישלם למטופלת פיצויים בסך של 542,772 שקלים.


לאחר הניתוח המטופלת החלה לסבול מכאבי בטן עזים


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, בחודש אוקטובר בשנת 2013 עברה המטופלת ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם עקב הימצאות של מיומה (שרירן) ברחם. המטופלת שוחררה לביתה לאחר התאוששות וכעבור מספר ימים שבה לבית החולים עקב כאבי בטן עזים שהעלו חשד לחירור של המעי.


על כן, המטופלת הוכנסה לניתוח דחוף ואובחן כי היא סובלת מקרע במעי הגס. בהמשך היא קיבלה טיפולים, נזקקה לאשפוז ממושך ושוחררה לביתה כשהיא נזקקת לשקית חיצונית לריקון יציאותיה למשך חודשים רבים.


המטופלת טענה כי הצוות הרפואי היה צריך לבצע לה את הניתוח באמצעות פתיחת הבטן ולא בשיטה הלפרוסקופית. לחילופין נטען כי הצוות הרפואי היה צריך לעבור לשיטת הניתוח הקונבנציונלית במהלך הניתוח הלפרוסקופי לנוכח ההידבקויות של המעי באזור.


לפי גרסת המטופלת, הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע סקירה של האיברים בבטן כדי לאתר פגיעה במעי עם תום ההליך. היא הוסיפה כי לא נתנה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח, מכיוון שלא הוצגו בפניה כל הסיכונים והסיכויים הכרוכים בניתוח הלפרוסקופי.


מנגד טען בית החולים כי הניתוח שבוצע למטופלת נערך ללא כל רשלנות מצד הצוות הרפואי והיא נתנה לו הסכמה מדעת כנדרש.


הצוות הרפואי התרשל בכך שפגע במעי בניתוח ולא אבחן את הפגיעה בתום ההליך


לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות בתיק, השופט קבע כי הצוות הרפואי התרשל במהלך הניתוח בעת הוצאת הרחם כאשר חתך את המעי. עוד נקבע כי הצוות הרפואי התרשל אף בכך שלא איבחן כנדרש את הפגיעה במעי בתום ההליך.


השופט הבהיר כי מרופא סביר מצופה להתבונן באופן קפדני בסיום הניתוח בכל האיברים בחלל הבטן ובאיברים המשיקים למעי כדי לשלול נזק למעי. לפיכך הוחלט כי הכשל באבחון הפגיעה במעי מוביל למסקנה שהצוות הרפואי התרשל במהלך הניתוח, והתרשלותו גרמה לנזקיה של המטופלת.


המטופלת לא קיבלה הסבר בדבר הסיכונים הכרוכים בניתוח הלפרוסקופי


בסוגיית הפגיעה באוטונומיה ציין השופט כי הצוות הרפואי לא הציג למטופלת את האפשרות לבצע ניתוח באמצעות פתיחת הבטן, ולא הסביר לה את הסיכויים והסיכונים שנלווים לכל אחת מן השיטות.


על כן הוחלט כי הרופאים פגעו בחופש הבחירה של המטופלת ובאוטונומיה שלה. בסופו של דבר השופט פסק כי בעקבות התרשלות הצוות הרפואי נגרמה לאישה נכות קבועה בשיעור משוקלל של 19% בגין צלקות ובעיות מעיים, וחייב את בית החולים לפצותה בסך כולל של 542,772 שקלים.
נוסף על כך, בית החולים חויב לשלם לאישה שכר טרחת עורך דין בסך של 108,554 שקלים והוצאות משפט.


ת"א 14770-12-15


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: ארתרוסקופיה, טרשת נפוצה, בלינסון, דימום ברשתית, cerebral palsy, עיבוי פיברוטי, פרנכימה, אגודל קופץ,