רשלנות רפואית באבחון מחלת סרטן מסוג סרקומה, מתי ניתן לקבל פיצויים?
מחלת הסרטן היא מחלה שבה תאים בגוף מתחילים להתחלק באופן בלתי מבוקר וללא צורך. כתוצאה מחלוקה זו נוצר גוש תאים שנקרא גידול. בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לתאים אחרים בגוף, בעוד גידול ממאיר בנוי מתאים בעלי יכולת התפשטות לאיברים אחרים בגוף באמצעות מערכת הלימפה או מחזור הדם.
מחלת סרטן מסוג סרקומה של הרקמות הרכות מתבטאת כגידול סרטני שיכול להתפתח בכל גיל ובכל מקום בגוף האדם. מחצית ממקרי הסרקומות של הרקמות הרכות מופיעים בגפיים התחתונות ובייחוד באזור הירך. עם זאת במקרים מסוימים סרקומות יכולות להופיע גם בעצם ובסחוס.
תסמינים של סרטן מסוג סרקומה
התסמינים עלולים להתחיל בכל אזור בגוף לפי החלק הנגוע. במקרה שהגידול מופיע בגפיים עלול החולה לסבול מנפיחות שמלווה בכאבים ורגישות. אם הסרקומה מופיעה בחלק המרכזי של הגוף, התסמינים משתנים בהתאם לאיבר הנגוע. גידול בריאות יכול לגרום לקוצר נשימה ושיעול. גידול בבטן עלול לגרום לכאבי בטן, עצירות והקאות. בדרך כלל גידולים ברקמות רכות אינם גורמים לתסמינים כלשהם כל עוד הם קטנים ואינם מפעילים לחץ על איברים.
דרכי אבחון של סרטן מסוג סרקומה
לרוב תהליך האבחון מתחיל אצל רופא המשפחה, אשר בודק את המטופל וקובע האם יש צורך להפנותו לבדיקת רופא מומחה. במקרה שהרופא המומחה יחשוד כי מדובר בסרטן מסוג סרקומה הוא יפנה את המטופל לבצע בדיקות הדמיה כמו CT, MRI, סריקת אולטרסאונד ומיפוי עצמות כדי לברר את גודלו, מיקומו ומידת התפשטותו לאיברים אחרים בגוף. לרוב לאחר ביצוע בדיקות ההדמיה תיערך ביופסיה שבמסגרתה תילקח דגימה מהגידול לצורך קביעה אם מדובר בגידול שפיר או ממאיר.
הטיפול העיקרי בסרטן מסוג סרקומה הוא באמצעות ניתוח להסרת הגידול והקרנות. בחלק מהמקרים יינתן למטופל גם טיפול כימותרפיה בהתאם לנסיבות ולמצבו האינדיבידואלי.
במקרים שבהם מחלת סרטן מסוג סרקומה לא אובחנה במועד, הדבר יכול להוביל לנזקים מסוגים שונים. היעדר אבחון ומתן טיפול מתאים יכול להוביל להתפתחות בלתי מבוקרת של הגידול, ולהתפשטות של הגידול לאיברים אחרים בגוף תוך גרימת נזק בלתי הפיך. מטופל שנגרם לו נזק בעקבות אבחון מאוחר של סרטן מסוג סרקומה יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי ולדרוש פיצויים.
הורים טענו שבנם נפטר בעקבות איחור באבחון של סרטן מסוג סרקומה
בית משפט השלום בכפר סבא קיבל באופן חלקי תביעת רשלנות רפואית שהגישו הורים נגד קופת החולים אשר העסיקה את האורטופד של בנם שנפטר ממחלת הסרטן. סגנית הנשיאה של בית המשפט קבעה כי גם אם לא היה איחור באבחון המחלה התוצאה המצערת של מות המטופל ממחלת הסרטן לא הייתה משתנה.
עם זאת נקבע כי הרופא לא פעל כנדרש כדי לאשר את בדיקת ה-CT שעליה הוא הורה בעצמו. לפיכך הוחלט כי קופת החולים מחויבת לפצות את הורי הנפטר בסך של 70 אלף שקלים עבור כאב וסבל שנגרמו להם בשל מחדלו של האורטופד.
לפי העובדות בכתב התביעה, המנוח היה בן 18 בזמנים הרלבנטיים וטופל במרפאת קופת החולים החל מינואר 2010 עקב אנמיה וחוסר ברזל. בחודש דצמבר 2010 התגלה אצלו גוש אגרסיבי גדול בעכוז בבדיקת CT. בהמשך הוא אושפז בבית חולים שם אובחן כסובל מסרקומה גרורתית עם מעורבות של האגן, הריאות והעצמות. הצעיר טופל בכימותרפיה, קרינה והשתלת מח עצם אך הוא נפטר בנובמבר 2011.
הורי המנוח טענו כי רופאת המשפחה בקופת החולים לא הפנתה את בנם לבדיקת אורתופד כנדרש בעת שהתלונן על כאבי גב. עוד נטען כי קופת החולים לא אישרה לבנם לבצע בדיקת CT ולכן הוא לא ידע על ממדי הגידול וחומרתו, נגרם לו איחור באבחון המחלה ומשכך נפגעו סיכויי ההחלמה שלו.
קופת החולים טענה שלא סביר להפנות מטופל לבדיקת רופא מקצועי עקב כל תלונה
מנגד קופת החולים טענה כי לא סביר שכל תלונה לרופא המשפחה תיענה בהפניה לרופא מקצועי. לפי גרסתה, האורתופד הפנה את המטופל לבצע בדיקת CT גם מבלי שהיה בכך צורך ממשי באותה העת.
לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות, השופטת קבעה כי מחלת הסרטן שהתפתחה אצל המנוח לא נגרמה בעקבות האיחור באישור ביצוע בדיקת ה-CT והפניית המנוח לביצועה. צוין כי גם אלמלא האיחור באבחון, התוצאה המצערת לא הייתה משתנה.
קופת החולים חויבה לשלם להורי המנוח פיצויים בסך 70 אלף שקלים
בסופו של דבר נקבע כי האורתופד התרשל כאשר לא פעל לאישור של בדיקת ה-CT שעליה הורה בעצמו, ולכן על קופת החולים לפצות את הורי המנוח בסך של 70 אלף שקלים על כאב וסבל. קופת החולים חויבה לשלם גם את שכר טרחת עורך דינם של הורי המנוח בסך של 12,285 שקלים.
תא (כ"ס) 31991-07-14
