www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח להסרת ציסטה צווארית, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית בניתוח להסרת ציסטה צווארית, מתי תוגש תביעה?

ציסטה ברנכיאלית בצוואר בנויה בצורה מעוגלת, היא ניידת ומלאה בנוזל, וברוב המקרים מתפתחת מתחת לעור בצדדים של הצוואר. ציסטות כאלו לרוב מופיעות במהלך החיים ואין סכנה כי יתפתחו לגידולים מסוכנים. עם זאת ציסטה עלולה להזדהם לגרום לכאב, לגדול ולגרום לתחושת נפיחות בצוואר.


במקרים מסוימים ההמלצה הרפואית תהיה להסיר את הציסטה הברנכיאלית, וזאת כאשר ישנו חשש כי הציסטה שאובחנה בתחילה כשפירה תתברר כגידול ממאיר. ניתוח להסרת הציסטה מיועד להוציא אותה בשלמותה.


חשוב לציין כי הוצאת ציסטה בשלמותה עלולה להיות מסובכת וקשה לביצוע, בשל העובדה כי ציסטה ברנכיאלית בדרך כלל קרובה לעצבים ולכלי דם. עם זאת, ברוב המקרים ההליך עובר ללא סיבוכים מיוחדים ומסתיים בהצלחה. כריתת הציסטה יכולה למנוע את התפתחותה הבלתי רצויה ואת המראה הנפוח והכאבים הנלווים אליה.


הצוות הרפואי צריך לבצע בדיקת הדמיה בסמוך לניתוח, כדי לזהות באופן ודאי את הציסטה ולוודא את מיקומה לפני ביצוע ההליך הכירורגי.


ניתוח להסרת הציסטה בצוואר מתבצע תחת הרדמה מלאה. במהלך הניתוח הרופא מבצע חתך בצוואר, ולאחר כריתת הציסטה היא נשלחת למעבדה כדי לבחון האם היא שפירה או שמא עברה תהליך סרטני שדורש מתן טיפול נוסף למטופל מעבר לכריתה.


מאחר שמדובר בהליך ניתוחי פולשני ייתכנו סיבוכים במהלך הניתוח ולאחריו כמו דימום, זיהום, ירידה בתחושה באזור ואף פגיעה עצבית בלתי הפיכה.
במקרים שבהם המנתח סטה מסטנדרט ההתנהגות הרפואי הסביר במהלך ניתוח להסרת ציסטה ובשל כך נגרם למטופל נזק גוף, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגדו ולדרוש פיצויים.


המנתח כרת בלוטת לימפה בטעות במהלך ניתוח להסרת ציסטה


בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגישה צעירה נגד בית החולים שבו עברה ניתוח להסרת ציסטה מהצוואר. השופט קבע כי הרופא הפר את חובת הזהירות שהייתה מוטלת עליו בכך שלא ערך בדיקת הדמיה עדכנית לפני הניתוח, ולכן כרת בטעות את בלוטת הלימפה של המטופלת וגרם לה לנזק עצבי. לפיכך נקבע כי בית החולים ישלם לצעירה סך של 295 אלף שקלים עבור הנזק שנגרם לה.


לפי העובדות שתוארו בפסק הדין, בחודש יוני 2007 המטופלת עברה בדיקת אולטראסאונד לצוואר בהיותה בגיל 16. בבדיקה הודגמה ציסטה ברנכיאלית עם תוכן לא צלול. כעבור שנתיים פנתה המטופלת לבצע את הניתוח, ולפני כן חתמה על טופס הסכמה כללי לניתוח להוצאת הציסטה, כאשר לא פורטו בו סיכונים לפגיעה עצבית, זיהום או דימום בשל הניתוח.


כריתת בלוטת הלימפה גרמה למטופלת לנזק עצבי בלתי הפיך


בדו"ח הפתולוגי שהתקבל לאחר הניתוח, צוין כי הגוש שהוצא בהליך הוא לא ציסטה אלא בלוטת לימפה. בבדיקת אולטראסאונד שנערכה למטופלת כארבעה חודשים לאחר הניתוח נמצא גוש בצוואר וכעבור חודשיים בוצע לה ניתוח נוסף לכריתת הגוש.


המטופלת טענה כי בית החולים החתים אותה על טופס הסכמה כללי שלא כלל הסבר על הסיכון לפגיעה עצבית ועל סיכונים נוספים שכרוכים בניתוח. עוד נטען כי בוצע לה ניתוח לכריתת בלוטת לימפה ללא צורך, אשר גרם לפגיעה בלתי הפיכה בעצב הפנים וגרר ביצוע של ניתוח נוסף שהותיר בפניה צלקת.


לפי גרסת המנותחת, לא ברור מדוע לא בוצעה לה בדיקת CT לפני הניתוח הראשון שהייתה יכולה לספק למנתח הבנה טובה יותר ביחס למיקום הציסטה ובלוטת הלימפה. לדבריה, בדיקה כזו הייתה יכולה למנוע את הכריתה המיותרת שגרמה לה לנזקים כאמור.


מומחה מטעם הצעירה קבע כי נותרה לה נכות קבועה בשיעור 19% בשל אובדן תחושה בצוואר ובשל הצלקות שנותרו לה לאחר הניתוחים.


מנגד, בית החולים טען כי המטופלת קיבלה הסבר מקיף לגבי הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניתוח וחתמה על טופס הסכמה כנדרש. עוד נטען כי ציסטה שאינה מזוהמת נוטה להיות חמקנית ולכן לא זוהתה כראוי בניתוח הראשון.


לפי גרסת בית החולים חוסר התחושה בצווארה של המטופלת לא נגרם עקב כשל של המנתח אלא בשל חיתוך העור במקום הניתוח. מומחה רפואי מטעם בית החולים העריך את נכותה של הצעירה בשיעור של 2% עקב צלקות באזור הצוואר.


הרופא הפר את חובת הזהירות שלו כיוון שלא ביצע בדיקת CT לפני הניתוח


השופט קבע כי כריתת בלוטת הלימפה אינה בגדר טעות סבירה שיכולה לקרות לכל רופא, אלא נחשבת להפרת חובת הזהירות כלפי המטופלת. צוין כי בית החולים הפר את חובת הזהירות שלו כאשר לא ביצע לצעירה בדיקת הדמיה לפני הניתוח הראשון, דבר שהוביל לזיהוי שגוי של הגוש ולכריתת בלוטת הלימפה.


הובהר כי כריתת בלוטת הלימפה בטעות היא שהובילה לפגיעה העצבית שממנה סבלה הצעירה. השופט החליט כי קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות של המנתח לבין הנזק העצבי והצלקות שנגרמו למטופלת.


בסופו של דבר נפסק כי בית החולים ישלם למטופלת פיצויים בסך כולל של 295 אלף שקלים, בתוספת 70 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות.


ת"א 40659-08-15

 

 

 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: קדחת ים תיכונית, גרד, לימפוציטים, טמוקסיפן, בדיקת שלמות גפיים, פיאלוגרפיה, light sheer לייזר, סרטן הכבד,