רשלנות רפואית בניטור רמת חמצן בדם, מתי ניתן לתבוע פיצויים?

המוגלובין הוא חלבון שנחשב לאחד המרכיבים החשובים ביותר בדם כיוון שתפקידו להכניס את החמצן שבמחזור הדם אל התאים שבגוף כדי לאפשר את תפקודם התקין. במצב שבו הדם רווי בחמצן צבעו הוא אדום בהיר.

ניתן למדוד את רמת החמצן בדם באמצעות מד סטורציה שבנוי ממשדר אשר פולט קרני אור ומוצמד בדרך כלל לאצבעו של המטופל. באמצעות מעבד זעיר המכשיר מנתח את צבע הדם באמצעות החזרי האור מהרקמה החיה ונותן מדידה של רמת הרוויה של החמצן בדם. הבדיקה היא אינה פולשנית ונותנת אינדיקציה מדויקת ביחס למצבו של המטופל.

במצב תקין מכשיר הבדיקה יראה רמת חמצן בדם שנעה בין 95% לבין 100%. במקרים שבהם תתקבל מדידה שנעה בין 90% לבין 94% מדובר ברמת רוויה נמוכה המחייבת המשך בדיקה ובירור. תוצאה של מתחת ל-90% מחייבת בדיקה דחופה על ידי רופא וקבלת טיפול הולם ואילו רמת חמצן של מתחת ל-80% עלולה לפגוע בתפקודם של איברי הגוף ונחשבת למסכנת חיים.

המטרות של מדידת רמת החמצן בדם

מדידת רמת החמצן בדם מתבצעת בבית חולים לכל אדם עם קבלתו לחדר מיון ומשמשת לצורך ניטור רצוף של מטופלים מאושפזים שסובלים ממחלות לב או ריאה. המדידה מתבצעת גם כדי לעקוב אחר מטופלים במהלך ניתוח וכדי לנטר את מצבם של חולים המחוברים לבלוני חמצן.

רמת חמצן נמוכה בדם יכולה להופיע בין היתר בעקבות מחלות ריאה, מחלות לב ומומים מולדים, אנמיה ותסמונת מצוקה נשימתית. התסמינים של רמת חמצן נמוכה בדם הם בין השאר הכחלה של העור, בלבול, זיעה קרה, קצב לב מהיר ונשימה מהירה או לחילופין קוצר נשימה.

לעיתים בית החולים כושל בניטור רמת החמצן בדמו של המטופל בעקבות בדיקה לקויה של נתוני המדידה או בשל שימוש במכשור מדידה תקול. כתוצאה מכשלים אלה יכולים להיגרם למטופל נזקי גוף והוא זכאי להגיש תביעת פיצויים עקב רשלנות רפואית נגד בית החולים. במסגרת התביעה המטופל יצטרך להוכיח כי בית החולים גרם לו לנזק בכך שלא ניטר את רמת החמצן בדמו כנדרש.

מכשיר הניטור לא צפצף והמטופל נפטר ממצוקה נשימתית

בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגישו הוריו של צעיר שנפטר במהלך אשפוזו נגד בית החולים שבו אושפז. הצעיר שסבל ממחלת ניוון שרירים אושפז בבית החולים לצורך ביצוע בדיקות מעקב ולמחרת קבלתו לבית החולים הוא נפטר. בית המשפט קבע כי בית החולים התרשל כלפי המנוח בכך שלא וידא כי המכשיר לניטור רמת החמצן תקין ומכויל כראוי ולכן ישלם להוריו פיצויים.

לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המנוח סבל במשך שנים ממחלת ניוון שרירים קשה וממחלת ריאתית חמורה שחייבה סיוע נשימתי באמצעות מכשיר הנשמה בלילות. הוא אושפז בבית החולים לצורך ביצוע מעקב שינה כדי לבחון את יעילות ההנשמה בזמן השינה תוך ניטור רמות החמצן בדמו.

המטופל נמצא ללא דופק בבוקר היום השני לאשפוזו על ידי הרופא המטפל ומותו נקבע בשעה 7:50. בדיקת מכשיר ניטור החמצן בדם הראה כי אחרי חצות הייתה ירידה הדרגתית ברוויית החמצן שהגיעה עד ל-30%. בזיכרון המכשיר לא נרשמו נתונים ביחס לרמת החמצן בדם לפני חצות.

בית החולים התרשל בכך שלא וידא את תקינות המכשור הרפואי

לאחר שנבחנו כלל הראיות והעדויות כולל חוות דעת רפואיות שהוגשו מטעם הצדדים, השופט ציין כי אם בית החולים היה פועל כראוי ומאתר בזמן אמת את מצבו הקריטי של המנוח היה ניתן להציל את חייו באמצעות פעולות החייאה. מצבו הרפואי של המטופל התדרדר במהירות וכיוון שמכשיר הניטור לא צפצף וכשל, הוא לא קיבל טיפול רפואי מתאים ונפטר.

השופט קבע כי המנוח נפטר במהלך שנתו בעקבות כשל נשימתי או הפרעה בקצב הלב שלו. הובהר כי כשל שגורם למכשיר ניטור רמת החמצן בדם לא לצפצף בעת הצורך הוא באחריות הצוות הרפואי.

עוד נקבע כי היה מצופה מבית החולים לבדוק את תקינות מכשיר הניטור וכי תוצאות הבדיקה יתועדו, ומאחר שלא עשה זאת הוא התרשל כלפי המנוח. השופט הדגיש כי קיים כשל ברור של בית החולים בנושא זה כיוון שהצפצוף של המכשיר היה אמור להתריע במצב חירום שבו רמת החמצן בדם יורדת מתחת לסף מסוים ודורשת התערבות רפואית.

בסופו של דבר השופט החליט כי מכשיר הסטורציה היה תקול או שלא כויל כראוי ושתי האפשרויות הן באחריותו של בית בית החולים שהתרשל כלפי המנוח. לפיכך נקבע כי על בית החולים לפצות את הורי המנוח ולשלם להם פיצויים בסך כולל של 365,100 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 85,433 שקלים.

ת"א 37902-07-16