מקדח נשכח בתוך הגוף בניתוח, איך לקבל פיצוי על רשלנות רפואית?

הליכים רפואיים רבים מחייבים הותרת גוף זר בגופו של המטופל. בין שלל ההליכים הללו ניתן למנות ניתוח להחלפת מפרקים בברך ובירך, ניתוחי לב הכוללים השתלת קוצבים ותומכנים וניתוחים אורתופדיים להשתלת לוחות פלטינה. עם זאת, ישנם מקרים שבהם בהיסח הדעת מנתח או איש צוות אחר מותיר בגופו של המטופל עצם זר שלא היה מיועד להישאר שם בסיום ההליך.

לאורך ההיסטוריה תועדו מקרים רבים שבהם רופאים השאירו עצמים זרים בגופם של מטופלים. העצמים הללו יכולים לכלול סיכות, מחטים ומכשירים שנועדו לביצוע הניתוח כגון מספריים או סכינים. במקרים מסוימים אף נשכחים בגוף החולה חלקי ציוד ששימשו לביצוע ההליך ונשברו או התנתקו במהלכו, מבלי שהרופא האחראי הבחין בכך.

עצם זר בגוף של מטופל יכול לגרום לסכנה ממשית לבריאות. הסיכון העיקרי בהשארת עצם זר בתוך הגוף הוא התפתחות של זיהום באזור שבו נותר החפץ הזר. נוסף על כך, נוכחות העצם הזר יכולה לגרום להופעת כאבים קשים ובמקרים מסוימים לעורר במערכת החיסון תגובת דחייה המלווה בדלקת.

אדם שמעוניין להוכיח כי נפגע מרשלנות רפואית צריך לצרף לתביעתו חוות דעת מטעם מומחה רפואי שתתמוך בטענותיו ובאמצעותה הוא יוכל להוכיח כי אכן נגרמו לו נזקים המזכים בפיצוי, כתוצאה מההתנהגות הרשלנית של הצוות הרפואי. בעת הדיון בתביעה, בית המשפט ייבחן את התנהלות הצוות הרפואי באמצעות ראיות ועדויות ויכריע האם נפל פגם בטיפול בנפגע תוך השוואה לסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל והסביר בתחום.

חלק ממקדח נותר בעצם הירך לאחר הניתוח

לאחר ניתוח להחלפת ברך שמאל, אושפזה המטופלת בבית החולים. במהלך האשפוז היא עברה צילום רנטגן שנעשה לצורכי מעקב ואז נודע לה כי במהלך הניתוח שעברה להחלפת הברך מספר ימים קודם לכן, נותר חלק מהמקדח ששימש לניתוח בתוך עצם הירך השמאלית שלה.

על כן הוגשה תביעה נגד בית החולים בעילה של רשלנות רפואית ופגיעה באוטונומיה. בית משפט השלום בקריות נדרש להכריע האם יש מקום לפסוק למטופלת פיצויים עקב רשלנות רפואית.

האישה טענה לפגיעה באוטונומיה

הנפגעת טענה כי על בית החולים לפצות אותה מאחר שהותיר בגופה חפץ מתכתי ופגע באוטונומיה שלה בכך שלא יידע אותה על כך לאחר הניתוח. הנפגעת לא הגישה חוות דעת מטעם מומחה רפואי והסתפקה בטענה כי יש לפסוק לטובתה פיצוי כספי לנוכח העובדה שנותר בגופה חלק מתכתי.

המטופלת הוסיפה כי נודע לה על המקרה באקראי על ידי טכנאי רנטגן שביצע לה צילום לצורך ביקורת ולא על ידי הצוות המנתח כראוי.

האישה טענה כי בתיק דומה שבו נותרה בבטנה של מנותחת מחט עקב ניתוח נפסק לטובתה פיצוי בסך של 100,000 שקלים ולכן דרשה לקבל פיצוי דומה.

מנגד, בית החולים לא הכחיש את שבירת החלק המתכתי של המקדח ואת הישארותו בעצם הירך של המטופלת. לגרסתו, הוא הודיע לאישה על השבר במקדח למחרת הניתוח כמקובל.

בית החולים טען שהמטופלת לא נפגעה מהאירוע

בית החולים הוסיף כי אין לחלק שנותר בגופה של המטופלת כל השפעה רפואית על מצבה הרפואי ועל החלמתה מהניתוח. נטען כי יש לדחות את התביעה מאחר שהאישה לא צירפה חוות דעת רפואית לתמיכה בטענותיה ולא הוכיחה שנגרם לה נזק כלשהו כתוצאה מהאירוע.

לטענת בית החולים, לא הייתה רשלנות בניתוח שבוצע לאישה ולא נותרה לה נכות כלשהי עקב שבירת חלק המקדח והימצאותו בעצם הירך.

לאחר שבחן את הראיות והעדויות שהוצגו בפניו, קיבל השופט את תביעתה של המטופלת. השופט פסק שהוכח כי במהלך הניתוח שנערך לחולה נותר בעצם הירך שלה חלק מתכתי של מקדח.

נפסק כי בית החולים פגע באוטונומיה של החולה

השופט קיבל את עדותה של המטופלת ונתן בה אמון מלא. צוין כי הצוות המנתח לא יידע אותה בסמוך לסיום ההליך על העובדה שחלק מהמקדח נותר בגופה וכי נודע לה על כך במקרה. כמו כן, הובהר כי התיעוד הרפואי היה צריך לכלול בתוכו התייחסות לסוגיית השארת החלק המתכתי בגופה של המטופלת, אך הדבר לא נעשה על ידי בית החולים.

השופט קבע כי השארת גוף זר בגופו של חולה במהלך ניתוח היא בגדר התנהגות בלתי סבירה. נפסק כי בית החולים אכן פגע באוטונומיה של החולה כאשר לא דיווח לה מיד לאחר הניתוח שהושאר בגופה חפץ זר.

עם זאת, השופט ציין כי האישה לא הוכיחה באמצעות צירוף חוות דעת רפואית שנגרמו לה נזקים ונכויות עקב הרשלנות של הצוות הרפואי. על כן נקבע כי בית החולים יפצה את המטופלת בסך של 35,000 שקלים על הפגיעה באוטונומיה, בצירוף 7,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין והחזר אגרה.

ת"א 64426-05-17