רשלנות רפואית בטיפול ביתר לחץ דם, מתי תוגש תביעה?

יתר לחץ דם הוא מצב רפואי שבהיעדר טיפול מתאים יכול להיות מסכן חיים ולגרום לשבץ מוחי ולבעיות בלב. רשלנות רפואית בשלבי האבחון או הטיפול יכולים להביא לקבלת פיצויים עבור הנזקים עם הוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק.

לחץ דם הוא הלחץ שמופעל באמצעות הדם על דפנות העורקים. בזמן שעולה נפח הדם בעורקים, לחץ הדם יעלה וכשהנפח יורד גם לחץ הדם ירד בהתאמה. לחץ דם המוגדר גבוה עולה על ערכים של 140/90 מילימטר כספית בעת מדידה.

יתר לחץ דם מקשה על פעולת הלב בהזרמת הדם ובשאיבתו וכשהוא גבוה במשך פרק זמן ארוך, הדבר יכול להביא להיחלשות הלב ודפנות העורקים. היחלשות זו יכולה לגרום לבעיות בלב או לשבץ מוחי שיכול להיגרם בשל פגיעה קשה באספקת דם למוח.

יתר לחץ דם אינו מלווה לרוב בתסמינים עד להופעת סיבוכים, ולכן מטופלים רבים אינם ערים למצבם ולא מטופלים כראוי. עם זאת, במקרים שבהם אדם סובל מלחץ דם גבוה באופן חריג הוא יכול לסבול בין היתר מסחרחורות, כאבי ראש, בעיות בראייה ומקוצר נשימה.

יתר לחץ דם, דרכי אבחון

לשם אבחון לחץ דם גבוה, יש לערוך מדידות רצופות ועוקבות לאורך שבוע לכל הפחות. אם לאחר ביצוע מדידות עוקבות עולה שלחץ הדם גבוה מהנורמה יש לברר אם מדובר ביתר לחץ דם כמחלה בפני עצמה, או כסימפטום נלווה למחלות אחרות או עקב צריכת תרופות.

רשלנות רפואית הקשורה ליתר לחץ דם יכולה להתרחש בשלב הטיפול או בשלב האבחון. לשם הגשת תביעת רשלנות רפואית באבחון או בטיפול ביתר לחץ דם, יש להוכיח שהרופא לא נקט בפעולות הנכונות כפי שמצופה מרופא סביר, ושקיים קשר סיבתי בין הטיפול השגוי שניתן לבין הנזק שנגרם למטופל, באמצעות חוות דעת מטעם מומחה רפואי.

יתר לחץ דם לא טופל כראוי, למטופל נגרם אירוע מוחי

אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשה תביעת נזיקין נגד קופת חולים בגין רשלנות רפואית. התובע, שהיה בגיל 51 בעת האירוע, טען שרופא קופת חולים לא טיפל כמקובל וכראוי במחלת יתר לחץ הדם שממנה סבל, ושעקב הטיפול הלקוי נגרם לו אירוע מוחי שלאחריו הוא נותר עם קשיים בתנועה ועם הפרעה קשה בדיבור.

על פי עובדות המקרה, התובע פונה לבית החולים לאחר שחש חולשה בפלג גופו הימני וסבל מהפרעה בדיבור. בבית החולים נערכה לו בדיקת CT לראש בה נראה שהוא סובל מדימום מוחי. בעקבות האירוע המוחי סבל התובע מצליעה ונזקק לעזרה בביצוע פעולות בסיסיות. במסמכי בית החולים צוין שהגורם לאירוע המוחי הוא יתר לחץ דם.

התובע האשים את הרופא בשבץ, הרופא התנער מאחריות

לטענת התביעה, רופא קופת חולים התרשל בכך שלא טיפל באופן המקובל ביתר לחץ הדם שממנו סבל התובע טרם האירוע המוחי. נטען שהרופא נמנע ממתן תרופות מתאימות להורדת לחץ דם ושגה בהערכת הסכנה הכרוכה במחלת יתר לחץ הדם. נוסף על כך, הרופא לא ביצע פעולות חיוניות לטיפול ביתר לחץ דם ולא תיעד אותן כנדרש.

ההגנה טענה מנגד שלא נרשם לתובע טיפול תרופתי ולא נערך רישום מסודר של פעולות לטיפול בלחץ דם גבוה, כיוון שבבדיקות שנערכו לא נמצאו תוצאות חריגות שחייבו מתן טיפול תרופתי. משום כך, נטען, רופא קופת חולים המליץ לתובע לבצע רק פעילות גופנית ושינוי תזונתי. ההגנה הוסיפה וטענה שמהרישום שנעשה בבית החולים אי אפשר להסיק שהאירוע המוחי התרחש עקב יתר לחץ דם.

האם רופא קופת החולים חרג מסטנדרט הטיפול הראוי?

בית המשפט סקר את העובדות וקבע שהרישום שבוצע על ידי רופא קופת חולים היה חסר. נקבע שהרופא היה צריך להפנות את התובע לבדיקות דם מקיפות, כדי לשלול מצבים מסכני חיים, בהתחשב בתוצאות בדיקות לחץ הדם של התובע, שהראו ערכים גבוהים מהנורמה.

בית המשפט קבע שהרופא סטה מסטנדרט הטיפול הראוי בכך שלא וידא את הפחתת לחץ הדם ונמנע ממתן טיפול תרופתי ומעריכת מעקב. נקבע שקיים קשר סיבתי בין הכשל בטיפול ביתר לחץ הדם לבין השבץ המוחי שעבר התובע.

לפיכך, בית המשפט פסק שהרופא וקופת החולים חרגו מחובת הזהירות המוטלת עליהם כשנמנעו מהענקת טיפול ראוי ומקובל לתובע ולכן נושאים באחריות לאירוע המוחי. הדיון התמקד בשאלת האחריות וסוגיית גובה הפיצוי נקבעה בנפרד.

ת"א (ב"ש) 7285-10-14