פקקת ורידים עמוקים, מתי מתקיימת רשלנות רפואית?

פקקת ורידים עמוקים עלולה לגרום לסיבוכים שונים ואף להוביל למוות, ולכן דורשת אבחון וטיפול מידיים. רשלנות רפואית לצורך קבלת פיצויים תוכר במקרה של אי נקיטת פעולות לשם אבחון וטיפול במחלה. 

פקקת ורידים עמוקים משמעותה היווצרות קריש דם שמפריע לזרימת הדם באחד מהוורידים העמוקים בגוף. הפקקת תיווצר בדרך כלל באחד מהוורידים הגדולים בגפיים התחתונות, ותתבטא בנפיחות ברגל ובהופעת כאבים.

כשיש חשד לפקקת ורידים עמוקים, יש לפנות לרופא המטפל מיד, שכן מדובר במצב רפואי שדורש קבלת טיפול מידי. במקרה שבו פקקת ורידים לא תטופל מיד, המצב עלול להסתבך ולגרום לתסחיף ריאות, וכתוצאה מכך לאי ספיקת לב, להתמוטטות הריאה ואף למוות.

סיבוך נוסף כתוצאה מהפקקת הוא תסמונת פוסט-תרומבוטית, שמשמעותה נזק לרקמת השוק עקב חסימת הווריד בידי קריש דם. נזק זה עלול לגרום להופעת כאב בשוק, נפיחות כרונית מתמשכת או להיווצרות כיבים על פני השוק.

דרכי אבחון פקקת ורידים עמוקים

לשם אבחון הפקקת, יצטרך הרופא לתשאל את המטופל על עברו הרפואי והסימפטומים שהופיעו. כדי להשלים את האבחנה, יש לבצע בדיקת דם ייחודית הקרויה D-Dimer, שיכולה לזהות חלקים מקריש דם שנסחפו באופן חופשי בדם, ויכולים להעיד על הימצאות הקריש בווריד. נוסף על כך, יש לבצע בדיקת אולטרסאונד באמצעות מכשיר דופלר, לשם איתור האטה בזרימת הדם ברגל.

רשלנות רפואית בפקקת ורידים עמוקים יכולה להתרחש בשלב האבחון או בשלבי הטיפול. כדי להוכיח רשלנות רפואית לצורך קבלת פיצויים, יש להוכיח שהרופא לא נקט בפעולות הנדרשות מרופא סביר לשם אבחון או מתן טיפול ראוי, ושיש קשר סיבתי לנזק שנגרם למטופל, באמצעות חוות דעת מאת מומחה רפואי.

פנתה לרופא עם סימפטומים לפקקת ורידים עמוקים אך לא נבדקה

אישה שאושפזה בהריון בסיכון גבוה, התלוננה על כאבים חזקים ברגליה בפני צוות בית החולים, אך לא נשלחה לביצוע בדיקות דימות ולא אובחנה כסובלת מפקקת ורידים עמוקים עד לאחר הלידה. האישה תבעה את המדינה ומשרד הבריאות בגין רשלנות רפואית, אך תביעתה נדחתה, והיא ערערה על כך אל בית המשפט המחוזי בירושלים, שדן בעניינה.

האישה התלוננה פעמים רבות במהלך האשפוז בבית החולים על כאב עז המקרין מהמפשעה לאורך הרגל, עד כדי קושי בהזזת רגלה. הצוות הרפואי התמקד בחשד לבעיה אורתופדית, ולא לקח בחשבון את תחילתה של פקקת ורידים. כתוצאה מכך, האישה לא קיבלה טיפול מניעתי קל, זול ויעיל, שהיה מותר לה לקבל במהלך היריון.

לטענת המערערת, בית המשפט הקודם התעלם שברשומות הרפואיות לא מופיעה ביצוע בדיקה רפואית לאחר שהתלוננה, אלא רק שתלונותיה הועברו לאחת הרופאות, למרות שהייתה בסיכון גבוה לפקקת עקב שכיבה ממושכת, כאבים ברגל והיותה בהריון.

לטענת האישה, המועד הראשון בו נבדקה על ידי אורתופד, אשר הפנה אותה לייעוץ כלי דם, היה רק לאחר שלושה ימים מאז התלוננה על כאבים. המערערת המשיכה להתלונן בפני הצוות הרפואי על כאביה, והדגישה בפניהם שהם נמשכים על פני למעלה משבוע, אולם היא נבדקה על ידי כירורג כלי דם רק שלושה ימים לאחר מכן.

הרופא המומחה ביצע למערערת בדיקה קלינית בלבד ולא הורה על ביצוע בדיקות דימות משלימות, למרות שכל המומחים שנחקרו בעניין העידו שניתן לבצע בהיריון בדיקת דופלר ובדיקת MRI ללא חשש. נוסף על כך, לא ניתן לה תרופה נוגדת קרישה (קלקסן) אלא 48 שעות לאחר הניתוח הקיסרי ולא מיד לאחריו.

בית החולים טען שיש סיכון בביצוע בדיקות דימות בהריון

המשיבה טענה בתגובה שהרופאים שקלו את האפשרות לפקקת ורידים עמוקים, אך שללו אותה מכיוון שכאב במפשעה אינו סימן מובהק לפקקת ורידים, ושלפי עדויות המומחים והעדים, מיקום הכאב וסוג הכאב, אינם אופייניים לפקקת ורידים.

עוד טענה המשיבה שהמערערת סירבה לרדת ממיטתה לצורך ביצוע בדיקות דימות משום שהייתה בהיריון בסיכון גבוה, ולכן במצב כזה ביצוע בדיקת MRI הייתה סיכון לא סביר ולא מוצדק. באשר לבדיקת דופלר, המשיבה טענה שתוצאת בדיקה כזו במצבה של המערערת לא הייתה אמינה, בשל קיומו של גודש ולחץ באגן. באשר למתן הקלקסן, נטען שאין סיבה להורות על מתן קלקסן מיד לאחר ניתוח, אלא רק לאחר גילוי המחלה.

בית המשפט הטיל תשלום פיצויים עקב רשלנות רפואית

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורה של האישה, ופסק שרופאי בית החולים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם. המערערת הייתה בסיכון לפקקת ורידים אבל הופנתה למומחה לכלי דם רק כשבוע לאחר שהתלוננה וללא שבוצעו בה בדיקות דימות לשלילת המחלה.

בית המשפט ציין שפקקת הוורידים היא מחלה מסוכנת, שעלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ולסכנת חיים, ולכן הצוות הרפואי היה צריך להתייחס ברצינות לסיכון ולתסמינים. לדברי בית המשפט, היה ניתן לבצע בדיקות דימות בקלות רבה ובזמן קצר, כשהמערערת שכובה במיטתה, מבלי לסכן אותה ואת העובר ומבלי לגרום לה אי נוחות.

בית המשפט קבע שאי ביצוע בדיקות הדימות, מהווה התרשלות של הרופאים, ושאילו התגלתה הפקקת בזמן, היה אפשר לטפל בה בקלות וביעילות באמצעות תרופה נגד קרישה. לכן פסק בית המשפט שעל המשיבה לשלם למערערת הוצאות משפט בסך של 20 אלף שקלים והפנה את התיק להערכת הנזק לשם קבלת פיצויים בבית המשפט הקודם.

ע"א 35433-06-17