www.rashlanut-refuit.org

הפלה יזומה לא הצליחה והתינוק נולד, האם רשלנות רפואית?

הפלה יזומה לא הצליחה והתינוק נולד, האם רשלנות רפואית?

תינוק שצולח הפלה יזומה ונשאר בחיים, יכול בבגרותו לתבוע פיצויים בגין רשלנות רפואית מהאחראים לכך שנולד מוקדם מן הצפוי, למרות החלטת האם להפילו.


הפסקת הריון הוא ביצוע של פעולה הגורמת באופן ישיר או עקיף למות העובר ברחם אימו, או למותו בשל לידה מוקדמת ויזומה. ביצוע הפלה יזומה אינה נדירה, ויש לה סיבות רבות ומגוונות, החל מנסיבות חיים שונות וכלה בחשד רפואי למום בעובר.


על פי החוק, יש אפשרות להפיל עובר חי עד לשבוע 24 של ההיריון, לאחר קבלת אישור מוועדה להפסקת היריון. במקרים חריגים כמו גילוי מומים קשים בשלב מאוחר, יהיה ניתן לעשות את ההפלה לאחר שבוע 24 להריון, בכפוף לאישור מוועדה מיוחדת שתדון בנסיבות המקרה.


ביצוע ההפלה בישראל מותר רק במוסדות רפואיים, המוסמכים על ידי משרד הבריאות לעסוק בכך. הליך ההפלה הוא הליך רפואי לכל דבר, ונושא סיכונים שונים ואפשרויות לרשלנות רפואית. אחד מהם הוא האפשרות לכישלון ההפלה במצב שבו היא מתבצעת במצב של חיות העובר ולאחר שבוע 24 להיריון. כישלון הפלה כזו, משמעותו לידת עובר חי, לעיתים עם מומים אשר בשלהם רצתה האם להפילו.


נולדה למרות שלושה ניסיונות הפלה ותבעה


בית משפט השלום בתל אביב יפו דן במקרה סבוך שבו תינוקת שנולדה ונותרה בחיים למרות שבוצעו שלושה ניסיונות להפילה, תבעה בבגרותה את בית החולים שבו התבצע ההליך, על נזקי גוף בגין רשלנות רפואית. יחד עם התובעת, הגישו גם הוריה תביעה בגין פגיעה באוטונומיה, נזיקין בגין רשלנות רפואית והיעדר הסכמה מדעת.


ההחלטה להפיל את התינוקת התקבלה על ידי הוריה בשל קביעת הצוות הרפואי של בית החולים שהיא בעלת מום שנקרא תסמונת טרנר, תסמונת קשה שגורמת לפגיעה רב מערכתית בשל מחסור באחד מכרומוזומי X. ועדה מיוחדת להפסקת הריון אישרה את ההפלה בשבוע ה-25, בשלב שכבר התינוקת נחשבה לבעלת חיות, אולם התינוקת שרדה את ההפלה ונולדה חיה ללא המום המדובר.


האם הרופאים התרשלו בביצוע בדיקת מי השפיר?


מטעם התביעה נטען, שבית החולים ואנשי הצוות התרשלו בשרשרת אירועים שהובילה ללידה מוקדמת של התובעת ובכך מנעו ממנה את ההזדמנות להיוולד בזמן הטבעי בתום ההיריון. התובעת נולדה בלידה מוקדמת במהלך פרוצדורה רפואית להפסקת הריון, ולכן נגרמו לה נזקי גוף בגין רשלנות רפואית.


עוד נטען מטעם התביעה, שבשל המלצות הרופאים, ומתוך תחושת חוסר ברירה של האם, בוצעו בה שלושה ניסיונות להפסקת ההיריון, שהובילו בסופו של דבר ללידה מוקדמת של התינוקת, זאת מבלי שהיה לרופאים בסיס רפואי לביסוס ההמלצה על הפסקת ההיריון. נוסף על כך, נטען שלא נמסר להורים מידע מלא לצורך גיבוש החלטתם על הפסקת ההיריון, ולכן מדובר גם בעוולת תקיפה ופגיעה באוטונומיה של כל אחד מהתובעים. נוסף על כך, נטען לפגם בתוצאות בדיקת מי השפיר, שכן התינוקת נולדה ללא תסמונת טרנר כלל, מלאה או חלקית.


לעומתם, נטען מטעם בית החולים, שהתביעה הוגשה מאוחר מידי ולכן נגרם נזק ראייתי באיתור עדים ומסמכים, וכן חלה התיישנות על המקרה. נוסף על כך, נטען שאין בסיס לטענה בעניין טיב בדיקת המעבדה או לעניין העיכוב במתן התשובה. הנתבעת טענה עוד שגם אם אין בדמה של התובעת סימנים לתסמונת טרנר, אין זה אומר שהסימנים לא היו בבדיקת מי השפיר, שכן ישנה אפשרות שדגימת מי השפיר הכילה שרידים של עובר נוסף, שלא שרד, ואשר בתאי גופו נמצאו סימנים לתסמונת.


הנתבעת טענה בנוסף, שההחלטה להפסקת היריון היא בחירה של ההורים ולא של הרופאים. ההורים עשו את הבחירה שלהם באופן חופשי ובהתחשב בנסיבות החיים הייחודיות להם. לפי הנתבעת, מדובר בניסיון של ההורים להפיל את האחריות להחלטתם הכואבת על בית החולים, ולכן זוהי תביעה אבסורדית על תוצאה שהם שמחים בה. 

 

התינוקת ששרדה את ההפלה זכתה וקיבלה פיצויים


בית המשפט התמודד עם השאלה: האם עובר שהוחלט להפילו, שרד את ההפלה ונולד טרם זמנו, זכאי לפיצויים מאת בית החולים שבו התרחשה ההפלה בגין פגיעה באוטונומיה בנסיבות של אי גילוי מידע? בית המשפט דן בזכויות האם להפיל ובזכויות העובר להיוולד, וציין שבזמן קרות המקרה, בשנות השמונים, עניין ההפלות היזומות התרחש באופן שונה מהיום.


בית המשפט החליט לדחות את תביעת ההורים בשל התיישנות המקרה, אך לקבל באופן חלקי את תביעת התינוקת שבגרה. בית המשפט התייחס למהות הפגיעה באוטונומיה של התובעת, ולכך שהייתה התעלמות מהרצון הבסיסי של העובר לחיות בכל מחיר, לטובת שיקולי הגידול על פי המלצת הרופאים.


בית המשפט קבע שרופאי בית החולים לא עשו את כל שביכולתם כדי להגן על האינטרס של העובר לחיות, ושבאמצעות פגיעה ביכולת של האם לקבל החלטה מושכלת עבורו, פגעו בעצם באוטונומיה של העובר.


בית המשפט פסק שעל בית החולים לשלם לתובעת פיצויים בסך של 280 אלף שקלים וכן 65 אלף שקלים בגין הוצאות משפט, ואילו על ההורים שלה הטיל תשלום הוצאות משפט לבית החולים בסך של 40 אלף שקלים.


ת"א 23848-04-11
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פגיעה בעצב עקב ניתוח כריתת רחם רשלני - התובעת עברה ניתוח לכריתת רחם וטפולות בבית חולים ע"ש קפלן ברחובות שנמצא תחת ניהולה ו/או בבעלותה של הנתבעת, קופת חולים של ההסתדרות הכללית.  

האם בעקבות זריקת אפידורל שנעשתה תוך רשלנות רפואית - נגרמה לתובעת תופעת Drop Foot 

התובע נולד סובל מתסמונת רשלנות רפואית vater. התובע נזקק ובין היתר לניתוחים לתיקון מום בוושת ובקנה הנשימה ולקיבוע אבי העורקים. לאחר מכן נותח התובע בשיטת פניה לפתיחת איטמות המעי הגס... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

האם ביצוע הלידה על ידי רופא מתמחה, ולא רופא מומחה, למרות מצבה הפתולוגי המורכב של האישה, מהווה רשלנות רפואית של בית החולים? האם מתן פטוצין לזירוז הלידה מחייב השגחה של רופא מומחה? קראו עוד... 

האם רופא מתמחה חייב להתייעץ עם רופא בכיר ממנו במקום בו הוא אינו משכיל לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל? 

האם חברה המעניקה שירותים רפואיים לשעת חירום, באמצעות לחצני מצוקה, פעלה ברשלנות כלפי אחד ממנוייה כאשר לא תיקנה את לחצן המצוקה שברשותו? 

האם בית החולים התרשל במהלך ניתוח לכריתת רחם, והאם הניתוח התארך מעבר לרגיל? מהו נטל הראייה והאם יונח על כתפי הנתבעים? 

תופעות אלו - שכולן היו גלויות לאנשי הצוות הרפואי - לא טופלו, לטענת המשפחה באופן ראוי וסביר, ומשכך לא אובחן אירוע הלב שגרם באופן ישיר למותו של המנוח... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

רן שקד הוכיח את הקשר שבין איחור באבחון המחלה, נכותה של מרשתו, נפילתה בבית ונזקיה הרפואיים והשיג למרשתו פיצוי מרשים כאמור ....  

האם רופא אשר דיווח על מטופל מכוח הוראות חוק כלי ירייה ופקודת התעבורה, התנהל ברשלנות שגרמה נזקים לפציינט? 

האם ניתן להפעיל את סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות כאשר מדובר בהליך בגין רשלנות רפואית? 

האם הרופאים היו צריכים להפנות אישה לדיקור מי שפיר לאחר שאובחנו אצל העובר כליות גדולות, בגבול העליון של הנורמה? האם רשלנות באבחון תסמונת דאון? 

קשישה נפלה בבית אבות. האם מדובר בנפילה שהתרחשה בגין רשלנות הצוות הרפואי? 

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר הסדר פשרה על סך 12 מיליון שקלים בגין רשלנות רפואית במתן תרופה בנוגע לאבנדיה... 

קשישה נפלה מספר פעמים בבית אבות. בני המשפחה הגישו, לאחר פטירתה של הקשישה כתוצאה מהנפילה האחרונה, תביעה כנגד בית האבות בגין רשלנות רפואית... 

בית המשפט העליון קבע כי לא הוכחה רשלנות רפואית במתן חיסון לתינוק בשנת חייו הראשונה... 

האם בית החולים ביקור חולים התרשל בביצוע ניתוח כריתת רחם והרמת שלפוחית שתן? האם עסקינן ברשלנות רפואית בניתוח? 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח בקע בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה בירושלים נדחתה... 



תגיות: C. B. Tibia, היפרדות שילייה, FINE NEEDLE ASPIRATION, תקיעת כתפיים, ארטרוסקופיה, TENSION TYPE HEADACHE, החייאה, ספסיס,