www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית נוירולוגיה, מתי תוגש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית נוירולוגיה, מתי תוגש תביעת פיצויים?

נוירולוגיה היא תחום בענף הרפואה העוסק במערכת העצבים. רופאים נוירולוגים מטפלים במחלות שונות הקשורות לתפקוד מערכת העצבים, כגון: שבץ מוחי, אפילפסיה, גידולי מוח, כאבי ראש קשים וכל בעיה רפואית בעלת השפעה על מערכת העצבים. הפרעה נוירולוגית היא מחלה גופנית של מערכת העצבים, אשר עלולה להוביל לשיתוק, חולשת שרירים, איבוד חושים, פרכוסים, הפרעות זיכרון ובלבול, כאב, רמות משתנות של הכרה ועוד. 


נוירולוגיה ונוירוכירוגיה, נחשבים לתחומי טיפול מורכבים ביותר, המשלבים עבודה עצבית עדינה ומצריכים רמה גבוהה של רגישות ומיומנות. מכיוון שמדובר בתחום מורכב ועדין, הניתוחים ושיטות הטיפול חושפים את החולה לסיכון אפשרי של החמרת הפגיעה במערכת העצבית, אשר עלולה לגרום לפגיעה בשרירים, רפיון ואף במקרים חמורים לשיתוק.


אבחון לקוי או מאוחר של הפרעה נוירולוגית


רשלנות רפואית בנוירולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי או מאוחר של בעיה נוירולוגית, וכתוצאה מכך ניתן טיפול שגוי או טיפול מאוחר שגרם לנזק משמעותי. וכן, בבחירת טכניקת טיפול שגויה, ביצוע רשלני של הליכים רפואיים, מעקב לקוי אחרי בעיות נוירולוגיות ועוד. 


תביעת רשלנות רפואית תוגש כאשר רופא נוירולוג הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל וסטה מהפרקטיקה המקובלת בענף הרפואה, וגם במקרה שנגרם נזק נוירולוגי לחולה כתוצאה ממתן טיפול רשלני. כדי לקבל פיצויים בגין עוולת הרשלנות, התובע נדרש להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחים בתחום הנוירולוגיה, המבססת את טענת הקשר הסיבתי בין הטיפול הלקוי לבין הנזק שנגרם לו. 


במהלך הדיון המשפטי, בוחן בית המשפט האם התנהגות הנתבע מצויה בגדרי מבחן הרופא הסביר או חורגת ממנה, והאם פעל כראוי להשגת הסכמה מדעת של החולה לפני ביצוע הניתוח או הטיפול, כולל מתן הסבר מפורט על ההליך הרפואי, הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בו וחלופות אפשריות. במקרה שנמצא כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע וכתוצאה מכך נגרם נזק לתובע, בית המשפט יכול לקבל את התביעה ולפסוק פיצויים על פי חומרת הנזק. 


תביעה לפיצויים בגין פגיעה נוירולוגית בלסת


בעקבות ניתוח לעקירת שן בינה, סבל התובע מחוסר תחושה וירידה בתחושה בלסת התחתונה. על כן הוגשה תביעה נגד רופא השיניים שביצע את העקירה בגין רשלנות בטיפול רפואי, היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע האם יש מקום לפסוק פיצויים בגין רשלנות רפואית.


על פי עובדות התביעה, באוגוסט 2008, כאשר חש התובע בכאבים בשן בינה תחתונה הוא נבדק על ידי רופאה כללית, אשר הפנתה אותו לביצוע צילום רנטגן פנורמי. מהצילום עלה כי שן זו כלואה במנח הוריזונטלי, לכן המליצה הרופאה לתובע לפנות לכירורג מומחה פה ולסת, לשם עקירתה.


לאחר ימים ספורים התובע הגיע למרפאתו של הנתבע, עם הפניה מרופא השיניים. שם בוצע צילום פריאפיקלי של שיני התובע, ולאחר שהנתבע עיין בצילום, הוא הציע לתובע לעקור את השן עוד באותו יום, והוא נתן את הסכמתו.


לאחר שהתובע מילא וחתם על שאלון רפואי החל ניתוח העקירה בהרדמה מקומית. הנתבע הזריק חומר לאלחוש מקומי והחל בעקירה. במהלך הניתוח התובע חש בכאבים, לכן הוזרק חומר אלחוש נוסף. כשעתיים לאחר הניתוח, קיבל התובע מרשם לטיפול אנטיביוטי ונגד כאבים והנתבע המליץ בפניו על שלושה ימי מנוחה. התובע קיבל דף עם פירוט התופעות העלולות להיגרם לאחר עקירת שן וניתוח פה והוראות לאחר ניתוח, אולם בין תופעות הלוואי לא צוין היעדר תחושה. 


כעבור שבוע נערכה ביקורת לתובע והוא התלונן בפני הנתבע על תחושת תרדמה בשפה התחתונה ובסנטר בצד ימין ועל יציאה בלתי רצונית של רוק מפיו, אך נענה כי מדובר בתחושה שתחלוף. בבדיקה הבאה רשם הנתבע כי הנפיחות יורדת, אין סימני זיהום, עדיין היפואסטזיה קלה, והתובע זומן לביקורת עוד חודש. בביקור נוסף התלונן התובע כי לא חל שיפור בתחושה, והנתבע הפנה אותו לצילום פנורמי נוסף ולהתייעצות עם נוירולוג. 

פיצוי בגין הפרה של חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה

הנוירולוג אשר בדק את התובע קבע כי הירידה בתחושות בלסת תחתונה משמאל מעידה על כך ש"מדובר בפגיעה בענף מנדיבולרי של עצב טריגמינלי" וכי "סבירות לשיפור בשלב זה נמוכה". בנסיבות אלה הגיש התובע תביעה לפיצוי נזקים שנגרמו לו עקב רשלנות הנתבע, אשר באו לידי ביטוי בנכות רפואית ותפקודית צמיתה בגין הפגיעה הנוירולוגית בלסתו התחתונה. ובנוסף התובע דרש פיצויים בגין הפרה של חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה. 

לאחר שמיעת הטענות וחוות דעת המומחים הרפואיים של הצדדים ולאחר שעמד בית המשפט על המסגרת הנורמטיבית, ועל סדר הפעולות בתביעה לרשלנות רפואית, הגיע למסקנה כי לאור נסיבות המקרה ובהתחשב במידע שלא נמסר לתובע ובהיקף המוגבל של הפגיעה בערך הבלתי מוחשי המוגן, התובע זכאי לפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה בסך של 10,000 שקלים. 

בסופו של דבר בית המשפט חייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 10,000 שקלים, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד תשלומה ועד לתשלום המלא בפועל וכן שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,000 שקלים. 

ת"א 27084-04-14
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...