רשלנות רפואית נוירולוגיה, מתי תוגש תביעת פיצויים?
.jpg)
נוירולוגיה היא תחום בענף הרפואה העוסק במערכת העצבים. רופאים נוירולוגים מטפלים במחלות שונות הקשורות לתפקוד מערכת העצבים, כגון: שבץ מוחי, אפילפסיה, גידולי מוח, כאבי ראש קשים וכל בעיה רפואית בעלת השפעה על מערכת העצבים. הפרעה נוירולוגית היא מחלה גופנית של מערכת העצבים, אשר עלולה להוביל לשיתוק, חולשת שרירים, איבוד חושים, פרכוסים, הפרעות זיכרון ובלבול, כאב, רמות משתנות של הכרה ועוד.
נוירולוגיה ונוירוכירוגיה, נחשבים לתחומי טיפול מורכבים ביותר, המשלבים עבודה עצבית עדינה ומצריכים רמה גבוהה של רגישות ומיומנות. מכיוון שמדובר בתחום מורכב ועדין, הניתוחים ושיטות הטיפול חושפים את החולה לסיכון אפשרי של החמרת הפגיעה במערכת העצבית, אשר עלולה לגרום לפגיעה בשרירים, רפיון ואף במקרים חמורים לשיתוק.
אבחון לקוי או מאוחר של הפרעה נוירולוגית
רשלנות רפואית בנוירולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי או מאוחר של בעיה נוירולוגית, וכתוצאה מכך ניתן טיפול שגוי או טיפול מאוחר שגרם לנזק משמעותי. וכן, בבחירת טכניקת טיפול שגויה, ביצוע רשלני של הליכים רפואיים, מעקב לקוי אחרי בעיות נוירולוגיות ועוד.
תביעת רשלנות רפואית תוגש כאשר רופא נוירולוג הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל וסטה מהפרקטיקה המקובלת בענף הרפואה, וגם במקרה שנגרם נזק נוירולוגי לחולה כתוצאה ממתן טיפול רשלני. כדי לקבל פיצויים בגין עוולת הרשלנות, התובע נדרש להציג בפני בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחים בתחום הנוירולוגיה, המבססת את טענת הקשר הסיבתי בין הטיפול הלקוי לבין הנזק שנגרם לו.
במהלך הדיון המשפטי, בוחן בית המשפט האם התנהגות הנתבע מצויה בגדרי מבחן הרופא הסביר או חורגת ממנה, והאם פעל כראוי להשגת הסכמה מדעת של החולה לפני ביצוע הניתוח או הטיפול, כולל מתן הסבר מפורט על ההליך הרפואי, הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בו וחלופות אפשריות. במקרה שנמצא כי נפל פגם בהתנהלות הנתבע וכתוצאה מכך נגרם נזק לתובע, בית המשפט יכול לקבל את התביעה ולפסוק פיצויים על פי חומרת הנזק.
תביעה לפיצויים בגין פגיעה נוירולוגית בלסת
בעקבות ניתוח לעקירת שן בינה, סבל התובע מחוסר תחושה וירידה בתחושה בלסת התחתונה. על כן הוגשה תביעה נגד רופא השיניים שביצע את העקירה בגין רשלנות בטיפול רפואי, היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה. בית משפט השלום בחיפה נדרש להכריע האם יש מקום לפסוק פיצויים בגין רשלנות רפואית.
על פי עובדות התביעה, באוגוסט 2008, כאשר חש התובע בכאבים בשן בינה תחתונה הוא נבדק על ידי רופאה כללית, אשר הפנתה אותו לביצוע צילום רנטגן פנורמי. מהצילום עלה כי שן זו כלואה במנח הוריזונטלי, לכן המליצה הרופאה לתובע לפנות לכירורג מומחה פה ולסת, לשם עקירתה.
לאחר ימים ספורים התובע הגיע למרפאתו של הנתבע, עם הפניה מרופא השיניים. שם בוצע צילום פריאפיקלי של שיני התובע, ולאחר שהנתבע עיין בצילום, הוא הציע לתובע לעקור את השן עוד באותו יום, והוא נתן את הסכמתו.
לאחר שהתובע מילא וחתם על שאלון רפואי החל ניתוח העקירה בהרדמה מקומית. הנתבע הזריק חומר לאלחוש מקומי והחל בעקירה. במהלך הניתוח התובע חש בכאבים, לכן הוזרק חומר אלחוש נוסף. כשעתיים לאחר הניתוח, קיבל התובע מרשם לטיפול אנטיביוטי ונגד כאבים והנתבע המליץ בפניו על שלושה ימי מנוחה. התובע קיבל דף עם פירוט התופעות העלולות להיגרם לאחר עקירת שן וניתוח פה והוראות לאחר ניתוח, אולם בין תופעות הלוואי לא צוין היעדר תחושה.