רשלנות רפואית ציסטה, מתי תוגש תביעת פיצויים?
ציסטה היא שק סגור בעל קרום חריג שעלול להימצא בכל איבר ורקמה בגוף. ישנם סוגים שונים של ציסטות, אשר חלקן מלאות בחומר נוזלי או מוצק למחצה, לעיתים הן נראות כמו מוגלה, ואף קיימות ציסטות שפירות וציסטות ממאירות שהן סרטניות.
בדרך כלל ציסטה אינה מסוכנת, היא יכולה לגרום למטרד או לכאבים כאשר היא גדולה במיוחד או נמצאת במיקום לא נוח. עם זאת כאשר מופיעה ציסטה מורכבת, המכילה תוכן עכור או עיבוי של המעטפת או מחיצות, יש צורך לבדוק אותה, מכיוון שהיא עלולה להיות ממארת.
אמצעי האבחון של ציסטה כוללים בדיקה גופנית, בדיקת אולטרה סאונד, בדיקת דם וגם בדיקת CT, כאשר עולה חשד סביר לגידול ממאיר. הטיפול משתנה בהתאם לסוג הציסטה, והוא יכול להיות כרוך רק בהמתנה ומעקב אחרי השינויים, או מתן טיפול תרופתי ובמקרה הצורך גם ניתוח לכריתת הציסטה. כאשר מדובר בגידולים סרטניים הטיפול יכול לכלול ניתוח לצד טיפולי כימותרפיה והקרנות.
אבחון לקוי או מאוחר של ציסטה ממאירה
רשלנות רפואית בציסטה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי או מאוחר של ציסטה מסוכנת, אשר הוביל לדחיית הטיפול בגידול ממאיר ועקב כך נגרם נזק משמעותי לחולה. טרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש לענות על השאלה האם באמת התרחשה רשלנות רפואית, באמצעות חוות דעת של רופא מומחה, אשר יבחן את התיק הרפואי, יקרא את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ויגיע למסקנה האם התנהלות הרופא עולה לכדי עוולת הרשלנות.
בשלב הבא יש לברר האם נגרם נזק ממשי כתוצאה מאותה רשלנות, המצדיק תשלום פיצויים והאם ניתן להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הרופא לבין הנזקים הנטענים. במקרה שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי, בית המשפט ידחה את התביעה והתובע לא יהיה זכאי לתשלום פיצויים, ואף יידרש לצאת בהוצאות המשפט והוצאות הנתבעים. ואולם, אם בית המשפט יקבל את התביעה, התובע יהיה זכאי לתשלום פיצויים על פי חומרת הנזק שנגרם לו, בהתאם לעיקרון השבת המצב לקדמותו.
תביעה בגין ניתוח שגוי ומיותר לכריתת ציסטה
התובעת עברה ניתוח שגוי ומיותר לכריתת ציסטה בכף ידה הימנית. הנהלת בית החולים הודתה שנפלה טעות מצערת, בביצוע ניתוח אחר מזה שתוכנן והצדדים הסכימו לגבי שאלת האחריות. המחלוקת נסבה על גובה הנזק ובית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע בעניין זה.
על פי עובדות התביעה, התובעת סבלה מבליטה באצבע ביד ימין, שהפריעה לה מבחינה אסתטית. במהלך חודש ספטמבר 2006, פנתה לייעוץ אצל רופאה, שהמליצה על ניתוח בהרדמה מקומית להסרת הבלט. התובעת הוזמנה לבדיקת טרום ניתוח ושם נרשם כי הניתוח שאתה אמור לעבור הוא Tumur Finger.
ביום הניתוח, בנובמבר 2006, הגיעה התובעת למחלקת ניתוחי יום וחתמה על טופס הסכמה לניתוח. לטענת התובעת כאשר נכנסה לחדר הניתוח, הרדימו לה את האצבע, בהרדמה מקומית והיא שמה לב שמרדימים אותה מאוד קרוב לכף היד, לכן שאלה את המתמחה למה מרדימים את האצבע קרוב לכף היד, כשהבליטה נמצאת בחלק העליון של האצבע.