www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית ציסטה, מתי תוגש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית ציסטה, מתי תוגש תביעת פיצויים?

ציסטה היא שק סגור בעל קרום חריג שעלול להימצא בכל איבר ורקמה בגוף. ישנם סוגים שונים של ציסטות, אשר חלקן מלאות בחומר נוזלי או מוצק למחצה, לעיתים הן נראות כמו מוגלה, ואף קיימות ציסטות שפירות וציסטות ממאירות שהן סרטניות

 

בדרך כלל ציסטה אינה מסוכנת, היא יכולה לגרום למטרד או לכאבים כאשר היא גדולה במיוחד או נמצאת במיקום לא נוח. עם זאת כאשר מופיעה ציסטה מורכבת, המכילה תוכן עכור או עיבוי של המעטפת או מחיצות, יש צורך לבדוק אותה, מכיוון שהיא עלולה להיות ממארת. 

 

אמצעי האבחון של ציסטה כוללים בדיקה גופנית, בדיקת אולטרה סאונד, בדיקת דם וגם בדיקת CT, כאשר עולה חשד סביר לגידול ממאיר. הטיפול משתנה בהתאם לסוג הציסטה, והוא יכול להיות כרוך רק בהמתנה ומעקב אחרי השינויים, או מתן טיפול תרופתי ובמקרה הצורך גם ניתוח לכריתת הציסטה. כאשר מדובר בגידולים סרטניים הטיפול יכול לכלול ניתוח לצד טיפולי כימותרפיה והקרנות.

 

אבחון לקוי או מאוחר של ציסטה ממאירה

 

רשלנות רפואית בציסטה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי או מאוחר של ציסטה מסוכנת, אשר הוביל לדחיית הטיפול בגידול ממאיר ועקב כך נגרם נזק משמעותי לחולה. טרם הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש לענות על השאלה האם באמת התרחשה רשלנות רפואית, באמצעות חוות דעת של רופא מומחה, אשר יבחן את התיק הרפואי, יקרא את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ויגיע למסקנה האם התנהלות הרופא עולה לכדי עוולת הרשלנות

 

בשלב הבא יש לברר האם נגרם נזק ממשי כתוצאה מאותה רשלנות, המצדיק תשלום פיצויים והאם ניתן להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הרופא לבין הנזקים הנטענים. במקרה שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי, בית המשפט ידחה את התביעה והתובע לא יהיה זכאי לתשלום פיצויים, ואף יידרש לצאת בהוצאות המשפט והוצאות הנתבעים. ואולם, אם בית המשפט יקבל את התביעה, התובע יהיה זכאי לתשלום פיצויים על פי חומרת הנזק שנגרם לו, בהתאם לעיקרון השבת המצב לקדמותו

 

תביעה בגין ניתוח שגוי ומיותר לכריתת ציסטה

 

התובעת עברה ניתוח שגוי ומיותר לכריתת ציסטה בכף ידה הימנית. הנהלת בית החולים הודתה שנפלה טעות מצערת, בביצוע ניתוח אחר מזה שתוכנן והצדדים הסכימו לגבי שאלת האחריות. המחלוקת נסבה על גובה הנזק ובית משפט השלום בראשון לציון נדרש להכריע בעניין זה.   

 

על פי עובדות התביעה, התובעת סבלה מבליטה באצבע ביד ימין, שהפריעה לה מבחינה אסתטית. במהלך חודש ספטמבר 2006, פנתה לייעוץ אצל רופאה, שהמליצה על ניתוח בהרדמה מקומית להסרת הבלט. התובעת הוזמנה לבדיקת טרום ניתוח ושם נרשם כי הניתוח שאתה אמור לעבור הוא Tumur Finger. 

 

ביום הניתוח, בנובמבר 2006, הגיעה התובעת למחלקת ניתוחי יום וחתמה על טופס הסכמה לניתוח. לטענת התובעת כאשר נכנסה לחדר הניתוח, הרדימו לה את האצבע, בהרדמה מקומית והיא שמה לב שמרדימים אותה מאוד קרוב לכף היד, לכן שאלה את המתמחה למה מרדימים את האצבע קרוב לכף היד, כשהבליטה נמצאת בחלק העליון של האצבע. 

 
רישום רשלני בטופס הסכמה לניתוח
 
המתמחה ענה כי הם יודעים מה הם עושים, והשכיבו את התובעת, כיסו לה את כל יד ימין בסדין ירוק, כך שהיא לא ראתה אותה. לאחר מכן הרופא נכנס לחדר הניתוח, ומבלי שהציג את עצמו מיד התחיל לחתוך. לאחר שסיים את הפרוצדורה אמר כי ניתוח ה- TRIGGER FINGER הסתיים. התובעת ההמומה אמרה שזה לא ההליך שאליו הגיעה ואמרה שהיה לה בלט באצבע שאותו היה צריך להסיר. 
 
בשלב זה השתחרר שקט מביך ואז נפתח הגיליון הרפואי בפעם הראשונה מאז שהרופא נכנס לחדר הניתוח, ורק אז ככל הנראה הצוות ראה את טופס ההסכמה לניתוח ומה בדיוק היה צריך לבצע. מיד לאחר מכן, חתכו את האצבע שוב וביצעו את הניתוח הנכון, כך שהתובעת עברה ניתוח נוסף, שלא הצליח, כי נשארה לה בליטה באצבע שעד היום מפריעה לה. 
 
לא בוצע סימון באזור הניתוח
 
בגיליון הניתוח נרשם כי המטופלת נותחה בטעות לטריגר פינגר 4, במהלך הניתוח כשהתגלתה הטעות הוסבר לה על הטעות שנעשתה ובוצע הניתוח הנכון. בחוות דעת רפואית מצד התובעת נטען כי החולה הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח מסוג כריתת ציסטה ללא חתימת הרופא וללא יכולת לזהות את המחתים ואף בניגוד למקובל לפני ניתוחים, לא בוצע סימון אזור הניתוח, או לפחות בירור מילולי עם המטופלת.
 
למרות שברישומים ממרפאת אורתופדיה התובעת אובחנה כסובלת מציסטה מוקואידית ובטופס הסכמה לניתוח הוחתמה על הוצאת ציסטה מקצה אצבע 4, בוצע ניתוח בבסיס אצבע 4 שכלל שחרור טבעת A1. המומחה סבר שטעות זו נבעה מרישום רשלני ולא מדויק וכן מאי עיון של הצוות בתיק הרפואי ואי היכרותם את המנותחת, דבר חמור כשלעצמו. 
 
פיצויים בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה
 
בית המשפט קבע כי נפלה טעות בזיהוי הניתוח ובוצע ניתוח מיותר, וכי ביצוע ניתוח אחר מהמתוכנן, גם אם בוצע בהרדמה מקומית, עולה במקרה זה כדי רשלנות רפואית. עם זאת לא נותרה לתובעת נכות וגם לא צלקת מורגשת או ניכרת לעין. 
 
בית המשפט ציין כי סעיף 5 לחוק זכויות החולה קובע כי כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת רמה מקצועית ואיכות רפואיות, והן מבחינת יחס אנושי. במקרה זה, היה בכוחו ומחובתו של המנתח לעיין בתיק הרפואי וכן לפנות אל המטופלת, ובדרך זו למנוע את התקלה. אולם המנתח לא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות ולכן כשל.
 
בנסיבות אלה נקבע כי התובעת זכאית לתשלום פיצויים בסך של 20,000 שקלים בגין כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה. בצירוף הוצאות משפט ואגרה, שכר טרחת מומחה התובעת, ושכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4%.
 
ת"א 35819-07-13
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת סובלת ממחלת סרטן השד, זאת משום שקופת החולים ובית החולים לא השכילו לאבחן את הסרטן במועד. אי לכך, התפשטה המחלה בגופה של התובעת... 

התובעת טוענת כי איחור בביצוע ממוגרפיה גרם לאבחון מאוחר של סרטן השד. אי לכך, תובעת היא פיצויים בגין רשלנות רפואית... 

המנוחה לא הופנתה על ידי הרופאים לביצוע בדיקת קולונסקופיה ועל כן לא אובחן סרטן המעי הגס ממנו סבלה. האם מדובר ברשלנות רפואית? 

לתובע, נער צעיר, התגלה גידול שפיר בראשו. בסמוך לאחר גילויו, הוסר רובו של הגידול בהליך ניתוחי, אולם לתובע נגרמו בעטיו של הגידול ושל הניתוח נזקים רבים. 

התובעת נבדקה על-ידי רופא כאשר היתה חולה בסרטן. הרופא טעה באבחנה בסוברו כי מדבר במקרה פסיכיאטרי ועל יסוד אבחנתו נשלחה התובעת לביתה ללא טיפול במחלתה.  

התובעת סובלת ממחלת הסרטן. לטענתה, הרופאה שטיפלה בה במסגרת עבודתה בקופ"ח הכללית התרשלה בגילוי סרטן השד, וכתוצאה מכך הטיפול המאוחר - לרבות כריתת השד. 

התובעת פנתה באוקטובר 1994, בגיל 34, לרופא המשפחה שלה, בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה של השד. הרופא סרב לבקשתה. לאחר מספר פניות נוספות לרופא נבדקה התובעת והתגלה אצל התובעת סרטן שד גרורתי 

התובע חש בהפרעה בראיה בעינו השמאלית. הוא הופנה לבדיקות, ונערכה לו בדיקה בתהודה מגנטית – MRI, אשר ממצאיה העידו על גידול בבלוטת יותרת המוח שפגע בעצב הראיה השמאלי. התובע עבר ניתוח להסרת הגידול. לטענתו הרופאים התרשלו כלפיו בביצוע הניתוח הראשון ובמעקב אחר דליפת נוזל ה-CSF לאחר הניתוח הראשון ולאחר הניתוח השני. רשלנות זו גרמה לכך שהוא לקה פעמיים בדלקת קרום המוח ונותר עם פגיעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות קשות בגינן הוא תובע פיצוי מהנתבעים.  

המנוחה עברה טיפולים קרינתיים וכימוטרפיים שלא הועילו. המחלה התפשטה במהירות לאיברים הפנימיים בבטנה. בחודש דצמבר 1995 הגידול הסרטני גרם לחסימת הפרשת השתן מהכליות 

המנוחה שהיא ילידת שנת 1972, נפטרה ביום 7.10.03 ממחלת הסרטן במעי הגס. התובעים טוענים כי הנתבעים אחרו באיבחון המחלה, בשל טיפול בלתי סביר במנוחה. 

בית המשפט קבע כי רופאים בבית החולים שניידר לא התייחסו כנדרש לבדיקות שנערכו לפעוט ואי לכך לא אבחנו גידול בראש הילד... 

רופאי קופת חולים כללית התרשלו באבחון גידול בראשו של התובע. האם יזכה התובע לפיצויים והאם יש לפסוק עבורו פיצויים גם בגין הפגיעה בתפקודו המיני? 

בית המשפט העליון קיבל ערעור של מכבי שירותי בריאותי ורופאה מטעמה והפחית את שיעור אחריותן של האחרונות בנוגע לאי אבחון סרטן בעקבות רשלנות רפואית ממנה נפטרה מנוחה. בהתבסס על חוות דעת רפואית אשר הוצגה בפני בית המשפט, הוסכם בין הצדדים כי לפני הרשלנות הרפואית המדוברת... 

האם רופאי הדסה עין כרם התרשלו כלפי התובע באבחון גידול סרטני בראשו, או שמא ערעור הרופאים יתקבל בבית המשפט העליון... 

בני משפחתה של אישה אשר נפטרה מסרטן טענו כי מדובר ברשלנות רפואית וזאת משום שהרופאים לא דאגו למעקב ראוי אחר המנוחה... 

בית המשפט קבע כי תלונותיו של התובע הצדיקו ביצוע בירור נוירולוגי מעמיק יותר מהבירור אשר נעשה בפועל. אי לכך, מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופאים הנתבעים... 

האם רשלנות רפואית של המדינה התבטאה בכך שלא נמסרו לתובעת פרטים בדבר הסיכון לחלות בסרטן בעקבות הקרנות שעברה בילדותה נגד גזזת? 

האם מעקב הריון פרטי אשר לא הסתיים בביצוע הלידה על ידי הרופא הפרטי מהווה הפרה של חובת האחריות כלפי המטופלת? 

האם רופאי בית החולים התרשלו כלפי המנוחה בכך שלא אבחון את מחלת סרטן הריאות ממנה סבלה לאחר צילום רנטגן אקראי שבוצע בעקבות דימום ומצוקה רפואית בתום לידה?  

התובעת טענה כי רופאת המשפחה ורופאי קופת חולים התרשלו בכך שהתעלמו מתלונותיה לאורך שנים, תוך שהם אינם עורכים את הבדיקות והבירורים הנדרשים...