פגיעה בפרטיות מטופל, באילו מקרים תוגש תביעה?
חוק זכויות החולה קובע את זכויות האדם בעת קבלת טיפול רפואי ומטרתו להגן על כבודו ועל פרטיותו של החולה ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או נטייה מינית. החוק מסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי לבין החולים ומהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים, תוך מתן דגש מיוחד על כבוד האדם ופרטיותו.
על פי הוראות החוק, כל מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי הולם, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת היחס האנושי של הצוות הרפואי. המטופל זכאי לקבל מידע בדבר זהותו ותפקידו של כל גורם רפואי שמטפל בו, ואף רשאי להשיג מיוזמתו חוות דעת רפואית נוספת לעניין אופן ומהות הטיפול.
במקרה שהמטופל עובר לטיפולו של רופא אחר או עובר למוסד רפואי אחד, כמו למשל מעבר מרופא משפחה מטעם קופת חולים לטיפול בבית חולים, הוא זכאי, לפי בקשתו, לשיתוף פעולה של הצוות והמוסד הרפואי הקשורים לטיפול בו, לשם הבטחת המשך נאות של הטיפול, ועל כל העובדים במוסד הרפואי לשמור על כבודו ועל פרטיותו בכל שלבי הטיפול הרפואי.
במקרה שזכויות החולה נפגעו כתוצאה מהפרת חובת הזהירות של הצוות הרפואי, כגון: מתן טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת, הפרת הזכות לשמירת סודיות רפואית וכדומה, רשאי החולה לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית, בגין פגיעה באוטונומיה, ולדרוש פיצויים בגין עוגמת נפש, גם ללא הוכחת נזק.
שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל
סעיף 10 לחוק זכויות החולה מסדיר את נושא שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל, וקובע כי מטפל, וכל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי נדרשים לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי. על מנהל המוסד הרפואי מוטלת החובה לקבוע הוראות ונהלים בדבר שמירה על כבודו ועל פרטיותו של המטופל המקבל טיפול רפואי במוסד שהוא מנהל.
הוראה זו קובעת כי כל חולה, זכאי לשמירה על פרטיותו בעת קבלת טיפול רפואי, ועל כל מטפל ועובד אחר של מוסד רפואי חובה לעשות ככל הניתן, כדי לשמור על כבודו ופרטיותו של המטופל, בכל השלבים והמצבים של הטיפול הרפואי.
במקרה שלא ניתן לטפל במטופל ביחידות, נדרשים הרופא או האחות להקפיד שמיטת המטופל תהיה מוסתרת בווילון או פרגוד, כך שהוא לא ייחשף שלא לצורך. ועליהם להימנע ככל שניתן מלחשוף מידע רפואי לאחרים, במהלך שיחה עם המטופל, בעת דיון עם רופא אחר, או במידע המתפרסם במקומות ציבוריים.
נוכחות ובדיקה של סטודנטים
במהלך בדיקה גופנית או טיפול רפואי, המטופל רשאי לסרב לנוכחות בחדר הטיפולים של סטודנטים במקצועות הבריאות ולבדיקה על ידי הסטודנטים במסגרת התנסותם הלימודית. לאחר שהודיע המטופל על סירובו, הצוות הרפואי נדרש לקבל את החלטתו בהבנה, והוא זכאי למלוא הטיפול והיחס כמתבקש ממצבו הרפואי.
במקרה שהמטופל הסכים לנוכחות סטודנטים בעת בדיקה גופנית, מספר הסטודנטים הנוכחים חייב להיות מצומצם. ואף יש להבטיח למטופל, כי הבדיקה או הטיפול ייערכו בנוכחות הגורם המטפל בחולה או מדריך הסטודנטים, תוך שמירה על כבודו, פרטיותו, וצניעותו של הנבדק.