מהו עיקרון השבת המצב לקדמותו בתביעת פיצויים?

עיקרון השבת המצב לקדמותו בדיני נזיקין דואג שאדם אשר נפגע בתאונת דרכים, תאונת עבודה או תאונה כללית אחרת, או מטופל שניזוק כתוצאה ממקרה של רשלנות רפואית, יקבל פיצויים, אשר ישיבו את מצבו הפיזי והנפשי, עד כמה שניתן, לזה שהיה אלמלא הפגיעה. 

כדי לקבל פיצויים בתביעה בגין רשלנות רפואית נדרש התובע להוכיח, באמצעות חוות דעת רפואית, רשומה רפואית ועדויות שונות, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין התנהגות הנתבע. כלומר, עליו להוכיח שהנזק לא היה נגרם לולא הרופא המטפל לא היה נוהג כפי שנהג.

קביעת אשם בהתנהגות של נותן שירות רפואי

רשלנות רפואית היא למעשה קביעת אשם בהתנהגות של נותן השירות הרפואי, שיכול להיות רופא מטפל, צוות רפואי, מנתח, אחות, לבורנט, רוקח, עובד מעבדה וכדומה. באופן כללי עוולת רשלנות מבוססת על פקודת הנזיקין והעקרונות הכלליים שבחוק ובפסיקה שמכוחו.

סעיף 35 לפקודה קובע כי כאשר עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח ידו לא השתמש במיומנות, או לא נקט במידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו מקצוע היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות, ואם התרשל ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

זכויות יסוד של כל אדם המקבל טיפול רפואי

כדי להתמודד עם המצב המשפטי המורכב אשר מתערב לעתים בשיקולים מקצועיים רפואיים חוקק חוק זכויות החולה, אשר נועד להגן על זכויות יסוד של כל אדם המקבל טיפול רפואי, כגון: הזכות לסודיות, הזכות לקבלת טיפול רפואי, חובת הגילוי והסכמה מדעת לטיפול הרפואי. סטייה מהנורמות התנהגות תוך גרימת נזק תחייב את הגורם הרלוונטי במתן פיצוי.

כדי לבסס תביעה בעילת רשלנות רפואית, על התובע להצטייד בחוות דעת רפואית אשר תעלה שתי סוגיות לדיון, האחת, התייחסות לנורמות ההתנהגות והקביעה האם הייתה חריגה מההתנהגות הסבירה, כלומר, האם הפעולות שבוצעו כלפי התובע או הימנעות מביצוע פעולות עולות בגדר הפרת כללי הזהירות. והשנייה, התייחסות לתוצאה של הרשלנות והערכת הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובת הזהירות.

לצורך קביעת עוולת הרשלנות נעזר בית המשפט בשלושה מבחנים על פי פקודת הנזיקין: חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי התובע, הפרת חובת זהירות של הנתבע על ידי סטייה מהתנהגות סבירה, וקיומו של קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לתובע לאופן הטיפול בו, והאם ניתן היה לצפות את הנזק ולהימנע מהתרשלות. 

אם נקבע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, קובע בית המשפט את גובה הפיצויים, לפי המסמכים שהוגשו לפניו, ובהתאם להוצאות הרפואיות, מידת הכאב והסבל, עזרת צד ג', הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, ועוד. כאמור, המטרה המקובלת של פיצויים, על פי דיני הנזיקין היא החזרת מצב הנפגע לקדמותו, כלומר להעריך ככל הניתן את הנפגע במצב שבו היה לפני האירוע המזכה אותו בפיצויים, ולשלם לו בהתאם לכך.