www.rashlanut-refuit.org

כיצד מחשבים פיצויים על קיצור תוחלת חיים בגין רשלנות רפואית?

כיצד מחשבים פיצויים על קיצור תוחלת חיים בגין רשלנות רפואית?

אדם אשר תוחלת חייו קוצרה כתוצאה מרשלנות רפואית זכאי לתשלום פיצויים בראש נזק נפרד של קיצור תוחלת החיים ואובדן הנאות החיים. משמעות רכיב הנזק היא שבעקבות עוולת הרשלנות נגרמו לתובע נזקים אשר יקצרו את אורך חייו, אלמלא נעשתה העוולה כלפיו.  

 

במקרים מסוימים של תביעות בגין רשלנות רפואית, פוסק בית המשפט שאליו הוגשה התביעה, פיצוי בסכום אחד בגין כאב וסבל ואובדן תוחלת חיים ולעיתים פוסק בית המשפט סכום נפרד בגין כאב וסבל, וסכום נוסף בגין קיצור תוחלת חיים, על פי נסיבות המקרה ושיקול דעתו.

 

פיצוי בגין קיצור תוחלת חיים יכול להידרש הן בתביעת עזבון על ידי היורשים של הנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית והן בתביעת הנפגע החי, כאשר התובע לא נפטר עקב הפגיעה כתוצאה מעוולת הרשלנות, אולם תוחלת חייו התקצרה. הפיצוי ניתן לתובע בגין השנים האבודות, שבהן נבצר ממנו לעבוד עקב הפגיעה הגופנית הקשה. פיצוי בראש נזק זה משולם גם לתינוקות, ילדים ואו נפגעים אחרים אשר הפכו לצמח, שאינם מסוגלים מפאת גילם ומצבם להעריך את האובדן בתוחלת החיים. 

 

קיצור תוחלת החיים באופן חלקי ומלא

 

מדובר בראש נזק חדש יחסית, אשר פותח על ידי בית המשפט העליון במסגרת הלכת אטינגר, העוסקת בתשלום פיצויים בגין קיצור תוחלת החיים באופן חלקי ומלא. כדי לקבוע אם אכן נגרם קיצור בתוחלת חיי הנפגע, יש לפנות למומחה רפואי העוסק בתחום שבו נפגע התובע, אשר יקבע בחוות דעת האם הפגיעה שנגרמה בעקבות עוולת הרשלנות גרמה לקיצור תוחלת חייו. 

 

במקרים שבהם התובע צפוי לחיות מספר שנים מועט יותר כתוצאה מהנזק שנגרם לו, הוא יהיה זכאי לקבלת פיצוי עבור אובדן יכולת ההשתכרות שלו בשנים אלה. במקרה שהנפגע נפטר במהלך האירוע או בסמוך לאחר מכן, הפיצוי יינתן לקרובי משפחתו התלויים בו ולעיזבונו, בגין אובדן כושר ההשתכרות בשנים, שבהם היה צפוי לחיות אלמלא פטירתו, שהן השנים האבודות.

 

אובדן כושר השתכרות כתוצאה מרשלנות

 

פסק הדין של הלכת אטינגר מושתת על העיקרון בדיני הנזיקין של השבת המצב לקדמותו, אשר לפיו כאשר נגרם אובדן כושר ההשתכרות כתוצאה מרשלנות, יש לערוך השוואה בין כושר ההשתכרות המקורי לפני הפגיעה, לבין כושר ההשתכרות בהווה, ולקבוע את סכום הפיצויים לסכום שאותו יכול היה להשתכר אלמלא האירוע.  

 

במסגרת חישוב ראש נזק בגין קיצור תוחלת החיים, משוקללים הפסדי שכר עתידיים, אובדן כושר עבודה ופוטנציאל השתכרות עתידי. בית המשפט מעריך את ההכנסה הפוטנציאלית של התובע עד גיל פרישתו ומצרף אותה לקופת ההכנסות של בני המשפחה. מההכנסה המשותפת מנוכות הוצאות קבועות של המשפחה והיתרה מחולקת באופן שווה בין בני המשפחה.

 

אם נקבע כי לנפגע נגרם קיצור בתוחלת חייו, הוא זכאי לפיצוי גם בגין הפסדי שכר בשנים שנגרעו מתוחלת חייו. השנים האבודות מחושבות בהתאם לחוק פרישה המתוקן, לגברים עד גיל 67 ולנשים עד גיל 62. במקרה של קטינים, אשר טרם השתכרו, הפיצוי יעמוד על כשליש מהשכר הממוצע במשק.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?