www.rashlanut-refuit.org

כאב וסבל בתביעת רשלנות רפואית, איך מחשבים את סכום הפיצויים?

כאב וסבל בתביעת רשלנות רפואית, איך מחשבים את סכום הפיצויים?

בתביעת רשלנות רפואית, התובע נדרש להוכיח בפני בית המשפט כי נגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני של הרופא המטפל או צוות הרופאים אשר טיפלו בו בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות כלפיו. 

 

הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מעוולת הרשלנות יכול להיות נזק ממוני, כמו: הפסדי הכנסה, אובדן כושר השתכרות והוצאות טיפול רפואי ונסיעות, ונזק לא ממוני, הכולל עוגמת נפש, שינוי לרעה באורח החיים, טראומה, חרדות ודיכאון, פגיעה באוטונומיה וקיצור תוחלת החיים.

 

פקודת הנזקין מגדירה נזק כאובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חוסר מהם, וכל אובדן או חוסר כתוצאה מכך. מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין, היא החזרת מצבו של הנפגע לקדמותו, ככל האפשר למצב שבו היה לפני האירוע המזכה אותו בתשלום פיצויים.

 

כדי לקבל פיצויים בעילת רשלנות רפואית, נדרש התובע להוכיח באמצעות הצגת חוות דעת רפואית ותיעוד הרשומה הרפואית שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין התנהגות הנתבע, ועליו להוכיח שהנזק לא היה נגרם אם הרופא לא היה נוהג כפי שנהג. על פי הפסיקה, למונח נזק יש משמעות רחבה ביותר ויש לכלול בו כל הפסד מוחשי, בין פיזי ובין שאינו פיזי, ממוני ואינו ממוני, כולל שלילת נוחות גופנית, עוגמת נפש, סבל ופחד, שאין להם ביטוי גופני. בעת קביעת סכום הפיצויים, מביא בית המשפט בחשבון את ראשי הנזק השונים, הממוניים והלא ממוניים. 

 

קביעת דרגות כאב וסבל לצורך חישוב רכיב הפיצויים

 

רכיב כאב וסבל בתביעת פיצויים מסווג כנזק לא ממוני שאין אפשרות להעריכו באופן כמותי. ההגדרה של כאב וסבל מתייחסת בעיקר לפגיעות במישור הנפשי כמו צער, עוגמת נפש, טראומה, דיכאון, חרדות ואובדן הנאות החיים. המדד לקביעת דרגות הכאב וסבל לצורך חישוב רכיב הפיצויים, נקבע בהשוואה לפגיעות נוספות שהתובע סובל מהן וגובה הנכות שנותרה לו, ובהשוואה לתוחלת החיים שהייתה צפויה אלמלא הרשלנות הרפואית.

 

רכיב הפיצויים בגין נזק לא ממוני נקבע בהתאם לקביעת המומחים בחוות דעת רפואית, על פי גיל התובע, כך שככל שגילו צעיר יותר, כך עולה משך הזמן שבו ייאלץ להתמודד עם כאב וסבל, וכן, מידת הצער הנפשי שנגרמה כתוצאה מהרשלנות הרפואית, והשלכותיה על חייו ועל חיי בני משפחתו, אם הם נדרשים לטפל בו, משך תקופת אשפוזו בבתי חולים, שינויים והרעה באורח חייו, כגון צורך בשגרת טיפולים רפואיים ושיקומיים, ונזקים אסתטיים אשר פוגעים במראה ובתחושת הביטחון הכללית.

 

פיצויים בגין כאב וסבל בתביעת רשלנות רפואית יכולים פעמים רבות להיפסק עבור התובע גם כאשר לא הוכחו נזקים ממוניים, כגון: הפסדי שכר או נזקים רפואיים בלתי הפיכים. במקרה שלא נקבעה נכות רפואית, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל על פי שיקול דעתו עד 10% מהסכום המקסימלי. אולם בסופו של דבר, שיעור הנזק הלא ממוני נקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי והכאבים והסבל של התובע במקרה המסוים שבגינו הוגשה התביעה. 

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום
רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בית המשפט קבע, תוך הסתמכות על דו"ח ועדה מיוחדת מטעם משרד הבריאות, כי בית החולים תל השומר אשם ברשלנות רפואית כלפי מטופלת שאושפזה במחלקה הפנימית במוסד... 

האם מטופל אשר סובל מעיוורון בגין סיבוך נדיר במסגרת ניתוח מעקפים יזכה לפיצויים בעקבות הגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

הנזק הקרדיולוגי כבר אירע, אך הנזק המוחי היה ניתן למניעה על ידי מתן טיפול אנטיביוטי, האם ישנו מקום להשתמש בדוקטורינת אובדן סיכויי החלמה? 

בית המשפט קבע כי בית החולים בילינסון התרשל בטיפול בחולה שהגיע בשעריו, והיה זקוק לצנתור דחוף... 

האם ניתן לעכב תשלום פיצויים בגין רשלנות רפואית לאחר הגשת ערעור על פסק הדין? 

בית המשפט העליון הגדיל את סכום הפיצויים שנפסקו בעבור תובעת, אשר נפגעה בגין רשלנות רפואית במתן זריקת אפידורל רשלנית... 

חבלה באזור הצוואר עלולה לגרום לנפגע נזק עצבי ואף לסכן את חייו. לכן קיימת חשיבות רבה לאבחן את החבלה בהקדם האפשרי כדי לאתר את הנזק ולגבש תוכנית טיפולית מתאימה. במקרה שבו הוכח נזק עקב רשלנות בטיפול או באבחון חבלת צוואר ניתן לתבוע פיצויים עקב רשלנות רפואית 

מטופלים מבוגרים רבים נמצאים בסיכון מוגבר לנפילה שיכולה לגרום לחבלות קשות ובחלק מהמקרים אף למוות. האם בית חולים נדרש להשגחה מוגברת על חולה בסיכון לנפילה, ומתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בעקבות נפילה? 

כאשר עצם השמע באוזן מתקשה ומאבדת תנועתיות, העברת הקולות אל השבלול נפגעת ועימה גם השמיעה. ניתוח סטפדקטומיה נועד להחליף את עצם השמע בפרוטזה ניידת. אם נגרם נזק למטופל עקב רשלנות בטיפול שאחרי הניתוח ניתן להגיש תביעת פיצויים נגד הצוות הרפואי 

האם הגידול בראשה של התובעת (מנינגיומה) נגרם עקב ההקרנות שקיבלה נגד מחלת הגזזת? האם ניתן היה לגלות את הגידול בראשה של התובעת בשלב מוקדם יחסית אילו התובעת היתה עורכת בדיקות הדמיה תקופתיות? האם גילוי מוקדם של הגידול היה מונע, או למצער מקטין, הנזק שנגרם לתובעת? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית... 

אף שסכום הפיצויים הממוצע בגין כאב וסבל שנפסק בבתי המשפט עלה עד שנת 2000, הרי שמשנת 2001 מסתמנת מגמת ירידה  

סכומי הפיצויים הממוצעים נבחנו על בסיס מאגר נתונים הכולל מתוך 4559 תיקי ביהמ"ש שהוגשו לביהמ"ש במשך עשור 

עד שנת 2000 הייתה מגמה כללית הן של עלייה במספר התיקים שניתנו בהם פסקי דין, 

בעקבות קטטר אפידורלי שהוכנס לגבו ותהליך זיהומי שהלך והתפתח, מצא עצמו התובע מרותק לכסא גלגלים. 

התובע, כבן 65 לפני קרות האירוע, יצא לגימלאות משרות במשטרת ישראל ולאחר מכן עבד כקצין בטחון בחברת אבטחה. לטענת התובעים, פגש לראשונה את ד"ר גאנדין בסניף קופת חולים כללית בשכונת גונן בירושלים, עת התלונן על כאבי בטן, קיבל הפניה לביצוע בדיקת אולטרסאונד. 

התביעה היא בגין טענת התובעים כי הנתבעים גרמו לכך שקרוב משפחתם המנוח קיבל בשתי הזדמנויות שונות תרופה מסוג אופטלגין אף שהיה רגיש לה ותוך כדי התעלמות מרגישותו לתרופה זו. 

התובע אובחן כחולה במחלת סוכרת מסוג 2 בשנת 1993. עד שנת 1999 תפקד התובע באופן עצמאי לחלוטין וללא מגבלות, עבד במשרה מלאה בחברת "בזק", לרבות בעבודות פיזיות קשות. 

האם התובע זכאי לפיצויים בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו, למרות החלמתו הפיסית לאחר הרשלנות הרפואית? 

האם התובע, אשר איבד את פרנסתו בגין רשלנות רפואית, יזכה לפיצויים בגין נזק כלכלי עקיף?