כאב וסבל בתביעת רשלנות רפואית, איך מחשבים את סכום הפיצויים?

בתביעת רשלנות רפואית, התובע נדרש להוכיח בפני בית המשפט כי נגרם לו נזק כתוצאה מטיפול רשלני של הרופא המטפל או צוות הרופאים אשר טיפלו בו בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, תוך הפרת חובת הזהירות כלפיו. 

הנזק שנגרם למטופל כתוצאה מעוולת הרשלנות יכול להיות נזק ממוני, כמו: הפסדי הכנסה, אובדן כושר השתכרות והוצאות טיפול רפואי ונסיעות, ונזק לא ממוני, הכולל עוגמת נפש, שינוי לרעה באורח החיים, טראומה, חרדות ודיכאון, פגיעה באוטונומיה וקיצור תוחלת החיים.

פקודת הנזקין מגדירה נזק כאובדן חיים, אובדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם טוב, או חוסר מהם, וכל אובדן או חוסר כתוצאה מכך. מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין, היא החזרת מצבו של הנפגע לקדמותו, ככל האפשר למצב שבו היה לפני האירוע המזכה אותו בתשלום פיצויים.

כדי לקבל פיצויים בעילת רשלנות רפואית, נדרש התובע להוכיח באמצעות הצגת חוות דעת רפואית ותיעוד הרשומה הרפואית שקיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין התנהגות הנתבע, ועליו להוכיח שהנזק לא היה נגרם אם הרופא לא היה נוהג כפי שנהג. על פי הפסיקה, למונח נזק יש משמעות רחבה ביותר ויש לכלול בו כל הפסד מוחשי, בין פיזי ובין שאינו פיזי, ממוני ואינו ממוני, כולל שלילת נוחות גופנית, עוגמת נפש, סבל ופחד, שאין להם ביטוי גופני. בעת קביעת סכום הפיצויים, מביא בית המשפט בחשבון את ראשי הנזק השונים, הממוניים והלא ממוניים. 

קביעת דרגות כאב וסבל לצורך חישוב רכיב הפיצויים

רכיב כאב וסבל בתביעת פיצויים מסווג כנזק לא ממוני שאין אפשרות להעריכו באופן כמותי. ההגדרה של כאב וסבל מתייחסת בעיקר לפגיעות במישור הנפשי כמו צער, עוגמת נפש, טראומה, דיכאון, חרדות ואובדן הנאות החיים. המדד לקביעת דרגות הכאב וסבל לצורך חישוב רכיב הפיצויים, נקבע בהשוואה לפגיעות נוספות שהתובע סובל מהן וגובה הנכות שנותרה לו, ובהשוואה לתוחלת החיים שהייתה צפויה אלמלא הרשלנות הרפואית.

רכיב הפיצויים בגין נזק לא ממוני נקבע בהתאם לקביעת המומחים בחוות דעת רפואית, על פי גיל התובע, כך שככל שגילו צעיר יותר, כך עולה משך הזמן שבו ייאלץ להתמודד עם כאב וסבל, וכן, מידת הצער הנפשי שנגרמה כתוצאה מהרשלנות הרפואית, והשלכותיה על חייו ועל חיי בני משפחתו, אם הם נדרשים לטפל בו, משך תקופת אשפוזו בבתי חולים, שינויים והרעה באורח חייו, כגון צורך בשגרת טיפולים רפואיים ושיקומיים, ונזקים אסתטיים אשר פוגעים במראה ובתחושת הביטחון הכללית.

פיצויים בגין כאב וסבל בתביעת רשלנות רפואית יכולים פעמים רבות להיפסק עבור התובע גם כאשר לא הוכחו נזקים ממוניים, כגון: הפסדי שכר או נזקים רפואיים בלתי הפיכים. במקרה שלא נקבעה נכות רפואית, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי בגין כאב וסבל על פי שיקול דעתו עד 10% מהסכום המקסימלי. אולם בסופו של דבר, שיעור הנזק הלא ממוני נקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי והכאבים והסבל של התובע במקרה המסוים שבגינו הוגשה התביעה.