רשלנות רפואית בבדיקת גסטרוסקופיה, מתי תוגש תביעה?
בדיקת גסטרוסקופיה מאפשרת לרופא רופא גסטרואנטרולוג, המומחה במחלות של דרכי העיכול, להתבונן בוושט, בקיבה ובתריסריון באמצעות מצלמה זעירה הממוקמת בקצה צינור גמיש ומוחדרת דרך הפה. הבדיקה מיועדת לאבחון מחלות של דרכי העיכול העליונות ולטיפול בהן, שאף ניתן לבצע באמצעות קולונסקופיה.
רופא עשוי להפנות מטופל לבדיקת גסטרוסקופיה, במקרים של תסמינים המעידים על בעיות גסטרו, כגון: כאבי בטן כרוניים, הקאות, הפרעות בבליעה או חשד לדימום מדרכי העיכול. וכן לצורך אבחון מחלות דלקתיות או גידולים במערכת העיכול באמצעות ביופסיה ולצורך טיפול בבעיות בדרכי העיכול העליונות.
גסטרוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה, אולם כמו בכל הליך רפואי קיים סיכון לסיבוכים ולסיכונים שונים, כגון: זיהום שמחייב טיפול אנטיביוטי, דימום שמחייב מתן עירוי דם, קרע בדרכי העיכול וכדומה. רשלנות רפואית בבדיקת גסטרוסקופיה יכולה לבוא לידי ביטוי, בביצוע בדיקה ללא הסכמה מדעת, כלומר מבלי למסור למטופל מידע רחב ומפורט על הסיכונים והסיבוכים האפשריים כתוצאה מההליך, ועל האפשרויות הנוספות העומדות בפני המטופל, טרם ביצוע בדיקה פולשנית זו.
רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי גם באי הפניית המטופל לביצוע הבדיקה, חרף תלונותיו ותסמינים מחשידים, וכן, עקב ביצוע הבדיקה עצמה בחוסר מיומנות ובחוסר מקצועיות, המצופה מרופא סביר, פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקה, חוסר מעקב לאחר הבדיקה ועוד. תביעת רשלנות רפואית תוגש כאשר למטופל נגרם נזק חמור בגין ביצוע הבדיקה ברשלנות או עקב אי הפנייתו לבדיקה בזמן, לאחר שהוכח כי קיים קשר סיבתי בין הנזק לבין הפרת חובתו של הרופא.
רשלנות בגין אי הפניית מטופלת לבדיקת גסטרוסקופיה
אישה שעברה ניתוח לקיצור קיבה שהסתבך, טענה כי טיפול הרפואי שקיבלה היה רשלני וגרם לה נזק חמור, שבעקבותיו נותרה עם נכות של 44% לצמיתות. על כן פנתה אל בית משפט השלום בתל אביב – יפו, והגישה תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח, בטענה שהרופא התרשל בכך שלא ביצע בדיקת גסטרוסקופיה לפני הניתוח.
התובעת ילידת 1953, סבלה מעודף משקל מסכן חיים. בהמלצת רופא עברה בשנת 2005 ניתוח שרוול ולאחר חודשים ספורים, היא הגיעה לבית החולים במצב מסכן חיים. מבדיקת גסטרוסקופיה נמצאה כמות גדולה של דם טרי וכיב בקיבה. התובעת מיד נותחה ונצפה אזור נמקי באזור נקב מכוסה חלקית ברקמה וכיב מדמם ומנוקב, שני שלישים מקיבתה נכרתו והוצא האבנט. לאחר מכן התובעת סבלה מזיהומים, היא אושפזה ונזקקה לטיפול נוסף לרבות ניתוח.
בית המשפט השתכנע, באמצעות חוות דעת של מומחים, כי טיפול רפואי נכון בתובעת חייב שכחלק מבקרת מצב קיבתה תערך לה גסטרוסקופיה ובדיקה זו הייתה חושפת את העובדה שיש לה כיב הדורש טיפול. בית המשפט קבע כי אילו נערכה הבדיקה בסמוך לניתוח, היה מספיק זמן כדי לעצור את ההליך הפוגעני שהתחולל בקיבתה שהסתיים בניתוח חירום וכריתת חלק ניכר מהקיבה.
בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי באי עריכת בדיקת גסטרוסקופיה, או לפחות באי הפניית התובעת לבדיקה דחופה, הפר הרופא את חובת הזהירות שלו כלפי התובעת. לפיכך התביעה בגין רשלנות רפואית התקבלה ונקבע כי הנתבע ישלם לתובעת פיצויים בסך של 820,000 שקלים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 200,000 שקלים, אגרת המשפט והוצאות משפט בסך 25,000 שקלים.
ת"א 34686-09-11
