רשלנות רפואית במחלת פרקינסון, איך לתבוע פיצויים?
פרקינסון היא מחלה ניוונית מוחית של מערכת העצבים, שנגרמת כתוצאה מפגיעה בתאים במוח המייצרים דופמין וגם עקב גורמים גנטיים. המחלה גורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף, לרבות האטה וירידה בתנועה, נוקשות שרירים, רעד בלתי רצוני של הגפיים, הפרעות בשיווי המשקל וחוסר יציבות בעת הליכה.
מדובר במחלה חשוכת מרפא אשר מחמירה עם השנים באופן קבוע ובלתי נמנע. הטיפול התרופתי המקובל נועד לשם הקלה על הסימפטומים בלבד. מטרת הטיפול התרופתי היא להחזיר את רמות הדופמין לתיקונן ואת שיווי המשקל הכימי במוח לקדמותו. הטיפול במחלה מורכב והוא כולל התאמת תרופה לפי גיל החולה, חומרת התסמינים שמהם הוא סובל וקיומן של מחלות רקע נוספות. כמו כן, ניתן לטפל בחולים באמצעות ניתוח שבו מושתלת אלקטרודה במוח כדי לסייע בהפחתת התסמינים ובאמצעות גלי אולטרסאונד לטיפול ברעד.
אבחון מחלת פרקינסון מתבסס על תסמינים קליניים וסדרת בדיקות נוירולוגיות שונות. קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של פרקינסון, כדי שניתן יהיה להתחיל במתן התרופות בשלב מוקדם ככל האפשר. רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בפרקינסון יכולה לבוא לידי ביטוי באי הפניית המטופל לבדיקות מתאימות חרף התסמינים ותלונותיו, או בפענוח שגוי של תוצאות הבדיקה ועקב כך אבחון מאוחר ומניעת טיפול מהיר ומוקדם.
התמכרויות להימורים ולסקס עקב תרופה לפרקינסון
חולה פרקינסון פנה אל בית משפט השלום בירושלים, והגיש תביעה לפיצויים בעילת רשלנות רפואית, נגד שירותי בריאות כללית וחברה המשווקת את התרופות, בגין נזקים שנגרמו לו בשל התמכרותו להימורים, למין ולקניות כתוצאת לוואי של תרופה שניתנה לו לשם טיפול במחלתו.
על פי עובדות התביעה, כאשר היה התובע כבן 31, הוא אובחן כסובל ממחלת פרקינסון של הגיל הצעיר. החל מחודש יולי 1999 קיבל טיפול תרופתי שכלל את התרופה Reqip, ממשפחת התרופות מחקות הדופמין, והוא קיבל אותה במינונים הולכים וגדלים במשך שנים ספורות.
אחת מתופעות הלוואי הנדירות של התרופה היא התנהגות קומפולסיבית התמכרותית, ולאחר זמן מסוים, התובע החל לגלות סימנים של התמכרות להימורים, למין ולקניות. לטענת התובע כתוצאה מההתמכרות איבד את עבודתו כמורה, התגרש מאשתו, פגע בבני משפחתו, חבריו ניתקו עמו קשר וכל רכושו ירד לטמיון ואף נותרה אצלו נכות פסיכיאטרית לצמיתות.
לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם בתחום הנוירולוגיה, הגיע בית המשפט למסקנה כי במועד שבו החל התובע לקבל את התרופה לא היה ידוע על קשר סיבתי בינה לבין תופעות הלוואי, אולם החל מיולי 2005 ועד הפסקת הטיפול ברקוויפ ביוני 2006, חלה רשלנות מצד הרופאים שלא מיצו עד תום את הבירור בנוגע להתמכרותו משזו נודעה להם, ובחרו להמשיך בטיפול שגרם לתופעת ההתמכרות.
בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את התביעה נגד שירותי בריאות כללית באופן חלקי, וחייב אותה לשלם לתובע פיצויים בסך של 70,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 17,000 שקלים והתביעה נגד חברת התרופות נדחתה.
ת"א 3617-07