רשלנות רפואית בניתוח הרמת גבות, כיצד ניתן לקבל פיצויים?
ניתוח להרמת גבות הוא ניתוח אלקטיבי שאינו דחוף, למטרות קוסמטיות כדי לקבל מראה צעיר ורענן יותר בפנים, בדומה לניתוח פלסטי להרמה והגדלת חזה, מתיחת בטן, הצמדת אוזניים וכדומה. כמו כן, הרמת גבות הוא הליך כירורגי משלים לניתוח צניחת עפעפיים עליונים במטרה לשפר את הראייה ולתקן את צניחת החלק הצדדי של הגבות על העפעפיים.
ניתוח להרמת גבות מבוצע תחת הרדמה מקומית עם חומרי טשטוש, ונע בין שעה עד שעה וחצי כולל ניתוח עפעפיים. הסיבוכים האפשריים הם דימומים, זיהומים, שיתוק עצבי, אי-סימטריה ואף במקרים מסוימים ההליך עלול להוביל להפרעה ממשית בשדה הראייה. בניתוח מסוג זה, חובת היידוע של הרופאים היא חובה מוגברת ומוטלת עליהם החובה להסביר למטופלים מהן האלטרנטיבות הטיפוליות העומדות בפניהם טרם ביצוע ההליך.
רשלנות רפואית בניתוח הרמת גבות יכולה לבוא לידי ביטוי באי מתן הסברים מפורטים ומלאים על הסיכונים והסיבוכים האפשריים טרם ביצוע ההליך ואי החתמת המטופל על טופס הסכמה מדעת. עוולת הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בביצוע ניתוח בחוסר מיומנות ומקצועיות, אי מעקב אחרי מצבו של המטופל ועוד.
במקרה שנגרם למטופל נזק משמעותי כתוצאה מהתנהלות בלתי סבירה של הרופא המטפל, כגון: אי סימטריה בפנים, פגיעה בשדה הראייה, או שיתוק עצבי, ניתן להגיש נגדו תביעה בעילת רשלנות רפואית, באמצעות הצגת חוות דעת רפואית של מומחים בתחום, והוכחת קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל להתרשלותו של הרופא.
שינוי מראה הפנים לאחר ניתוח להרמת גבות
התובע, יליד 1938, ביצע ניתוח קטרקט בשתי עיניו במרכז רפואי בדרום הארץ. לאחר שראייתו לא השתפרה, רופא עיניים המליץ לו לבצע ניתוח עפעפיים, שבמסגרתו יוסרו חלקי עור עודפים בעפעפיים, כדי להקל על הראייה. לטענת התובע, בזמן הניתוח, פעלו הרופאים באגרסיביות ולא המתינו עד שחומר ההרדמה ישפיע על האזור המורדם בטרם החלו לחתוך, ועקב כך הוא סבל מכאבים איומים לאורך כל הניתוח. בעת שיצא מהניתוח, ראה כי מצב העפעפיים כלל לא השתפר, ואף לטענתו, כל רצונו של הרופא המנתח היה לבצע בו ניסויים, כדי ללמד את המתמחה.
התובע לא ידע כי הוא עומד לעבור ניתוח להרמת גבות
התובע הוסיף וטען כי לאחר הניתוח החל לחוש כאבי ראש איומים והחל לצרוך כמויות רבות של משככי כאבים. המנתח ציין בפני רופא חדר מיון, שאליו פנה התובע, כי מדובר בתופעה מוכרת, הנובעת מחומר ההרדמה, והיא תחלוף. בנוסף התובע הופתע לגלות, כי הניתוח שבוצע היה בעצם ניתוח גבות ולא ניתוח עפעפיים, כפי שהופנה אליו מלכתחילה. וכתוצאה מכך נגרמה לתובע עוגמת נפש מרובה, שכן כעת גבותיו מעוגלות, דבר המכער את פניו, בנוסף לסבל המרובה שחש כתוצאה מהשלכות הניתוח.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי אכן לא נמסר לתובע בשום שלב, כי הניתוח שאותו הוא עומד לעבור הוא ניתוח גבות ולא ניתוח עפעפיים, וכי הרופאים הפרו את חובתם להסביר לתובע מהן האלטרנטיבות הטיפוליות העומדות לפניו, בפרט כאשר ישנן שתי אפשרויות טיפוליות. בית המשפט ציין כי היה על הצוות הרפואי ליידע את התובע על השינויים שיראו בפניו עם הרמת הגבות ועל הסיכון של הכאב החריג בגבות כתוצאה מהניתוח, אולם הם לא עשו כן. לפיכך, התביעה התקבלה והנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה בסכום של 67,000 שקלים.
ת"א 1268-04-14
.jpg)