www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית במתן גלולות למניעת הריון, מתי תוגש תביעה?

רשלנות רפואית במתן גלולות למניעת הריון, מתי תוגש תביעה?

גלולות למניעת הריון נועדו כדי למנוע הריון לא רצוי בעת קיום יחסי מין, וכיום ישנם סוגים רבים של גלולות שניתן להתאים לכל אישה, בהתאם לשיקולים רפואיים ואישיים שונים. הגלולות מכילות פרוגסטרון ואסטרוגן אשר השילוב בין שני ההורמונים מעניק הגנה גבוהה, אולם עלול להשפיע על מערכות הגוף השונות, לכן חשוב לדעת מראש מהן תופעות הלוואי האפשריות. 

 

אחד הסיכונים עקב נטילת גלולות למניעת הריון הוא היווצרותם של קרישי דם, השכיח בעיקר בקרב נשים בעלות נטייה לקרישות יתר בדם. כמו כן, אצל נשים מעשנות מעל גיל 35 קיים סיכון גבוה יותר למחלות לב, סיכון מוגבר ליצירת תסחיף ריאתי, שבץ מוחי, או אוטם שריר הלב, עליה ברמת השומנים בדם והיווצרות קרישי דם.  

 

במקרה שנגרם למטופלת נזק חמור עקב נטילת גלולות שאינן מתאימות לה, ניתן לתבוע פיצויים באמצעות הוכחת קשר סיבתי. תביעת רשלנות רפואית נגד גניקולוג תוגש בגין אי ביצוע בדיקה בטרם מתן המרשם, כדי לשלול את האפשרות שהמטופלת בהריון, וכן אי לקיחת אנמנזה מפורטת כדי לברר האם קיימת בעיה פיזית, שבגינה אין לרשום לה את סוג הגלולות המסוים, ואף בשל רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות דם, התעלמות מתרופות נוספות שבהן המטופלת משתמשת, אי קיום מעקב רפואי אחר מצבה וכדומה. 

 

אירוע מוחי עקב נטילת גלולת למניעת הריון 

 

תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד קופת חולים לאומית הוגשה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו על ידי התובעת, ילידת שנת 1985, אשר לקתה באירוע מוחי כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ברישום גלולות למניעת הריון. 

 

על פי עובדות התביעה, בסוף שנת 2010, פנתה התובעת לרופא נשים מטעם קופת חולים, אשר המליץ לה להתחיל ליטול גלולות למניעת הריון מסוג יסמין. הרופא הסביר לתובעת מהן תופעות הלוואי האפשריות, אולם לא הסביר אילו סיכונים כרוכים בכך, ואף לא נטל אנמנזה משפחתית, במיוחד בהתייחס לבעיות קרישיות הדם במשפחה.

 

לטענת התובעת, אמה לקתה בתסחיף מקריש דם בריאות שגרם למותה הקליני לאחר נטילת גלולות למניעת הריון, ואילו היה הגניקולוג מתחקר אותה כראוי ובהתאם להוראות אגודה הישראלית לגניקולוגיה, בטרם התווית הגלולות, יתכן שהיה נמנע מלרשום אותן, או שהיה רושם לה גלולות מסוג אחר, עם מינון נמוך יותר של אסטרוגן, אשר מגביר את הסיכון לקרישיות יתר והיווצרות תסחיפים.

 

זמן קצר לאחר שהתובעת החלה ליטול את הגלולות, היא החלה לסבול מכאבי ראש, עייפות, חולשה וירידת תחושה ביד. היא הופנתה למחלקת מיון בבית החולים, שם אובחנו עקימות פנים, קושי בהליכה ובלבול בדיבור. בבדיקת הדמיה של המח הוברר, כי היא סובלת מאוטם מוחי בשל קריש דם בווריד ובסינוס הסגיטלי במח.

 

התובעת צירפה לתביעתה את חוות דעתו של מומחה ברפואת נשים המבהיר, כי טרם התווית הגלולות, חובה הייתה על הרופא לתחקר את המטופלת בקשר לתחלואה משפחתית עקב קרישיות יתר, ואילו היה עושה כן, היה מגלה את מחלת אמה. מאז האירוע התובעת סובלת מחולשה בפלג גופה הימני, כאבי ראש, נימול בגפה עליונה ימנית, אפילפסיה ובעיות קוגניטיביות. בנוסף התובעת צירפה חוות דעת נוירופסיכולוגית, שממנה עלה, כי כתוצאה מהאירוע, כישוריה הם ברמה ממוצעת – נמוכה ביחס לכלל האוכלוסייה.

 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,