רשלנות רפואית בלט דיסק, איך להגיש תביעה?
בלט דיסק עלול לגרום לגירוי וללחץ על חוט השדרה ועל אחד משורשי העצבים הבוקעים מחוט השדרה ולגרום לכאבי גב, נוקשות ומגבלות תנועה. במקרים חמורים הבלט עלול לגרום ללחץ על העצבים ולחסרים נוירולוגיים ואף יכול לגרום לשיתוק חלקי של שרירי הגפיים.
אבחון בלט דיסק כולל את תלונותיו וההיסטוריה הרפואית של החולה, בדיקת טווחי התנועה של עמוד השדרה, באמצעות בדיקות אורתופדיות, נוירולוגיות וכירופרקטיות, וכן, ביצוע צילומי רנטגן ובדיקות CT ו- MRI. רשלנות רפואית באבחון בלט דיסק יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי שהוביל לטיפול לא מתאים, או אי מתן טיפול שגרמו להחמרה ניכרת במצב ואף לגרום לכך שבמקום לטפל בבעיה, המטופל יסבול בהמשך מפריצת דיסק.
טיפול בבלט דיסק מתבצע בהתאם לחומרת הבעיה, ויכול להיות באמצעות פיזיותרפיה, הזרקת סטרואידים או ניתוח להסרת הדיסק או לכריתה חלקית שלו. רשלנות רפואית בטיפול בבלט דיסק יכולה לבוא לידי ביטוי בגין מתן טיפול לא מתאים או טיפול שבוצע בחוסר מקצועיות ומיומנות שהוביל לנזק שניתן היה למנוע, או בשל מתן טיפול ללא הסכמה מדעת, מבלי למסור למטופל את מלוא הסיבוכים והסיכונים טרם ביצועו.
רשלנות בניתוח בעמוד השדרה עקב בלט דיסק
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קיבל תביעת רשלנות רפואית שהגיש התובע, אשר סבל מכאבי גב במשך שנים, עקב בלט דיסק גדול שלחץ על חוט השדרה. התביעה הוגשה נגד הרופא המטפל, בגין נזקים שנגרמו לו ונכות בשיעור של 80% כתוצאה מהתרשלותו הנטענת של הנתבע, במהלך ביצוע ניתוח גב בעמוד השדרה.
בית המשפט פסק כי מהראיות ומחוות דעת של המומחים עלה, כי במהלך הניתוח נעשה שימוש בכלים ובמכשור בלתי מתאימים. התובע ניזוק במהלך הניתוח, וקרוב לוודאי שהסיבה לנזק היא בעיקר בחירת טכניקה ניתוחית שגויה ואסורה ובלתי מתאימה למצבו של התובע, ושימוש במכשור לא מתאים.
התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את טענותיו, והיטה לטובתו את מאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי. לפיכך, נקבע כי יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעמו והן בשל מחדליו הראייתיים של התובע. התובע תבע פיצויים בין היתר, בגין חולשה ספסטית ברגליים, אי שליטה על הסוגרים, או אי שליטה על מתן שתן והפרעות קשות בתפקוד המיני.
בית המשפט הכריע בנוגע לרכיב התביעה שעניינו היעדר הסכמה מדעת, וקבע כי הנתבע, אשר הודה כי מדובר בניתוח חריג ומסוכן, לא מצא לנכון ליידע את התובע בדבר קיומן של טכניקות ניתוחיות אחרות, אשר בדיעבד התברר, כי היה צורך לבחור בהן ולא בטכניקה שנבחרה על ידי המנתח, וגרמה לנזק של התובע.
בית המשפט הורה לנתבע לפצות את התובע, בין השאר, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו בשל הימנעות מפירוט מלוא האינפורמציה הרלבנטית המתייחסת לשיטת הניתוח שנבחרה, אל מול אופציות ניתוחיות אחרות ובגין נזקי גוף. בסופו של דבר נקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 5,120,500 שקלים בהפחתת תשלומי המוסד לביטוח לאומי, לצד שכר טרחת עורך דין בשיעור 20%, שכר טרחת מומחי התובע והוצאות אגרה.
איך להגיש תביעה בגין רשלנות בבלט דיסק?
כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בבלט דיסק, יש לפנות בשלב ראשון אל מומחה רפואי בתחום האורתופדיה או הנוירולוגיה ולבקש חוות דעת רפואית, כדי להוכיח את הטענה כי מתן טיפול רפואי רשלני גרם נזק למטופל. במקרה שנמצא קשר סיבתי בין הפרת חובת הרופא כלפי המטופל והפרת חובה זו גרמה לנזק, ניתן יהיה להגיש תביעה לתשלום פיצויים.
בשלב הבא יש לפנות לעורך דין העוסק בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, כדי להעריך את סיכויי התביעה ולברר האם יש מקום לתבוע את הגורם אשר התרשל, או לנסות להגיע להסדר פשרה בין הצדדים. עורך הדין יפעל לקבלת התיעוד הרפואי ויפנה את המטופל למומחה רפואי בתחום הרלוונטי.
בית המשפט נבחר בהתאם לסכום התביעה, כך שתביעה אזרחית עד לסכום של 2.5 מיליון שקלים תוגש לבית משפט השלום. תביעה בסכום גבוה יותר תוגש לבית משפט המחוזי. במסגרת התביעה מברר בית המשפט האם הרופא הפר את חובת הזהירות שהוא חב לחולה והאם הייתה התרשלות מקצועית מצדו.
הגשת התביעה כרוכה בעלויות שונות, כולל אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין המייצג את התובע, עלות קבלת חוות דעת רפואית ועלות איסוף החומר הרפואי. ואולם, אם התביעה תתקבל, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם את הוצאות המשפט של התובע בנוסף לסכום הפיצויים.
ת"א 32454-02-12