רשלנות רפואית סיסטיק פיברוזיס, כיצד לקבל פיצויים?
סיסטיק פיברוזיס היא מחלה גנטית קשה הבאה לביטוי כמחלה רב מערכתית ומשפיעה על תפקוד הריאות, מערכת העיכול, הלבלב, בלוטות הזיעה ומערכת המין. המחלה נגרמת כתוצאה מפגם בחלבון ה- CFTR והדרך לאבחון ואיתור הפגם היא באמצעות בדיקת סקר גנטית וייעוץ גנטי, כאשר במהלך ההריון ניתן לבצע בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר לזיהוי המחלה בעובר. הטיפול בחולים נעשה באמצעות מתן תרופות ותוספי מזון.
רשלנות באבחון סיסטיק פיברוזיס
קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של מחלת CF, מאחר שללא אבחון וטיפול מתאים, מצבו של החולה עלול להתדרדר ולגרור קריסת מערכות חיוניות בגוף ואף להוביל למוות. באמצעות מתן תרופות, תוספי מזון וטיפול מתאים, יכולים החולים להאריך את חייהם ולשמור על שגרת חיים נורמלית.
במקרה שהרופא לא הפנה את המטופל לבדיקות מתאימות והמחלה לא אובחנה בזמן למרות התסמינים, או כאשר רשלנות הרופא הובילה לדחייה במתן הטיפול הרפואי הנדרש ועקב כך נגרם לחולה נזק חמור, ייתכן וניתן יהיה לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית.
כדי לקבל פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במחלת סיסטיק פיברוזיס, יש לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה נגד הרופא. לשם כך יש לפנות למומחה לקבלת חוות דעת רפואית, וכדי לקבוע האם קיים קשר סיבתי בין אופן הטיפול לנזק שנגרם לחולה. על התובע להציג בפני בית המשפט הוכחות לכך שאם הטיפול היה מתבצע אחרת, מצבו היה טוב יותר.
פיצוי מעל 4 מיליון שקלים בגין אבחון רשלני של CF
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לתובע, בגין רשלנות רפואית של שירותי בריאות כללית, עקב אבחון מאוחר של מחלת סיסטיק פיברוזיס שממנה סבל. בית המשפט העמיד את הנזק שנגרם לתובע בגין עוולת הרשלנות על סך של 4.3 מיליון שקלים.
התובע, יליד 1946, עבד כל חייו בנמל אשדוד כפועל בבניית הנמל, ולאחר מכן כסוואר וכמפעיל ציוד מכני. התובע טען כי אבחון מוקדם של מחלת הריאה שממנה הוא סובל כבר בסוף שנת 1999 היה מונע את הנזק הבלתי הפיך שנגרם לריאותיו. כמו כן, הרחקתו ממקור החשיפה לחומרים מזיקים בנמל ומתן טיפול רפואי התואם מהלך המחלה, היה יכול להביא לריפוי מלא.
בית המשפט קבע כי החובה המוטלת על רופא היא לפעול במסגרת מקצועו כרופא בזהירות סבירה, בהתאם לנורמת ההתנהגות העדכנית המקובלת בעולם הרפואה. במקרה זה, הרשלנות באה לידי ביטוי בכך שניתן היה לאבחן את המחלה בדצמבר 1999, שנים רבות קודם לאבחונה בשנת 2004, כאשר הייתה בשלביה המתקדמים.
בית המשפט קבע כי היה על הרופא לתת לתובע טיפול רפואי מתאים, לרבות הפנייתו למומחה רפואי בתחום הריאות, ביצוע בדיקת תפקודי ריאות ומתן טיפול תרופתי התואם את המחלה. אולם, הנתבע לא גילה יוזמה בבירור המצב הרפואי עובדתי לאמיתו, כמתחייב, לרבות הפנייתו לבירור יסודי, ולכן התרשל בהחלטה על דרך הטיפול והטיפול עצמו שניתן לתובע.
כמו כן, ההתרשלות התגבשה גם מעצם אי ניהול תקין של הרשומה הרפואית, וכאשר קיים חסר ראייתי, נטל ההוכחה עובר אל הרופא או אל המוסד הרפואי הנתבע לשלול קיומה של התרשלות או של קשר סיבתי. על פי חוק זכויות החולה נקבע כי הפרת חובת הרופאים לשמור על הרישומים הרפואיים ולקיימם עשויה להתגבש לכדי התרשלות ממש.
ת"א 7009/06
