www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח לב, מתי תוגש תביעת פיצויים?

רשלנות רפואית בניתוח לב, מתי תוגש תביעת פיצויים?

קיימים סוגים רבים של ניתוחי לב לתיקון ליקויים, מחלות והפרעות מסוגים שונים של הלב, כגון: איסכמיה לבבית, התקף לב, טרשת עורקים ועוד. ניתוח לב פתוח הוא הליך רפואי מסובך ומורכב שמבוצע במצבי קיצון שבהם נדרשת התערבות אגרסיבית כדי להציל את הלב. במהלכו פותח הקרדיולוג את החזה של המנותח וחושף את הלב כדי לטפל בהפרעות שונות.

 

ניתוח מעקפים מבוצע כדי להחזיר את אספקת הדם אל שריר הלב כאשר ישנה חסימה קשה של העורקים הכליליים. הניתוח מאפשר לעקוף את החסימה לצורך המשך זרימת הדם במסלולו המקורי. ניתוח להחלפת מסתמים וניתוח השתלת קוצב לב, מסייעים לתפקודו התקין של שריר הלב. במהלך ניתוח להחלפת מסתמים, משתיל הרופא מסתם תותב מבוצע בדרך כלל באמצעות צנתור.

 

טרם ביצוע ניתוח לב, על הרופא מוטלת החובה להפנות את המטופל אל כל הבדיקות האפשריות ולנסות את כל הטיפולים הקיימים, שמאחר שמדובר בפרוצדורה מסובכת ומסוכנת מאוד שעדיף להימנע ממנה, אשר במקרים קיצוניים אף עלולה לגרום למותו של המטופל.

 

תביעת רשלנות רפואית בניתוח לב תוגש במקרה שנגרם למנותח נזק חמור עקב הפרת חובתו של הרופא כלפי המטופל. הפרת החובה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של הבעיה בלב שממנה סובל החולה, ביצוע פרוצדורה רפואית שלא לצורך, אי מתן הסבר מפורט לגבי הסיכונים והסיכויים לפני הניתוח, ביצוע הליך כירורגי בחוסר מיומנות ומקצועיות וכדומה.

 

הפרת חובת הזהירות של מנתח לב


בעת הדיון המשפטי, בוחן בית המשפט באופן פרטני את קיומה של חובת זהירות של מנתח לב, בהתייחס לכל מקרה ומקרה לגופו. בדיקה זו נעשית בשלושה שלבים. בשלב הראשון יש לקבוע כי האם קיימת בתביעה הנדונה חובת זהירות מושגית, כלומר, האם באפן כללי ועקרוני קיימת חובת זהירות בין סוג מסוים של מעוולים לבין סוג מסוים של ניזוקים, כאשר המבחן המופעל הוא מבחן "האדם הסביר".

 

חובת הזהירות נקראת גם חובת הזהירות הנורמטיבית והיא תוחמת את האחריות הנזיקית בהיבט העקרוני, באמצעות מענה לשאלה האם ראוי להכיר בקיומה של חובת זהירות, תוך בחינה של ארבעה משתנים: סוג המזיק, סוג הניזוק, סוג הפעילות וסוג הנזק.

 

בשלב שני נבחן קיומה של חובת זהירות קונקרטית, באמצעות מענה לשאלה: האם הרופא המנתח חב חובת זהירות לתובע הספציפי, בנסיבותיו המסוימות של המקרה הנדון. בשלב השלישי, נבחנת שאלת קיומו של נזק, לרבות קיומו של קשר סיבתי, עובדתי רפואי ומשפטי, בין ההתרשלות המוכחת לבין הנזק המוכח.

 

לצורך קביעת קיומה של רשלנות רפואית בוחן בית המשפט באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים, עדויות הצדדים, גיליון הרשומה הרפואית ועוד, את ההתנהלות נשוא התביעה, תוך הבחנה בין סיכון צפוי לסיכון לא צפוי, וכן בין סיכון סביר לסיכון לא סביר, כאשר הסיכונים המאפיינים את ההתנהלות העוולתית הם סיכונים צפויים ובלתי סבירים.

 

לצורך קביעת הרשלנות במישור המשפטי, הנזק נשוא התביעה צריך להיות התממשות של הסיכון הצפוי, שניתן היה למנוע אותו, ואם יתברר בסופה של הבדיקה כי הנזק שנגרם בפועל אינו התממשות הסיכון הצפוי שניתן היה למנוע, או כי אינו תוצאה של התנהלות עוולתית של הצוות הרפואי, המסקנה המשפטית תהיה, כי אין קשר סיבתי בין ההתנהגות העולתית, ככל שיוכח קיומה, לבין הנזק שנגרם לתובע בפועל.

 

הפרת חובת הסכמה מדעת בניתוח לב

 

בנוסף מוטלת על הנתבע חובת הסכמה מדעת, כלומר חובה על המנתח למסור למטופל מידע רפואי רלוונטי בדבר הסיכויים והסיכונים של הטיפול, כולל אופן ביצועו. חובת הגילוי, היקפה והחריגים לה מעוגנת בחוק זכויות החולה, ולמעט מקרים חריגים המתייחסים למתן טיפול דרוש ובלתי צפוי, נדרשת הסכמה מפורשת ומודעת של החולה לכל טיפול וטיפול.

 

הסכמה מדעת לניתוחי לב מבוססת מצד אחד על שקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד שני, על פי מאזן הסיכויים והסיכונים. כאשר מדובר בניתוח לצורך ריפוי הפרעה בלב שניתן להמשיך לחיות עמה, או כאשר סיכויי הניתוח אינם ודאיים, גם אם הסיבוך האפשרי אינו שכיח ודרגת חומרתו נמוכה, על הרופא להקפיד הקפדה יתרה על מתן הסבר מושכל, כלומר, ככל שהטיפול אינו חיוני, נדרשת חובת גילוי מפורטת יותר.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...