מהי הפרת חובת זהירות של רופא?
מהרגע שהחל טיפול רפואי, קמה מצד הרופא חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המטופל. הפרת חובת הזהירות של רופא, וגרימת נזק כתוצאה מההפרה, מהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. בית המשפט מכריע בכל מקרה לגופו, האם הרופא הפר את חובתו כלפי המטופל לפי נורמת התנהגות הנדרשת מרופא סביר על פי נסיבות המקרה המסוימות ובהתאם לנורמות המקובלות בעולם הרפואה.
מהי חובת זהירות של רופא כלפי מטופל?
חובת הזהירות מוטלת על כל רופא מתוקף מעמדו ותפקידו. מהרגע שרופא קיבל על עצמו לטפל בחולים, הוא מחויב על פי החוק להשתמש בזהירות ובמיומנות הדרושה במסגרת יחסי רופא חולה. כל חולה זכאי לכך שהרופא המטפל בו ינקוט באמצעי זהירות סבירים ויעשה כל שביכולתו כדי למנוע גרימת נזק כתוצאה מהטיפול.
במקרה שהרופא הפר את חובת הזהירות כלפי החולה, עקב אבחון שגוי, ביצוע טיפול לא הולם, התעלמות מתלונות, אי הפנייה לבדיקות מתאימות, אי מתן תרופות וכדומה, ניתן להגיש תלונה לגוף האחראי לפניות הציבור של בית חולים, או לממונה על קבילות הציבור של קופת חולים. במקרה שנגרם נזק לחולה כתוצאה מהפרת חובת הזהירות, ניתן להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית, כדי לקבל פיצויים.
חובת זהירות מושגית וקונקרטית
בית המשפט בוחן את מידת עוולת הרשלנות, באמצעות קיומם של שני תנאים מצטברים: קיומה של חובת זהירות מושגית וקיומה של חובת זהירות קונקרטית. בית המשפט בוחן את חובת הזהירות המושגית באופן כללי ומברר האם חלה חובת זהירות בין הקבוצה שאליה משתייך המזיק שהוא הרופא הנתבע, לבין הקבוצה שעמה נמנה הניזוק, המטופל התובע. ביחס לסוג הנזק שנגרם ואופן התרחשותו.
במסגרת יחסי רופא חולה ברוב המקרים קיימת חובת זהירות מושגית, בהתאם לחוק זכויות החולה. אולם חובת הזהירות המושגית נדונה במספר מקרים גבוליים, כמו למשל האם קיימת חובת זהירות מושגית בין רופא לעובר אורח שנתקל בו במקרה, ללא זימון תור ושלא במסגרת בדיקה או טיפול מוסדרים במרפאה.
קיומה של חובת זהירות קונקרטית מתייחסת לעובדות המקרה המסוים, שבגינו הוגשה התביעה. בית המשפט מברר האם ביחס לניזוק, בנסיבות האירוע הקונקרטי, קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע. בתביעת רשלנות רפואית נבחן האם קיימת בנסיבות העניין מצד הרופא, חובת זהירות כלפי החולה.
מבחן הצפיות של הרופא והחולה
חובת הזהירות הקונקרטית נקבעת על פי מבחן הצפיות. בית המשפט מברר באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים, ובאמצעות התיעוד ברשומה הרפואית, האם הרופא היה יכול לצפות את התרחשות הנזק בנסיבותיו המיוחדות של האירוע והאם הרופא היה צריך לצפות את התרחשות אותו נזק.
היקף החובה המוטלת על רופא כלפי חולה, תלויה בשיקולים שונים ורבים. בית המשפט מביא בחשבון את העובדה כי החולה הפקיד את גופו בידי הרופא, שהוא בעל המיומנות והידע המקצועי ומצויד בכלים תקינים כדי לבדוק את דרכי הטיפול המתאימות, ולחולה יש ציפייה כי הרופא יעשה כל שביכולתו כדי למנוע תקלה או פגיעה במהלך הטיפול ולאחריו.
עם זאת, בשל ריבוי תביעות בגין רשלנות רפואית, מדגישים בתי המשפט כי הרפואה אינה מדע מדויק והרופאים עלולים לטעות, ולא כל טעות בשיקול דעת תיחשב כהפרת חובת הזהירות ולמרבה הצער, לעתים גם טיפול מקצועי אינו יכול להביא מזור.