רשלנות רפואית בקרדיולוגיה, מתי תוגש תביעת פיצויים נגד קרדיולוג?

קרדיולוגיה היא ענף ברפואה פנימית העוסק במחלות לב וכלי דם. קרדיולוגית מבוגרים מטפלת בעיקר בחסימת עורקים, באוטם שריר הלב, ובמחלות כלי דם, וקרדיולוגית ילדים מטפלת במומי לב מולדים עם הפרעה חסימתית כלשהי ובעיית מסתמים.

ישנה חשיבות רבה לגילוי מוקדם של בעיות לב, מכיוון שהסיכוי להחלים גדל ככל שהוא מאובחן בשלב מוקדם יותר. רשלנות רפואית בקרדיולוגיה יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי או מאוחר של בעיה קרדיולוגית אשר גרם נזק משמעותי. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשל מחדל לנהל רשומה רפואית, ואי מעקב סדיר אחר המטופל. 

רשלנות רפואית בטיפול בבעיה הקרדיולוגית עקב היעדר מיומנות של קרדיולוג, או חוסר זהירות וחוסר תשומת לב לפרטים או להיסטוריה הרפואית של החולה, עלולה לגרום לנזקים קשים, ובמקרים קיצוניים גם למותו של המטופל. כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, יש להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים בתחום הקרדיולוגיה, כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול שסטה מגבולות הפרקטיקה המקובלת לבין הנזק שנגרם למטופל. 

ניתוח להחלפת מסתם בלב גרם לאירוע מוחי 

בשנת 2007, עברה התובעת, בהיותה כבת 70, ניתוח להחלפת מסתם אבי העורקים בלבה. לאחר שלושה ימים ממועד הצינתור היא עברה אירוע מוחי ועקב כך תפקודה הגופני נפגע משמעותית. בנסיבות אלה, התובעת פנתה אל בית משפט השלום בקריית גת והגישה תביעה לפיצויים נגד המדינה ומשרד הבריאות בגין נזקי גוף, כתוצאה מרשלנות הצוות הרפואי בבית חולים שטיפל בה. 

התובעת טענה כי האירוע המוחי נגרם בשל התרשלות הצוות הרפואי אשר נמנע לתת לה תרופה נוספת לדילול דם לאחר הניתוח, ובנוסף טענה כי אף אחד מהרופאים לא הסביר לה על הסיכונים והאופציות השונות שבניתוח הלב שעברה, ולא נאמר לה דבר על הסיכון לאירוע מוחי, וכי האוטונומיה שלה נפגעה מכיוון שבוצעו נגדה עוולות של תקיפה והפרת חובה חקוקה. 

מנגד טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה מאחר שהניתוח שעברה התובעת להחלפת המסתם באבי העורקים לא היה ניתוח אלקטיבי. מצבה לא היה טוב וההיצרות הקשה של המסתם, גרמה לבעיות תפקודיות ולקיצור חיים. הנתבעת הוסיפה וטענה כי ללא הניתוח, תוחלת ההישרדות היא של חמש שנים מיום הופעת הסימפטומים, והטיפול שניתן לה בקומדין תאם את מצבה הרפואי. כמו כן, לטענתה אין כל הוכחה לכך שהאירוע המוחי נגרם בשל קריש דם ויתכן שהדבר נבע מנזק לאבי העורקים או מסיבות אחרות ללא כל קשר לפרפור פרוזדורים.

לאחר שבית המשפט בחן את חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, הוא הגיע למסקנה כי לא נפל כל פגם בפרקטיקה שבה נקט הצוות הרפואי במתן קומדין, מאחר שלא היה לתובעת פרפור פרוזדורים ארוך, במשך למעלה מ - 48 שעות, לכן הרופאים לא הפרו כל חובת זהירות בכך שלא נתנו הוראה לטפל בתובעת בתרופה לדילול דם בסמוך לאחר הניתוח. 

250,000 שקלים בגין פגיעה באוטונומיה 

עם זאת, בית המשפט סבר כי אילו ידעה התובעת על הסיכון של אירוע מוחי, לא הייתה מסכימה לעבור את הניתוח, והייתה מעדיפה להיוותר עם הקשיים שיצר הליקוי בליבה, וכי טענותיה לעניין היעדר הסכמה מדעת מבססות שלוש עילות תביעה: תקיפה, הפרת הוראה חקוקה ופגיעה באוטונומיה. בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה בגין פגיעה באוטונומיה וחייב את המדינה לשלם לתובעת פיצויים בסכום של 250,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 58,500 שקלים ואגרת משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

ת"א 36934-03-12