www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהסרת שומה, כיצד להגיש תביעה?

רשלנות רפואית בהסרת שומה, כיצד להגיש תביעה?

ההבדל בין נקודת חן לשומה הוא שנקודת חן היא מושג כללי שבו משתמשים רבים כדי לתאר נגעים שונים המופיעים על העור, ושומה היא גידול שפיר המכילה תאי נבוס ובעלת גבולות מוגדרים היטב. סוגי השומות מתחלקים לפי גודל, צבע, גוון, גבולות ומיקום. רוב השומות או נקודות החן הן שפירות, אך ישנן נקודות שעלולות להתפתח לגידול ממאיר של סרטן העור.


רופאי עור ממליצים להסיר נקודות שפירות גדולות או בולטות במיוחד, כדי שלא יתפתחו לממאירות, ואף ממליצים להסיר שומות ענקיות בשלב מוקדם ביותר מפני שהן עלולות להפוך לגידולים ממאירים מסוג מלנומה.

אי מעקב אחר נקודות חן חשודות

בקבוצת סיכון מיוחדת נמצאים בהירי עור, אשר צריכים להיות במעקב רפואי מדי חצי שנה. גם לאנשים שנחשפו בילדות לשמש קופחת ונכוו כוויות שמש בגופם מומלץ להיות במעקב. מי שמצוי בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן העור הם אנשים שנולדו עם נקודות חן רבות ובעלי היסטוריה משפחתית, מאחר שמדובר במחלה תורשתית.

אי מעקב אחר נקודות חן למרות הסיכון הגבוה, עלול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, זאת כאשר הרופא הבחין בנקודות החשודות, אך למרות הרקע של המטופל והתסמינים, לא הפנה אותו לבדיקות יסודיות אצל רופא עור, כדי לשלול או לאשרר כי אכן מדובר בנגעים ממאירים. במקרה שנגרם נזק חמור למטופל, עקב אי הפנייה לאבחון בזמן, ניתן לפנות לבית משפט ולהגיש תביעת פיצויים.

טרם הפנייה לבית משפט יש לפנות אל מומחה רפואי ולקבל חוות דעת, התומכת בטענה כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין הטיפול הרשלני שקיבל אצל רופא המשפחה, עקב טעות בשיקול דעת, שלא הפנה אותו בזמן לבדיקות המתאימות, או אצל רופא עור שלא אבחן את הנגע.

הסרת שומה ללא אבחון של רופא עור

כאשר מעוניינים להסיר נקודת חן מהבחינה האסתטית או הבריאותית יש להתייעץ עם רופא עור. לאחר הבדיקה והאבחון, ימליץ הרופא על הדרך להסרתה, כאשר אופן ההסרה נקבע על פי סוג השומה והתרשמות הרופא.  

ניתן להסיר נקודת חן במרפאה או במכון המתמחה בטיפולי קוסמטיקה בעזרת קרן לייזר, באמצעות מחט חשמלית, או אידוי בעזרת גלי רדיו. שומות ממאירות יש להסיר באופן כירורגי אצל מנתח פלסטי בהרדמה מקומית וסגירת אזור הניתוח בתפירה, ואף ניתן לאחות את המקום על ידי צריבה במחט חשמלית ללא צורך בתפרים.

אי שליחת השומה לבדיקה במעבדה

סיבוכים הקשורים בהסרת נקודות חן ושומות נחשבים לנדירים, ועלולים להיגרם עקב זיהום או אלרגיה לחומר ההרדמה. הרופא נדרש להנחות את המטופל לגבי תסמינים שעלולים להתפתח לאחר הטיפול והמחייבים תשומת לב מידית ופנייה לטיפול רפואי. כמו כן, יש להביא בחשבון כי לאחר ההליך הכירורגי יישארו צלקות המיטשטשות לאחר זמן מה.

בכל מקרה לאחר הסרת השומה, חשוב להימנע מרחצה בים או בבריכה ולהימנע מחשיפה לשמש עד להחלמה מלאה, ואף חשוב שלא לבצע הסרה מבלי לשלוח את הנקודה לבדיקה פתולוגית, מכיוון שכל שומה עשויה להתגלות כמלנומה, אלא אם הסיבה להסרתה היא אסתטית בלבד.

רשלנות רפואית בהסרת נקודת חן יכולה לבוא לידי ביטוי באי שליחת השומה לבדיקה פתולוגית במעבדה. הרשלנות יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי של השומה, או בסימון לא נכון וכתוצאה מכך, עשוי להתרחש בלבול בין השומות במעבדה, כך שאדם בריא יכול להיות מאובחן כחולה מלנומה והאדם החולה נותר ללא אבחון. 
 

 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

התובעת הגיעה לנתבע על מנת לעבור ניתוח קיצור קיבה. המנתח בחר לנתחה בשיטה שאינה מקובלת הקרויה ניתוח על שם סקופינרו... 

פיצויי בשל רשלנות רפואית בניתוח הקטנת שדים - לטענת התובעת, תוצאות הניתוח הן איומות כלשונה, לאחר שבשדיה נותרו אף כיום, 7 שנים לאחר הניתוח, צלקות מכוערות ומגעילות לא נוחות קשות להסתרה ובולטות 

התובעת פנתה לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס.  

ניתוח השתלת שיער נכשל וגרם לנזק אסתטי ולצלקות בראשו של התובע. 

הנתבע, רופא מומחה לכירורגיה פלסטית, ביצע ניתוח פלסטי-אסתטי באפה של התובעת. ניתוח זה בוצע, לטענת התובעת, ברשלנות, והיא תובעת פיצוי בגין נזקיה.  

התביעה הינה תביעה בגין רשלנות רפואית ונזק שנגרם לתובעת ולבני משפחתה בעקבות ניתוח שעברה התובעת בעקבות זאת שסבלה מהשמנת יתר.  

התובע הגיש תביעה זו כנגד הנתבע לפיצויים, עפ"י פקודת הנזיקין, בגין ניתוחי אף כושלים שבצעו באפו בבית חולים "כרמל" חיפה ע"ש ליידי דיוויס.  

התובע עבר ניתוח פלסטי אשר הותיר באפו מספר כשלים בולטים: צלקות, חור במחיצת האף ונפיחות בולטת. התובע זכה בפיצוי על נזק לא ממוני והחזר כספי בגין הניתוח 

התובע הגיע לניתוח באיבר מינו לצורך הארכה ועיבוי האיבר. בפני התובע הוצגו דוגמאות של אברי מין לאחר ניתוח. לתובע לא הוצגו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח. התוובע סובל מתופעות קשות באיבר מינו. 

בית המשפט פסק פיצויים בסך כמיליון שקלים בגין רשלנות רפואית בקבלת הסכמה מדעת לניתוח תיקון ראיה Lasik... 

בית המשפט קבע כי חוות הדעת הרפואית אשר צורפה לכתב התביעה לא הייתה מפורטת כנדרש. אי לכך, נדחתה תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח הקטנת חזה... 

על פי חוק זכויות החולה, כל מטופל או מטופלת חייב\ת לתת הסכמה מדעת לפני טיפול רפואי. עניין זה הינו בעל חשיבות יתרה בניתוחי ברירה כגון ניתוח להקטנת חזה... 

התובע טען כי הרופאים לא השכילו לאבחן קרטוקונוס ממנו סבל, האם מדובר ברשלנות רפואית בניתוח לייזר מסוג Lasik?  

האם המטופל נתן הסכמה מדעת לביצוע ניתוח לייזר מסוג Lasik לתיקון ראיה? האם התובע היה מסרב לו ידע את הסיכון המדובר? 

ניתוח הגדלת חזה הינו ניתוח אלקטיבי, דהיינו ניתוח מבחירה. אי לכך, הפסיקה קבעה כי ההסבר הנדרש לביצוע הליכים רפואיים אלו, שאינם מחויביי המציאות, הינו נרחב יותר מניתוח רגיל... 

האם חובה על מטופל, אשר נגרם לו נזק בגין רשלנות רפואית בניתוח לייזר לתיקון ראיה, לעבור ניתוח מתקן על מנת לשפר מצבו הבריאותי? 

האם ניתוח לייזר לתיקון רוחק ראיה, אשר בוצע באופן חדשני במכון לניתוחי לייזר, התבצע בצורה רשלנית? האם הופרה חובת הזהירות? 

האם הניתוח הראשוני (בשתי העיניים) והניתוח המתקן (בעין ימין) בוצעו ברשלנות? האם הייתה הסכמה מדעת? האם התקיים קשר סיבתי? קראו עוד בפורטל רשלנות רפואית 

בחורה כבת 24 שנים עברה 3 ניתוחים באפה שגרמו לפגיעה תפקודית ולפגם אסתטי. כיום, התובעת סובלת מאף עקום, בעיות בנשימה ועוד נזקי גוף שונים... 



תגיות: דליפת סיליקון,