רשלנות רפואית ספינה ביפידה, כיצד לקבל פיצויים בגין אי אבחון שדרה שסועה?

ספינה ביפידה המכונה גם שדרה שסועה היא מום מולד בעמוד השדרה של העובר, המתפתח במהלך השבועות הראשונים של ההריון. המום בא לידי ביטוי בפתח בחוליה או במספר חוליות ובלט של עצבי חוט השדרה דרכו. כתוצאה מהפגיעה בעצבים היוצאים מהחוליות, עלולה להיגרם פגיעה מוטורית חמורה ואף שיתוק במתן צואה ושתן. 

אי אבחון המום בזמן, באמצעות בדיקות שגרתיות כמו בדיקת חלבון עוברי ובדיקת סקירת מערכות. עלול לגרום נזק חמור והתמודדות עם קשיים רבים לאורך החיים, ואף בשל אבחון שגוי נשללת מההורים הזכות להחליט האם ברצונם לבצע הפסקת הריון באופן יזום, כדי למנוע הולדה בעוולה וחיים רצופים בסבל, לכן אי זיהוי ספינה ביפידה נחשב לרשלנות רפואית.

כדי להוכיח כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית בגין אי אבחון וביצוע רשלני של סקירת מערכות, ההורים נדרשים לפנות אל מומחים רפואיים בתחום הילודה, ולבקש חוות דעת מקצועית, המוכיחה על סמך הרשומה הרפואית ומצבו של הילד, כי הרופא המטפל פעל שלא על פי הפרקטיקה המקובלת, וכתוצאה מכך נגרם נזק חמור לתינוק ולהוריו. 

בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו באמצעות הראיות והעדויות השונות, פרטי המקרה הנתון ונסיבות האירוע. בית המשפט מברר האם התקיימו היסודות של עוולת הרשלנות, שהם: קיומה של חובת זהירות של הרופא כלפי הילד הסובל משדרה שסועה, האם חלה הפרה של אותה חובה, האם בגין ההפרה נגרם נזק בר תביעה והאם קיים קשר סיבתי בין התנהגות הרופא לנזק. אם התקיימו כל היסודות של עוולת הרשלנות, יקבע בית המשפט כי אכן הייתה רשלנות ויפסוק פיצויים לתובע על פי חומרת הנזק. 

מעל שמונה וחצי מיליון שקלים לקטין שנולד עם ספינה ביפידה

בשנת 1993, נולד התובע, כשהוא סובל ממום מולד המכונה ספינה ביפידה, בקוטר של שלושה סנטימטרים. כתוצאה מהמום, התובע סובל מיום היוולדו מתסמונות ומהפרעות שונות בתפקוד, ובהן: הידרוצפלוס, פגיעות נוירולוגיות, אורתופדיות ואורולוגיות שונות, לרבות: שיתוק חלקי של פלג הגוף התחתון, חולשה בפלג הגוף העליון ואי שליטה על הסוגרים.

התובע פנה אל בית המשפט והגיש באמצעות הוריו תביעה בעילת רשלנות רפואית בגין אי זיהוי שדרה שסועה בבדיקת אולטרה סאונד. התובע דרש לקבל פיצויים עבור הנזקים החמורים שנגרמו לו ולהוריו, בגין רשלנות רפואית בהריון, הולדה בעוולה, הפרת חובה חקוקה ופגיעה באוטונומיה.

התביעה הוגשה נגד עיריית ירושלים אשר ניהלה במסגרת טיפת חלב את מעקב ההריון של האם עד לשבוע 27, ונגד קופת חולים כללית, אשר הרופא העובד בשירותה, ביצע את בדיקות האולטרה סאונד אשר אליהן נשלחה האם במהלך ההריון.

בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים מצד התובע, וקבע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, על כן חייב את הנתבעים לפצות את הקטין בסך של למעלה משמונה וחצי מיליון שקלים, בגין עזרת הזולת וסיעוד לעבר ולעתיד, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות, נזק לא ממוני ועוד.