www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בהתקנת התקן תוך רחמי - כיצד לתבוע פיצויים?

רשלנות רפואית בהתקנת התקן תוך רחמי - כיצד לתבוע פיצויים?

התקן תוך רחמי הוא אמצעי למניעת הריון, המוחדר על ידי מומחה בגניקולוגיה. ההתקן פועל מזמן החדרתו לרחם למשך שלוש עד חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן, והוא פחות מתאים לנשים לפני לידה מכיוון שהרחם עדיין קטן וצוואר הרחם צר.

 

לאחר החדרת ההתקן, עלולות להופיע תופעות לוואי, כמו כאבי ראש, אקנה ורגישות בשדיים, ובמקרים חריגים עלולות להופיע ציסטות קטנות על פני השחלות. בכל עת רופא נשים יכול להוציא את ההתקן ולהפסיק את פעולתו, על פי רצון האישה או מצבה הבריאותי.

 

רשלנות רפואית בהתקנת התקן תוך רחמי יכולה לבוא לידי ביטוי בכניסה להריון המצריך הפלה מידית, גרימת נזק משמעותי לרחם, הריון מחוץ לרחם, זיהומים, דלקות, בעיות פוריות וכדומה. כאשר נגרם נזק עקב התקנת התקן תוך רחמי, יש לפנות אל גניקולוג מומחה ולבקש חוות דעת רפואית כדי לברר האם אכן קיימת עילה לתביעה בעילת רשלנות רפואית.

 

השארת עצם זר ומסוכן בתוך הגוף ללא ידיעת האישה

 

אישה כבת 60, נשואה ואמא לארבעה, הגישה תביעת רשלנות רפואית בטענה שנותר בגופה התקן תוך רחמי שלא אותר ולא הוצא במשך שנים רבות. בית משפט השלום בתל אביב יפו קבע לאחרונה כי הימצאות עצם זר ומסוכן בגוף האדם מהווה פגיעה באוטונומיה ועל כן מצדיק תשלום פיצויים.

 

על פי עובדות התביעה, בשנת 1979 הותקן בידיעת ובהסכמת התובעת התקן תוך רחמי למניעת הריון. לאחר כחצי שנה הרתה התובעת למרות ההתקן, ומהרשומה הרפואית עלה כי הצוות הרפואי ידע על ההתקן וניסה לאתרו, אולם החוט שלו לא נראה בבדיקות ובשבוע ה-19 להריונה הפילה את העובר.

 

לאחר ההפלה בוצע צילום רנטגן של הבטן שבו נראה ההתקן ונעשה ניסיון שלא צלח להוציא אותו בזמן הווסת, אך משלב זה ההתקן לא זוהה והרופאים סברו כי הוא נפלט מהגוף באופן ספונטני. לאחר שני הריונות שהסתיימו בתפירה של צוואר הרחם, הפלה והריון חוץ רחמי, עברה התובעת בשנת 2011 בירור אורתופדי, ובמהלכו זוהה באקראי ההתקן בתוך הרחם.

 

התובעת טענה כי יש קשר סיבתי בין ההפלות לבין ההתקן, אך בהמשך הדיון חזרה בה. עוד טענה כי במשך השנים שאלה את רופאיה על ההתקן אך לא נמסרו לה פרטים, ואף ציינה כי העובדה שההתקן מצוי בגופה מטרידה אותה וגורמת לה סבל וחשש, ומנגד היא חוששת לבצע ניתוח להוצאתו, על כן דרשה פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה.

 

מנגד טענה הנתבעת, שירותי בריאות כללית, כי לתובעת לא נגרם כל נזק, ואין מדובר בפגיעה באוטונומיה, מכיוון שכל הטיפולים בוצעו בהסכמה מדעת, לפיכך אי נקיטת פעולה אינה יכולה להוות פגיעה באוטונומיה וכי התובעת, אשר זנחה את כל ראשי הנזק האחרים בסיכומיה אינה זכאית לפיצוי כלשהו.

 

הטיפול הרשלני שהותיר את ההתקן גרם לפגיעה בשלמות הגוף

 

מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי ההתקן לא גרם נזק ואין קשר סיבתי בינו לבין ההפלות, מלבד ההפלה הראשונה, או לתלונות אחרות כמו כאבי בטן ומחזור לא סדיר. עם זאת קבע כי המשך הטיפול והפעולות שנעשו לאיתור והוצאת ההתקן אינן עומדות בסטנדרט רפואי תקין, והיו עלולות לגרום להידבקויות ברחם ולנזק למעיים, על כן מדובר בעוולת הרשלנות.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית המשפט כי השארת ההתקן לאחר שזז ממקומו, עלולה להיות מסוכנת ועלולה לגרום לנזקים כמו הידבקויות, פגיעה במעיים ובאברים פנימיים אחרים, פציעת כלי דם וזיהום דלקתי. על כן סבר כי כאשר ההתקן זז וגרם לסיכון היה מקום לפעול לאיתורו והוצאתו, וכי ההחלטה הטיפולית שההתקן נפלט לא עמדה בסטנדרט רפואי סביר, והיה מקום לנקוט פעולות נוספות כמו צילומים נוספים ופעולות חודרניות לאיתורו.

 

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי הימצאות עצם זר בגופה של התובעת מהווה פגיעה באוטונומיה ועל כן היא זכאית לתשלום פיצויים בסך 50,000 שקלים, בתוספת שכר טרחה בסך 13,000 שקלים והוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.

 

ת"א 4795-12-13


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

ההורים הגישו תביעה לפיצויים בעקבות פטירת התינוקת בשל מום לבבי

בעקבות פטירת התינוקת כשלושה ימים לאחר היוולדה, טענו ההורים כי הם לא היו מודעים לחומרת המום הלבבי, ולא הוצעה בפניהם האפשרות להפסיק את ההריון.  

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 



תגיות: אוביטרל,