רשלנות רפואית בבדיקת EEG – כיצד ניתן לקבל פיצויים?
בדיקת EEG נועדה לעקוב אחר הפעילות החשמלית של המוח, באמצעות חיבור אלקטרודות אל הקרקפת. מכשיר ה־EEG מתרגם את האותות החשמליים של המוח לתרשים של קווים גליים, בדומה לבדיקת א.ק.ג אשר בודקת את הפעילות החשמלית של הלב.
מדובר בבדיקה לא פולשנית ולא כואבת, אשר מתבצעת בדרך כלל בעת הופעת פרכוסים במטרה לגלות שינויים ובעיות בהולכה החשמלית במוח, ולברר האם מדובר בפרכוס ומהו סוג הפרכוס. בנוסף בדיקת EEG מבוצעת כאשר מופיעות בעיות נוירולוגיות שונות, כמו: גידולים מוחיים, אפילפסיה, חבלות ראש, דלקת במוח, הפרעות שינה ושבץ מוחי.
הבדיקה השגרתית נמשכת כשעה, במהלכה מוצמדות אלקטרודות אל הקרקפת, אשר מחוברות באמצעות חוטי חשמל למכשיר, אשר מגביר את האותות החשמליים של המוח והופך אותם לתרשים בצורת גלים. הבדיקה נחשבת לבטוחה, אולם התבוננות באורות מהבהבים או נשימה מהירה עלולות לעורר פרכוס אצל נבדקים שסובלים ממחלת אפילפסיה ואף לגרום לנזקים חמורים, כמו כן, אם המטופל לוקח תרופות כלשהן, עליו לעדכן את הרופא המפנה ואת מבצע הבדיקה, כדי למנוע נזקים.
רשלנות עקב פענוח שגוי של בדיקת EEG
בתום הבדיקה, מפענח רופא נוירולוג, מומחה למחלות המוח ומערכת העצבים, את תוצאותיה ומעביר בתוך מספר ימים דיווח לרופא המטפל. טיפולי ההמשך תלויים בנסיבות לביצוע הבדיקה ובתוצאותיה. אם הבדיקה איננה יוצאת ברורה לחלוטין יש מקום לערוך בדיקה חוזרת, ובמקרה שהבדיקה יוצאת תקינה, והמטופל ממשיך לסבול מתסמינים כלשהם כגון: טשטוש ראייה, כאבי ראש, סחרחורות, קושי בדיבור ועוד, עליו לעבור בדיקות נוספות כמו סי.טי ו- MRI כדי לחקור את מקור הבעיה.
רשלנות רפואית בבדיקת EEG עלולה להתרחש בעת ההכנה לבדיקה, אם הרופא אינו מברר האם המטופל נוטל תרופות באופן קבוע, או אם המטופל לא מקבל הסבר והנחיות לקראת הבדיקה ולא נותן הסכמה מדעת לעבור אותה.
רשלנות רפואית באבחון ופענוח בדיקת EEG, עלולה לגרום נזק משמעותי לנבדק. פענוח שגוי של הבדיקה עלול להוביל את החולה למצב מסוכן של קבלת התקף נוסף. כאשר מדובר בחולה אפילפסיה שלא אובחן כראוי, החולה לא יקבל טיפול תרופתי למניעת ההתקפים, ועלול להיגרם לו נזק חמור. רשלנות בטיפול לאחר הבדיקה, יכולה לבוא לידי ביטוי באי מעקב רפואי סדיר וראוי, או באי מתן תכנית טיפולים מתאימה.
חולת אפילפסיה נפטרה במהלך בדיקת EEG
צעירה כבת 18 החולה באפילפסיה מתה בבית חולים במהלך בדיקת EEG ממושכת, לצורך איתור הפרעות חשמליות של המוח. החולה הגיעה לבית החולים כדי לעבור ניטור וידאו באמצעות מכשיר EEG, כדי לברר מהו המיקום המדויק של מקור ההתקפים אפילפטיים ומהו סוג ההתקפים.
במהלך הבדיקה השגרתית, נפטרה הנבדקת, ככל הנראה בעקבות רשלנותו של אחד העובדים שהיה אחראי על הפעלת המכשיר. מבדיקה ראשונית עלה כי מדובר בכשל אנושי, והאחות האחראית על ביצוע הבדיקה הושעתה מעבודתה עד לגמר הבירור. הנהלת בית החולים פנתה להנהלת משרד הבריאות להקמת ועדת בדיקה, על פי חוק זכויות החולה, לבדיקת המקרה.
כדי להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח באמצעות חוות דעת של רופאים מומחים, כי קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל, להתנהלות בלתי סבירה של הגורם המטפל. במידה והוכח כי הצוות הרפואי התרשל במתן הטיפול, התובע יהיה זכאי לקבל פיצויים בהתאם לחומרת הנזק.