רשלנות רפואית של פרוקטולוג

פרוקטולוגיה היא ענף ברפואה העוסק בבעיות ברקטום, בפי הטבעת, במעי הגס וברצפת האגן. פרוקטולוג הוא מומחה שמטפל במחלות ובבעיות רפואיות הקשורות למעי הגס ולפי הטבעת, כמו: סרטן מעי, בריחת צואה, טחורים, עצירות כרונית וכדומה. במצב של גידול ברקטום פרוקטולוג מבצע ניתוחים מסובכים, ובעת הצורך הוא מבצע בדיקות קולונוסקופיה, אולטרה סאונד, ביופסיה ועוד.

רשלנות רפואית בפרוקטולוגיה, יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי של הבעיה שממנה סובל המטופל, באי הפנייה לבדיקות נחוצות, באי מתן הסכמה מדעת להליך הרפואי, אי מתן הסבר על הסיכונים והסיבוכים האפשריים, במתן טיפול רשלני או תרופות לא מתאימות, ובאי עריכת מעקב לאחר הניתוח.

יחד עם זאת, לא כל נזק שנגרם במהלך הליך רפואי שמבצע פרוקטולוג, מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. לכן יש חשיבות רבה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום, ולפנות אל רופא מומחה כדי לקבל חוות דעת רפואית ולהוכיח כי קיים קשר סיבתי בין התנהלות הפרוקטולוג לנזק פיזי חמור  שנגרם למטופל.

תביעה בגין אי הסכמה מדעת לניתוח טחורים

בשנת 2001, החל התובע יליד שנת 1959, לסבול מכאבים בפי הטבעת בעת יציאות. בהמלצת רופא משפחה הוא עבר בדיקת קולונוסקופיה ומממצאי הבדיקות עלה כי המעי הגס שלו תקין, והוא סובל מסדק אחורי בפי הטבעת. בתום הבדיקה הומלץ על טיפול שמרני הכולל אמבטיות ישיבה.

לאחר ימים ספורים, פנה התובע לבדיקת פרוקטולוג שהמליץ שלא להסתפק בטיפול השמרני, אלא לעבור ניתוח פיסורה שלדבריו, מדובר בטיפול כירורגי קצר וקל שאורך בין חמש עד עשר דקות, וההחלמה היא לכל היותר בתוך יום או יומיים.

התובע סבר כי מדובר בהליך פשוט, ולא קיבל הסבר על הסיכונים הכרוכים בו. לטענתו הוא חתם על טפסים מבלי שהספיק לקרוא אותם. כמו כן, מכיוון שסבר כי מדובר בהליך קצר, הוא הגיע בגפו לבית החולים ונרדם מיד לאחר שקיבל זריקות הרדמה. אך הוא התעורר רק לאחר כחמש שעות כשהוא מטושטש לגמרי

התובע לא היה מודע לכך כי באותה עת, כי לא בוצע ניתוח פיסורה, אלא בוצעו שני ניתוחים אחרים, ניתוח טחורים והרחבה ידנית שלהם, זאת מבלי שנתן הסכמה מדעת לניתוחים ולא נאמר לו אפילו כי הם עומדים להתבצע.

מיד לאחר הניתוח, התובע לא יכול היה לחזור לביתו בכוחות עצמו, ונדרש לאתר בן משפחה שיבוא במיוחד בשעת לילה מאוחרת כדי לקחת אותו לביתו. למחרת בבוקר, לא הצליח לעשות את צרכיו, וכאשר מישש את אזור פי הטבעת הרגיש מעין חוטים. בשיחת טלפון אמר הרופא לתובע שמדובר בתחבושת שאפשר למשוך אותה.

בהתאם להוראות הרופא התובע שב לשירותים ומשך בכל כוחו את התחבושת. כתוצאה מכך הוא התמוטט מכאבים וכל השירותים התמלאו דם. ביום למחרת, כאשר פנה התובע לביקורת, הוא קיבל משחה להרגעה, אולם הכאבים לא פחתו והוא פנה לבדיקה נוספת. הבדיקה השנייה נערכה כשתי דקות, ובסיומה אמר הרופא לתובע שהוא רגיש מדי והמליץ לו לקחת שני כדורי אקמול במקום אחד. רק מאוחר יותר התברר לתובע שבמקום ניתוח פיסורה פשוט, עשה לו הפרוקטולוג ניתוח טחורים, ארוך וללא שהיה כל צורך בכך.

פיצויים בסך של למעלה מ - 2 מיליון שקלים

כתוצאה מהטיפול הרשלני סבל התובע, מכאבי תופת, דלקות וזיהומים בפי הטבעת. הוא איבד שליטה על הסוגר ואורח חייו השתנה לחלוטין. על כן הגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית נגד הפרוקטולוג ודרש לקבל פיצויים בסך של מעל 2.55 מיליון שקלים, בגין פגיעה באוטונומיה, וביצוע ניתוח מיותר, ללא קבלת הסכמה מודעת שגרם לנזק חמור. על פי חוות דעת של מומחה, הנתבע פעל שלא לפי המקובל, וכתוצאה מהניתוחים המיותרים, נותר התובע עם הפרעה תפקודית קשה של מנגנון השליטה בצואה.

בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת רשלנות רפואית, וקבע כי ההסכמה לניתוח של התובע, ככל שניתנה, אינה מהווה הסכמה מדעת כהגדרתו של מונח זה בחוק זכויות החולה, ולכן מה שבוצע בגופו של התובע הוא בגדר עוולת התקיפה או עוולת הרשלנות, אשר כל אחד מהם בנפרד מקימים עילת תביעה בנזיקין. בסופו של דבר חייב את הנתבע בסך של 2.1 מיליון שקלים.

22-08-2011