רשלנות רפואית של שיננית

טיפול אצל שיננית הוא טיפול מונע של מחלות חניכיים, חורים, ניקיון הפה, נזקי עישון ועוד. השיננית אינה רופאה לכן האחריות מוטלת על רופא שיניים, אשר מחויב להעריך את מצבו של המטופל לפני תחילת הטיפול, לדווח על מצבו לשיננית ולפקח על עבודתה.

כדי לעסוק במקצוע השיננות יש לעבור הכשרה מיוחדת בתחום, ולעבור בחינות מטעם משרד הבריאות. כמו כן, הכלים שבהם עושה שימוש השיננית בנויים בצורה מקצועית המותאמת לשיניים ולפה, לכן קשה מאוד לגרום באמצעותם נזק, ואף הנזקים שנגרמים בעקבות טיפולי שיננית בדרך כלל אינם חמורים, על כן לרוב תביעות רשלנות רפואית נגד שיננית נדחות על הסף.

רופא שיניים מחויב לפקח על עבודת השיננית

טיפול המבוצע על ידי שיננית הוא טיפול רפואי לכל דבר, והרישיון לעסוק במקצוע הוא בכפוף לתקנות רופאי השיניים (שינניות) משנת 1978. שיננית אינה יכולה להקים עסק עצמאי, אלא היא עוסקת במקצועה כחלק ממרפאת שיניים המפוקחת על ידי מומחה לרפואת שיניים. על פי החוק, רופא שיניים מחויב לתת הנחיות לשיננית לגבי הטיפול המיועד, ובתום הטיפול עליה לדווח לרופא על אופן הטיפול וממצאים מיוחדים, אם היו כאלה.

רישיון לטיפולי שיננית מוענק רק למי שסיים קורס לשינניות מוכר על ידי משרד הבריאות ועמד בבחינות ממשלתיות לשינניות. שיננית מוסמכת רשאית לתת למטופליה ייעוץ, הדרכה וחינוך לבריאות השן ולניקיון הפה והשיניים.

הפעולות המותרות לשיננית הן: ניקוי וצחצוח שיניים, הסרת אבנית ומשקעים אחרים, ליטוש שטחים כותרתיים, הסרת תפרים ותחבושות בפה והסרת עודפי מלט משטחים כותרתיים של שיניים. שיננית רשאית להשתמש בתכשירי הרדמה מקומית, בתכשירים למניעת עששת בדרך של מריחתם בפה, ובתכשירים מתכלים לשחרור מושהה בטיפול במחלות חניכיים.

הטיפול אצל שיננית מתחיל בתחקיר קצר על הרגלי היגיינת הפה של המטופל, ועליה להסביר למטופל כיצד לצחצח את השיניים בצורה נכונה ובאילו אביזרים נוספים כדאי להשתמש, כמו מברשת שיניים רכה או בעלת סיבים קשים יותר. טיפול שגרתי אורך כחצי שעה, במהלכו מגרדת השיננית את הפלאק מעל השיניים, בחריצים ובחיבור עם החניכיים. בסיום היא מבריקה את השיניים עם חומר מיוחד המנקה כתמי צבע, ובמקרה הצורך מבצעת טיפולים מיוחדים כמו החדרת פלואוריד לשיניים והקצעת שורשים.

מאז חודש יוני 2005, שיננית יכולה לבחור את תנאי עבודתה והעסקתה כשכירה או עצמאית, ונוכחות של רופא השיניים במרפאה בעת הטיפול, אינו חובה, אלא על פי שיקול דעתו של רופא השיניים ולפי הצורך. מאז השינוי בחוק שיננית רשאית לתת שירות למטופלים במרפאה ציבורית במקביל לכל רופא מורשה, ולא רק רופא שיניים.

תביעת רשלנות רפואית בעקבות טיפול אצל שיננית

במקרה שנגרם במהלך הטיפול אצל שיננית או לאחריו נזק חמור לשיניים, פגיעה עצבית, חתכים עמוקים שהצריכו התערבות כירורגית, ונזקים קשים אחרים, וקיים חשד לרשלנות רפואית, יש להתייעץ עם מומחה לרפואת שיניים, כדי לברר אם יש קשר סיבתי בין הנזק שנגרם למטופל לבין הפרת חובת זהירות על ידי שיננית. יחד עם זאת סטייה מהתנהגות הקבועה בתקנות אינה בהכרח מעידה על רשלנות רפואית, על כן חשוב להתייעץ עם עורך דין כדי לבדוק אם קיימת עילה לתביעת פיצויים.