רשלנות רפואית ביחידה לטיפול נמרץ

היחידה לטיפול נמרץ היא יחידה ייעודית בבית חולים המספקת טיפול למגוון חולים קשים ומורכבים, כגון: נפגעי טראומה, נפגעי תאונות דרכים, פצועי ירי ודקירות ועוד. ביחידה מטופלים חולים הנזקקים להנשמה מלאכותית, חולים שאינם נמצאים בהכרה, או נמצאים בהכרה חלקית בלבד, וחולים שעברו או עומדים לעבור ניתוחים מסובכים, עד אשר מצבם התייצב, והם הועברו למחלקות אחרות בבית החולים.

ביחידות לטיפול נמרץ ישנן מכונות הנשמה המסייעות בהנשמת חולים שאינם נושמים בכוחות עצמם, מכונות דיאליזה לסובלים מאי ספיקת כליות, צינורות הזנה, קתטר, צינורות לשאיבת נוזלים וגזים שונים מהגוף, עירויים למתן נוזלים ולתרופות ועוד. מאחר שמספר המיטות בטיפול נמרץ מוגבל, לעתים קרובות מתעוררות דילמות קשות של אתיקה רפואית, בדבר דחיפות אשפוז החולים ביחידה זו או במחלקה אחרת.

רשלנות רפואית בביצוע החייאה

כאשר אדם זקוק להחייאה בטיפול נמרץ להצלת חייו, על הצוות הרפואי מוטלת החובה לבצע את הפעולה במהירות ובמקצועיות, תוך שימוש בציוד מתאים וללא טעויות. החייאה שבוצעה ברשלנות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך כמו בעיה מוחית ואף למוות.

רשלנות רפואית בטיפול נמרץ יכולה להתעורר עקב השתהות המטופל במעבר ליחידה לטיפול נמרץ, אשר גרמה נזק חמור. עיכוב במתן טיפול תרופתי, או מתן תרופות שאינן מתאימות למצבו הבריאותי של המטופל, או פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות.

רשלנות רפואית בטיפול נמרץ יכולה לבוא לידי ביטוי בשל אבחון שגוי של מצבו של חולה שעומד לעבור ניתוח, והכנתו לניתוח על ידי מרדים בצורה שגויה, כמו אי התייחסות נאותה למחלות רקע שמהן הוא סובל, אי העברת מידע רלבנטי לרופאים, ומסקנת המרדים כי בשל מצבו של החולה, לא ניתן לבצע את ההליך הרפואי, בעיקר כאשר לא מדובר בניתוח שאינו הכרחי להצלת חיים.

ליקויים של ציוד בטיפול נמרץ

במקרה שלמטופל נגרם נזק בשל ליקויים של המכשור והציוד שבהם נעשה שימוש בטיפול נמרץ, או שימוש בחומרי הרדמה לא תואמים, עשויה להיות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית, וגם עקב פיקוח לא סביר על מצבו של המטופל, תגובתו לחומר הרדמה ומצבו בעת הניתוח, העמסת יתר של עירוי נוזלים ועוד.

כדי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפול נמרץ, יש לצרף חוות דעת של רופא מומחה בתחום זה, אשר תפרט בהרחבה מה היתה הרשלנות הרפואית ואילו נזקים נגרמו ממנה. רצוי להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית טרם תחילת ההליך. עורך הדין יפעל לקבלת הרשומה הרפואיתמבית החולים ויפנה את המטופל למומחה רפואי מתאים.

התביעה צריכה להיות מבוססת על עוולת הרשלנות, זאת על פי פקודת הנזיקין, כאשר למזיק לא היתה כל כוונה לפגוע בתובע כתוצאה מטיפול רפואי. התובע נדרש להוכיח שנגרם לו נזק בשל הטיפול הרשלני של הנתבע, ולשם כך עליו להוכיח התרשלות מצד הצוות הרפואי ביחידה לטיפול נמרץ, קיומו של נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

במסגרת הדיון המשפטי בוחן בית המשפט האם התקיימו היסודות של עוולת הרשלנות, כלומר האם קיימת חובת זהירות של הרופא כלפי המטופל, האם חלה הפרה של אותה חובה והאם נגרם נזק בגין הפרת החובה. בית המשפט בודק האם קיים קשר סיבתי בין התנהגות הרופא והתרשלותו לנזק שנגרם למטופל.

אם התקיימו כל היסודות של עוולת הרשלנות, יקבע בית המשפט כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, שבגינה זכאי התובע לקבל פיצויים על פי פרטי המקרה, נסיבות האירוע, המחלה ואופן הטיפול. יחד עם זאת בית המשפט מתחשב בעובדה כי הרפואה אינה מדע מדויק, ולא ניתן לחזות מראש את כל הסיכונים האפשריים הכרוכים בטיפול הרפואי בטיפול נמרץ, על כן גם במקרה של נזק חמור, התובע לא יקבל בהכרח את סכום הפיצויים שדרש.