www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

רשלנות רפואית בטיפולי פוריות

גברים ונשים שאינם מצליחים להביא לעולם ילדים בדרך טבעית פונים לטיפולי פוריות, אשר נועדו לסייע להם להפוך לפוריים יותר. טיפולי פוריות מיועדים הן לנשים והן לגברים, כאשר נשים עוברות בין היתר הפריה מלאכותית וטיפולים הורמונאליים למען הגברת הביוץ, וגברים יכולים לעבור טיפולים להשבחת זרע או צנתור כדי  לשפר את כניסת החמצן לאשכים.

 

סיכונים בריאותיים בטיפולי פוריות

 

טיפולי פוריות חדשניים מאפשרים לרפואה המודרנית להעניק פתרון למצב של חוסר פוריות, אולם לצד ההתקדמות המרשימה, לא כל הליך רפואי מסתיים בהריון תקין. הסיכונים המצויים בטיפולים רבים ומקרי רשלנות רפואית עלולים להתרחש בכל אחד משלבי הטיפול. יחד עם זאת לא כל טיפול פריון שהסתיים בכישלון בהכרח יוביל לתביעה נגד הצוות הרפואי, אך אם הוכח כי הטיפולים שהוענקו התנהלו באופן רשלני, והוכח קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לבין אי הצלחת הטיפול, ישנו מקום לתביעת רשלנות רפואית ולקבלת פיצויים.

 

טיפולי פוריות כוללים הליכים פולשניים שנמשכים תקופה ארוכה, כמו שאיבת ביציות והפריה חוץ גופית וגם מתן תרופות המכילות הורמונים, וכמו בכל הליך רפואי אחר, יש בהם מידה מסוימת של סיכונים בריאותיים וסיבוכים אפשריים. כתוצאה ממתן הורמונים במינון לא נכון או כתוצאה מפציעה שאירעה במהלך שאיבת הביציות או השתלתן ברחם עלול להיווצר נזק חמור.

 

הסיכון לחלות בסרטן

 

כך למשל הטיפולים יכולים לגרום לריבוי זקיקים בשחלות והזקיקים עלולים להתפתח לציסטות, ואף נמצא קשר בין נטילת הורמונים לבין סוגים שונים של סרטן, ובעיקר סרטן השד וסרטן צוואר הרחם. דקירה של השחלה עלולה לגרום לדימומים ולזיהום, להצטברות של נוזלים באזור הבטן ולהתנפחות השחלות.

 

כמו כן, הסיכויים להריון מרובה עוברים בהפריה מלאכותית גבוהים, והריון מרובה עוברים הוא הריון בסיכון גבוה, שעלול להוביל ללידה מוקדמת וללידת פגים.  אם תהליך ההפריה לא מבוצע בצורה מיומנת ועל ידי רופא מומחה בעל ניסיון בתחום, ובעקבות כך נגרם נזק כלשהו לאם או לעובר, קיימת עילה לתביעה בעוולת רשלנות רפואית.

 

אולם לא כל מקרה של נזק שנגרם בעקבות טיפולי פוריות יכול להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית, וברוב המקרים מקור הנזק הוא ביצוע פעולה כירורגית מקובלת ונחשב לאחד מהסיבוכים המוכרים בעת טיפולי פוריות.

 

כדי לבחון אם הנזק שנגרם למטופלים הוא תוצאה של רשלנות רפואית, יש להיוועץ עם מומחים רפואיים ועם עורך דין שמתמחה בתחום זה, ולהוכיח כי קיים  קשר סיבתי בין טיפולי הפוריות לנזק שנגרם למטופלים, וכי הנזק נגרם בעקבות רשלנות רפואית. שיעור הפיצויים תלוי בגודל הנזק שנגרם, ויכול להגיע למאות אלפי שקלים, ואף יותר אם נגרם נזק בלתי הפיך.

 

זכותה של המטופלת לדעת

 

רשלנות רפואית יכולה להיווצר עקב אי מתן הסכמה מדעת, כלומר שהמטופל או המטופלת לא קיבלו הסבר מפורט מהרופא על מצבם הרפואי, על הסכנות הכרוכות בטיפולים השונים, על הפעולות הרפואיות שהם עומדים לעבור והאלטרנטיבות השונות שעומדות לרשותם. גם אי הפניה לבדיקות חיוניות טרם תחילת הטיפולים אשר הובילו לכישלון טיפולי הפוריות, יכול להוביל לתביעת רשלנות רפואית.

 

כאשר אישה או גבר עומדים לעבור טיפולי פוריות, יש חשיבות עליונה להסברים מלאים ומקיפים של הרופא אודות התהליך והסיכונים הכרוכים בו. על הרופא המטפל להציג למטופלים את הסיכונים הנלווים, באופן שיאפשר להם לקבל החלטה מודעת האם לעבור את הטיפולים או לא. במקרה של אי מתן הסכמה מדעת ניתן להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית, גם במקרים שבהם לא הוכח קשר סיבתי לגרימת נזק.
 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,