הפרת סודיות רפואית – באילו מקרים תוגש תביעה בעילת הפרת סודיות רפואית?

המידע הרפואי של כל מטופל הוא מידע חסוי כל עוד המטופל לא ויתר מרצונו החופשי ובידיעתו על הסודיות. על פי סעיף 19 לחוק זכויות החולה, כל רופא, מטפל או אדם שעובד במוסד רפואי מחויב לשמור על המידע הנוגע למטופל שהגיע אליו בסודיות, תוך כדי מילוי התפקיד או במהלך עבודתו. במקרים מסוימים שבהם נדרשת הפרת הסודיות הרפואית, יש לבקש את הסכמתו של המטופל לפני מסירת מידע חסוי.

מטופלים שזכותם לסודיות רפואית הופרה ועקב כך נגרם להם נזק נפשי או פיזי, יכולים לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה לפיצויים בעילת רשלנות רפואית. בית המשפט נדרש להכריע בשאלה הנוגעת לניגוד אינטרסים שבין הזכות לפרטיות, לבין חשש לנזק לזולת ולשלום הציבור. במקרה שנקבע כי זכותו של המטופל לפרטיותו נפגעה, הוא יהיה זכאי לתשלום פיצויים על פי מידת הנזק שנגרם לו. 

הסכמה מדעת על ויתור סודיות

הפרת סודיות רפואית מתייחסת רק למקרים שבהם העברת מידע רפואי חסוי נעשתה ללא הסכמת המטופל, ונמסר לגורמים לא רלוונטיים שאין בידיעתם כדי לסייע למצב הבריאותי. במקרה שהמטופל הסכים לחשוף את המידע, אין בכך משום הפרת הסודיות, אולם צריך שההסכמה תהיה מדעת, בדרך ברורה ומדויקת, והיא צריכה לקבוע מה בדיוק יספר הרופא, למי הוא ייספר ובאיזה אופן.

הסכמה של מטופל יכולה להיות מפורשת או משתמעת, בכתב, בעל פה, או בדרך של התנהגות. כמו כן, חתימה על טופס ויתור סודיות רפואית פירושה ויתור על הזכות לסודיות רפואית ללא הגבלת זמן.

פגיעה בפרטיות החולה

חוק הגנת הפרטיות עוסק בזכותו של כל אדם לפרטיות ומגדיר מהי פגיעה מסוג זה, כאשר אחד מסעיפי החוק מתייחס להפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם. פגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית, והחוק קובע עונש פלילי למי שמפר את הוראת החוק, ואף אוסר במקרים מסוימים על שימוש בראיות שהושגו תוך הפרת פרטיות בבית המשפט.

הפרת סודיות לטובתו של החולה

על הצוות הרפואי מוטלת החובה לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את שמירת הסודיות הרפואית של המטופל. במקרים מסוימים שבהם נדרשת הפרת סודיות רפואית לטובת החולה, כמו בשל מתן טיפולים רפואיים, הערכות זכאות לקצבאות, מתן הטבות ופיצויים, יש לבקש את הסכמתו של המטופל טרם מסירת המידע.

במקרה של טיפול רפואי מסוים המצריך ויתור על סודיות, המטופל מתבקש להצהיר על ויתור על הסודיות בפני הגורם המטפל. ובמקרה של הגשת בקשה לקבלת קצבה או הטבה ממוסדות ממשלתיים, כמו המוסד לביטוח לאומי או הרשות לזכויות ניצולי השואה, המטופל מתבקש להצהיר על ויתור על סודיות בפני הגוף שבוחן את הבקשה והזכאות.

מסירת מידע רפואי ללא הסכמת המטופל

במקרים חריגים רשאי המטפל או המוסד הרפואי למסור מידע רפואי לגורם אחר גם ללא הסכמת המטופל. זאת כאשר חלה חובה על פי הדין למסור מידע רפואי, בשל מחלה מדבקת כמו איידס או שחפת, המחייבת דיווח למשרד הבריאות, או כל מחלה אחרת המסכנת את הציבור, וגם במקרים שבהם אדם סובל מליקוי ראייה חמור, ועקב כך עלול הוא לגרום לתאונה. או בכל מקרה אחר שבו ועדת האתיקה אישרה את מסירת המידע, לאחר שנקבע כי מסירתו חיונית להגנה על בריאות הציבור.

במקרים שבהם הופרה סודיות רפואית של המטופל, ניתן להתלונן על הגורם המטפל שמסר את המידע הרפואי ללא הסכמה. אפשר להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, להגיש תלונה לגוף המטפל בתלונות של קופת חולים שאליה הוא משתייך, או להתלונן בפני הגוף האחראי לפניות הציבור של בית החולים. מטופלים שזכותם לסודיות רפואית הופרה ועקב כך נגרם להם נזק רשאים להגיש תביעה לפיצויים בעילת רשלנות רפואית.