www.rashlanut-refuit.org

מחט נותרה במהלך ניתוח קיסרי בבטנה של המטופלת

מחט נותרה במהלך ניתוח קיסרי בבטנה של המטופלת

אשה שעברה ניתוח קיסרי סבלה מכאבים עזים בבטנה שלא חלפו. לאחר כשנתיים עברה ניתוח לשחרור עצב כלוא בצלקת הניתוחית, וטענה כי במהלך הניתוח הראשון או השני נותרה בגופה מחט, שהוצאה בניתוח שלישי. בנסיבות אלה פנתה אל בית משפט השלום בנצרת, והגישה תביעה בגין רשלנות רפואית נגד המדינה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה.

 

על פי עובדות התביעה, בשנת 2002 עברה התובעת, ילידת שנת 1966, ניתוח קיסרי, במהלכו נולד בנה השישי. לאחר כשנתיים ממועד הלידה, בעקבות כאבים עזים באזור הניתוח, עברה ניתוח לשחרור עצב כלוא בצידה השמאלי של הצלקת הניתוחית בבטנה, ובשנת 2008 עברה ניתוח להוצאת מחט באורך של 3.5 ס"מ מצידה הימני של הצלקת.

 

התובעת טענה כי לאחר הניתוח הקיסרי התלוננה בפני הצוות הרפואי על כאבים עזים באזור החתך הניתוחי, אולם הרופאים טענו כי מדובר בכאבים חולפים הנובעים מהפעולה הכירורגית. במשך שנתיים הכאבים לא חלפו, והיא קיבלה משככי כאבים וזריקות לגב, ללא הועיל. לאחר בדיקות רבות, עברה ניתוח חוקר באזור הצלקת הניתוחית והעצב הכלוא שוחרר והוסר עם חלק מהצלקת.

 

הותרת המחט מהווה מחדל חמור של הצוות המנתח

 

התובעת המשיכה לסבול מכאבים באזור הצלקת, והופנתה לבדיקה נוספת אשר הדגימה גוף זר בצלקת הניתוחית, לשם כך אושפזה בפעם השלישית לצורך הוצאת הגוף הזר, ובניתוח בוצעה כריתה של חלק מהצלקת בצדה הימני שכלל מחט. על פי חוות דעת של מומחים רפואיים מטעם התובעת, המחט הושארה בגופה במהלך הניתוח הראשון או הניתוח השני, והימצאות המחט בצלקת ניתוחית בבטנה היא ממצא עובדתי, המהווה רשלנות רפואית, בין היתר בשל כך שלא ניתן הסבר כמתחייב ומבלי שהתקבלה הסכמתה מדעת. כתוצאה מהמחדל נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין הידבקויות פנימיות.

 

מנגד טענה הנתבעת כי אין קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי שניתן לתובעת לבין הימצאות המחט בגופה, והנזק אינו נובע ממעשה מחדל של הצוות הרפואי. הטענה כי בניתוח הקיסרי הושארה מחט, חסרת כל יסוד מאחר שהניתוח בוצע בצד שמאל של הצלקת והמחט הוצאה מצד ימין, ונעשה שימוש במחטים מסוג אחר. לחלופין טענה הנתבעת כי מדובר באירועים בלתי צפויים שאינם ניתנים למניעה בשקידה סבירה.

 

לאחר הניתוח לא נערך דוח ספירות של המחטים

 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סבר בית המשפט כי אין מחלוקת בכך שבניתוח השלישי הוצא מדופן בטנה של התובעת חלק של מחט חלולה, ונדרש להכריע מהן הנסיבות שבהן נותרה המחט, והאם נגרמה לתובעת נכות בגין הותרתה. מכיוון שלא הוצג מטעם הנתבעת דוח ספירת המכשירים, הכולל את סוגי המחטים שבהן נעשה שימוש במהלך הניתוח, קבע כי מוטלת עליה ההוכחה לכך שלא נעשה שימוש במחט מהסוג שהוצא מגוף התובעת ונדרשה להוכיח כי לא התרשלה בטיפול בה.

 

בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה שהמחט נשכחה בבטנה במהלך הניתוח השני, מאחר שהנתבעת לא הוכיחה כל אפשרות מסתברת אחרת שבה יכולה היתה המחט להימצא שם ולא הציגה רשומה רפואית בדבר שימוש במחט מסוג אחר. יחד עם זאת קבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה, לפיכך קבע כי היא זכאית לפיצויים בסך של 128,000 שקלים, בצירוף שכר טרחת עורך דין בסך של 25,000 שקלים והוצאות משפט.

 

ת"א 3352-03-08 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?