רשלנות רפואית בטיפול במחלה
לעתים במהלך טיפול רפואי במחלה, כמו במחלת הסרטן, או במחלות קשות אחרות, נופלות טעויות כתוצאה מאבחון שגוי, מתן תרופה לא מתאימה, או ביצוע בדיקות בצורה לקויה. לא כל טעות נחשבת לרשלנות רפואית, אולם אם למטופל נגרם נזק ממשי כתוצאה מטיפול רשלני במחלה, סביר להניח שיש לו עילה לתביעה.
תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית היא תביעה יקרה, שבדרך כלל נמשכת שנים. במקרים רבים התביעה לא מתקבלת, והתובע אינו זכאי לפיצויים ואף נדרש לשאת בהוצאות משפט גבוהות. כדי להוכיח כי חלה רשלנות רפואית בטיפול במחלה, חשוב לפנות בשלב ראשון אל מומחים רפואיים, כדי לקבל חוות דעת ולבדוק את האפשרות להגשת התביעה.
לחוות דעת של רופא מומחה יש משקל רב בעת הגשת התביעה, לכן חשוב לפנות למומחה שבקיא בתחום הרלוונטי לתביעה ואף שימש בעבר כמומחה בדיונים בבית המשפט. המומחה מברר האם הרופא התרשל בטיפול המחלה, ועקב כך גרם להחמרה במצב הבריאותי או לנזק קשה. ובנוסף בודק האם הרופא נהג בצורה סבירה, והאם ננקטו אמצעי זהירות כדי להבטיח את שלומו של המטופל. במקרה שבו נמצא קשר סיבתי בין התרשלות הרופא בטיפול במחלה לבין הנזק שנגרם למטופל, ניתן להגיש תביעה בגין עוולת רשלנות כדי לקבל פיצויים.
במהלך הדיון המשפטי, נעזר השופט בחומר רפואי רלוונטי שמוגש על ידי הצדדים, ובוחן האם הרופא הפר את חובת הזהירות המושגית והקונקרטית כלפי המטופל, תוך סטייה מהתנהגות סבירה. האם יש קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הפרת חובה זו, והאם הרופא יכול היה לצפות את הנזק שנגרם למטופל, וניתן היה להימנע מהתרשלות.
טיפול רשלני במחלת רפלוקס גרם למטופל נזק במערכת העיכול
התובע, סבל במשך שנים ממחלת רפלוקס בקיבה, ועקב כך היו לו צרבות ודלקות חוזרות. לאחר טיפול תרופתי ארוך שלא הועיל, הופנה לטיפול במחלה באמצעות ניתוח בשיטה לפרוסקופית. במסגרת הניתוח תוקן הבקע הסרעפתי והרפלוקס טופל, באמצעות יצירת שסתום בין הקיבה לוושט. בעקבות תלונות רבות, ובדיקות נמצא כי הקיבה זלגה לתוך חלל הבטן והוחלט לבצע ניתוח מתקן, כדי להחזיר את הקיבה לבטן.
אולם גם הניתוח המתקן נכשל, וכתוצאה מכך נותרה לתובע נכות צמיתה במערכת העיכול בשיעור של 20%. התובע טען כי הצוות הרפואי פעל ברשלנות לאורך כל הטיפול במחלה, מכיוון שנותח בפעם הראשונה על ידי מתמחה, טרם עבר את כל הבדיקות המתאימות, הוא שוחרר מוקדם מהנדרש, והניתוח המתקן בוצע בעיכוב משמעותי. בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי בית החולים פעל ברשלנות, על כן חייב אותו לשלם לתובע פיצויים בסך 233,000 שקלים.
רשלנות רפואית בטיפול לתיקון תופעת הזעת יתר בידיים
התובעת, ילידת 1976, סבלה מתופעה של הזעת יתר בכפות הידיים וכדי לטפל בבעיה, היא עברה ניתוח בהרדמה, על ידי ביצוע חתך באזור בית השחי והחדרת מכשיר חשמלי לצורך צריבת המערכת העצבית, המהווה גורם להזעת היתר. הניתוח בוצע כאשר שתי ידיה היו פרושות לצדדים. התובעת שוחררה מבית החולים ביום למחרת, ולאחר כחודש התלוננה על כאבים וירידה בתחושה ביד ימין. לטענת התובעת נגרמה לה פגיעה נוירולוגית כתוצאה ממנח לא נכון שבו היו זרועותיה מתוחות בזמן הניתוח, על כן מדובר ברשלנות רפואית.
בית המשפט מצא כי קיים קשר סיבתי בין מנח פרישת הידיים בעת הניתוח לנזק הנוירולוגי שנגרם לתובעת, וקבע כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוח, על כן חייב את בית החולים לשלם לתובעת פיצויים בסך של 252,400 שקלים.
