רשלנות רפואית ברעלת היריון

רעלת היריון היא תגובה חריגה של גוף האשה ההריונית, שעלולה להתפתח במהלך החצי השני של ההיריון, לאחר השבוע ה - 20, במיוחד לקראת סופו, והיא חולפת רק לאחר הלידה ויציאת השלייה. המחלה מאופיינת בלחץ דם גבוה, בצקות, נפיחות בפנים ובאצבעות, כאבי ראש חזקים, טשטוש ראייה, עלייה בכמות  החלבון בשתן, ועלייה במשקל של יותר משני קילו בשבוע עקב אגירת נוזלים בגוף.

אבחון מוקדם עשוי למנוע הידרדרות במצבה הרפואי של האם

הסיבה לרעלת היריון אינה ידועה, והיא פוגעת בין חמישה עד תשעה אחוזים מהיולדות, כאשר קיימת שכיחות גבוהה יותר בהיריון ראשון אצל אמהות צעירות שגילן אינו עולה על 35. המחלה נחשבת למצב רפואי מסוכן הכרוך בסיכון לתחלואה, ליתר לחץ דם שעשוי לגרום לשטפי דם במוח ואף לתמותה של האם. המחלה עלולה לפגוע גם בתפקוד השלייה ועקב כך ירידה באספקת הדם לעובר, דבר המשפיע על צמיחתו, ובמקרים חמורים עלול לגרום למות העובר.

במקרים רבים של רעלת היריון חריפה, לאחר שבוע 34 או יותר, הרופאים מעדיפים לזרז את הלידה, או לבצע ניתוח קיסרי, כדי למנוע את הפגיעה הקשה באם. כאשר המחלה פורצת בשלבי ההיריון המוקדמים יותר, כשהעובר עדיין אינו בשל, הרופאים נדרשים לדאוג לבשלות העובר ולהבשלת הריאות על ידי מתן סטרואידים. אולם כל מקרה נבדק לגופו, וההחלטה שבין זירוז הלידה לבין גישה שמרנית יותר תלויה במידת חומרת המחלה ובמצבם של היולדת והעובר.

התעלמות מתוצאות מחשידות של בדיקות ותלונות חריגות

שילוב של עלייה מהירה במשקל עם עליית לחץ הדם, עלול להעיד על רעלת הריון, ובמצב זה, הרופא שמבצע את מעקב ההיריון חייב להפנות את המטופלת לבדיקת חלבון בשתן. בכל מקרה על הרופא חלה אחריות להפנות את המטופלת לביצוע בדיקות שגרתיות כמו: בדיקות דם, שתן, לחץ דם ומשקל, ולהפנותה למומחים לצורך בדיקות ממוקדות כמו: אולטרסאונד, בדיקת שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות מוקדמת ומורחבת ועוד.

הרופא נדרש לעדכן את המטופלת על קיומן של בדיקות שאינן ניתנות במסגרת סל הבריאות, ולהסביר לה כי יש באפשרותה לבצען באופן פרטי. רופא שלא הפנה את המטופלת לבדיקות הנדרשות ובעקבות כך נגרם נזק למטופלת או לעובר, עשוי להיות אחראי בגין רשלנות רפואית בהיריון ובלידה.

העובר נולד ללא רוח חיים בעקבות היפרדות השלייה

רשלנות רפואית בגין אי אבחון המחלה, אי ביצוע בדיקות מתאימות בשלבים האחרונים של ההיריון, או עקב טיפול רשלני ברעלת היריון עשויים לגרום לנזק בלתי הפיך ליולדת ולעובר. בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין מות העובר עקב רעלת היריון, טענה התובעת כי בעת השבוע ה -31 להריון, היא פנתה לחדר מיון לאחר שהרגישה ברע, אולם שוחררה על ידי הרופאים במהרה. בטופס השחרור נשללה האפשרות של רעלת הריון, חרף הופעת בצקות קלות ופרוטאין בשתן.

לאחר ימים ספורים פנתה התובעת אל רופא הנשים שערך את מעקב ההיריון, אך הוא לא אבחן את המחלה ולא טיפל בה כראוי. התובעת נאלצה לשוב לבית החולים ולעבור ניתוח קיסרי, אך אז כבר היה מאוחר מדי והעובר נולד ללא רוח חיים. בית המשפט קבע כי ההיריון הסתיים במותו הטראגי של העובר בעקבות היפרדות שלייה בזמן שהתובעת סבלה מרעלת הריון, ומכיוון שהרופא לא גילה באמצעות התסמינים כי המטופלת סובלת מרעלת הריון ולא הפנה אותה לטיפול הולם, נקבע כי מדובר ברשלנות רפואית.