דיירת סיעודית נפלה בבית אבות ונפטרה - האם מדובר ברשלנות בטיפול?

דיירת סיעודית בבית אבות כבת 79 נפלה מכיסא הרחצה בנוכחות האח המטפל שהשגיח עליה, ולאחר כשבועיים היא נפטרה בבית חולים כתוצאה מדימום מוחי. מותה נגרם ככל הנראה כתוצאה מרשלנות בטיפול עקב שימוש בכיסא בלתי תקין, ורחצה בסיוע של מטפל אחד במקום באמצעות שני מטפלים. 

המנוחה, ילידת 1931, סבלה ממחלת האלצהיימר והתגוררה בבית האבות במרכז הארץ. בחודש ספטמבר 2010, מטפל מטעם בית האבות הושיב את המנוחה על כיסא לצורך רחיצת הבוקר, ולפתע היא נפלה מהכיסא ונחבלה בראשה. עקב כך הדיירת פונתה לבית החולים וכעבור שבועיים היא נפטרה עקב דימום מוחי.

בנה של המנוחה טען כי אמו נפטרה כתוצאה מטיפול רשלני שניתן לה בבית האבות, על כן פנה אל בית משפט השלום בירושלים והגיש תביעה נגד בית האבות בגין עוולת הרשלנות. בית המשפט נדרש לברר האם מדובר ברשלנות בטיפול, האם קיים קשר סיבתי בין הנפילה לבין פטירת המנוחה ומהו היקף הנזקים שנגרמו והפיצויים הראויים בגינם.

האדם היחיד שהיה עד לאירוע נעלם ומעולם לא נחקר במשטרה

מחומר הראיות עלה כי המטפל הושיב את המנוחה על כיסא לשם רחיצתה, כאשר לפתע נטה גופה שמאלה, ידית הכיסא התעקמה והיא נפלה על הרצפה ונחבלה בראשה. מיד לאחר הנפילה היא נבדקה על ידי רופאת הבית והובהלה לבית חולים. עקב מצבה הכללי הירוד הוחלט שלא לבצע ניתוח, ולאחר כשבועיים נקבע מותה.

האח המטפל לא זומן לעדות, מכיוון שהוא אינו עובד עוד בבית האבות, ואף לדברי מנהל המוסד גם המשטרה לא הצליחה לאתרו וככל הנראה עזב את הארץ. המנהל הצהיר כי בעקבות המקרה נרשם תדפיס אירוע חריג, על פי הכללים בנהלי הבית ואגף הגריאטריה, והוא צירף את הודעתו במשטרה בדבר האירוע. המנהל טען כי יש לדחות את התביעה נגד בית האבות, מאחר שלא צורפה חוות דעת רפואית מטעם התובע, ולא הוכח קשר הסיבתי שבין הנפילה מכיסא הרחצה לבין מותה של המנוחה.

מתחקיר משרד הבריאות שנערך כחודשיים לאחר האירוע, עלה כי במוסד הסיעודי עדיין קיימים כיסאות רחצה בלתי תקינים ועדיין הרחצה נעשית בידי מטפל אחד, למרות שרבים מבין הדיירים הסיעודיים סובלים מעודף משקל, ממגבלות רפואיות ומחוסר שיתוף פעולה עם הצוות הסיעודי.

המנוחה לא טופלה באמצעות שני מטפלים כפי שנדרש במצבה

לאחר עיון בחומר הראיות הגיע בית המשפט למסקנה כי בית האבות הפר את חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת עליו, מכיוון שהמנוחה לא טופלה באמצעות שני מטפלים לשם שמירה על בטחונה ובשל שימוש בכיסא רחצה לא תקין.

בית המשפט הגיע לכלל מסקנה כי על פי האישורים הרפואיים סביר להניח ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך אזרחי, כי אכן קיים קשר סיבתי בין הנפילה והחבלה בראש לבין פטירתה. על כן התביעה התקבלה ונקבע כי בנה של המנוחה זכאי לפיצויים בגין נזק בלתי ממוני, הוצאות קבורה והוצאות אחרות בסך של 165,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.6%.

ת"א 9955-01-12