www.rashlanut-refuit.org

עקב טיפול רשלני בדימום מהנחיר התפתח נמק באף

עקב טיפול רשלני בדימום מהנחיר התפתח נמק באף

אשה כבת 29, סבלה מדימום באף בהיותה בהריון ראשון עם תאומים. מאחר שהדימום לא פסק לאחר מספר טיפולים, בוצעה לה טמפונדה אחורית עם קטטר פולי. עקב טיפול רשלני התפתח פצע לחץ גדול בנחיר ולנמק שגרם להפרעות בנשימה ולליקוי אסתטי. בנסיבות אלה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים תביעה בגין רשלנות רפואית נגד כללית שירותי בריאות.

 

התובעת, ילידת 1976, סבלה מדימום מנחיר ימין, בהיותה בשבוע 29 להריונה הראשון עם תאומים. בחודש יוני 2006, היא פנתה לחדר המיון בבית החולים סורוקה, ושוחררה לאחר שהופסק הדימום על ידי החדרת טמפון לנחיר. עוד באותו היום היא הגיעה שוב לחדר המיון עקב חזרת הדימום למרות נוכחות הספוג, אך שוחררה לאחר שנבדקה על ידי רופא. כאשר הגיע בפעם השלישית, הטמפון הוחלף בחדש ולאחר השגחה של מספר שעות היא שוחררה עם הנחייה להתייצב כעבור יומיים להוצאת הטמפון.

 

התובעת נאלצה לפנות ארבע פעמים למיון עד שקיבלה טיפול מתאים

 

למחרת היום התובעת חזרה בפעם הרביעית עם דימום חוזר מהנחיר הימני. במהלך הטיפול היא התעלפה ועקב כך הועברה לבדיקה בחדר לידה וקיבלה עירוי. לאחר מכן היא שוחררה עם הנחייה לשוב בעוד שלושה ימים להוצאת הטמפונים. מאז הבדיקה הרביעית לא הופיע דימום חדש, והתובעת שוחררה עם הנחיות להימנע מכל מאמץ גופני ולשוב למיון עם הופעת דימום.

 

בשעות אחר הצהריים של אותו היום הדימום חזר והיא שבה למיון. עקב כך בוצעה בהרדמה מקומית טמפונדה אחורית בעזרת קטטר, בתוספת טמפונדה קדמית. לאחר מכן התובעת חשה בטוב ולא דיממה עוד, אולם הופיע פצע לחץ בכנף ימין של הנחיר.

 

ברשומה הרפואית לא היה זכר לפצע הלחץ בנחיר ולא ניתנה כל הנחייה לטיפול בו, ובתקופה שלאחר מכן נוצר נמק בנחיר ונפער פצע גדול עד שנוצר חסר סחוס באף. עקב כך, התובעת שהיתה בהריון עם תאומים, סבלה מקשיי נשימה, גם לאחר הלידה וסבלה מבעיה אסתטית בפניה.

 

התובעת דרשה פיצויים בגין הפרה של חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה

 

לאחר כחצי שנה התובעת עברה ניתוח פלסטי לשיקום הנחיר, אולם גם לאחר הניתוח נותרה הפרעה בנשימה וצלקת באפה. התובעת טענה שאופן קיבוע הקטטר  לפניה בוצע ברשלנות, וכי היא לא קבלה טיפול או הנחיה לצמצום הנזק שנגרם לאחר הוצאת הקטטר. התובעת טענה שבטופס ההסכמה שעליו חתמה לא פורט הסיכון לנמק או פצע לחץ, על כן טענה להעדר הסכמה מדעת עקב הפרה של חובת הגילוי ופגיעה באוטונומיה.

 

על פי חוות דעת של מומחה רפואי, טכניקת קשירת הטמפונדה האחורית בוצעה ברשלנות, בשל הפעלת לחץ מקומי רב מידי על סחוס. בנוסף הקטטר שהה מספר שעות בלבד בנחיר, הרבה פחות מהמקובל, ואף לאחר הוצאת הקטטר וגילוי כתם כהה באפה של התובעת אשר בישר על תחילת נמק בסחוס לא ניתן טיפול מתאים. מנגד נטען על ידי הנתבעת כי מדובר במקרה חריג של רגישות יתר ללחץ מקובל של הקטטר ללא כל רשלנות בקיבועו, וכי אין קשר סיבתי בין קיומו של  הנזק לאופן ביצוע קיבוע הקטטר.

 

התובעת תפוצה בסך של 256,000 שקלים

 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השתכנע בית המשפט כי התובעת הוכיחה כי מדובר ברשלנות רפואית, וחייב את כללית שירותי בריאות לשלם לה פיצויים בסך של 256,000 שקלים, כאשר מתוך סכום זה היא זכאית לפיצוי בסך 200,0000 שקלים בגין נזק לא ממוני. בנוסף חויבה הנתבעת לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 

ת"א 13529-08 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

הרחבת ניתוח ללא הסכמה , פגיעה באוטונומיה - התובע החל לסבול מתסמונת אפיקונדליטיס במרפק ימין אשר מכונה גם TENNIS ELBOW. התובע עסק בפעילות ספורטיבית ענפה ונהג לשחק טניס, כדור סל, ג’ודו ולשחות.  

לטענת התובע, מיד עם סיום מתן שתן, החלו טפטופים. לפיכך פנה התובע לאורולוג קופ"ח כללית, שהפנה אותו לבדיקות אולטרה סאונד ול-סי.טי.  

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

התובעת קיבלה הזרקה אפידורלית באזור הצוואר במטרה לשיכוך כאבים אך נגרם לה שיתוק בידה השמאלית. 

פסק דין העוסק ברשלנות רפואית, לכאורה, בגין נזקים שנגרמו לאחר ביצוע ניתוח גב כיאות. האם כל נזק מהווה עילה להגשת תביעה שעניינה רשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

העדר רשומה רפואית במהלך ניהול לידה והעברת נטל ההוכחה בתביעה שעניינה רשלנות רפואית במהלך לידה. אירוע פרע כתפיים שהביא לשיתוק בידו של התינוק... 

האם קיבל הרופא את הסכמתו מדעת של המטופל לביצוע הניתוח בהרדמה מקומית? תביעה שעניינה רשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט... 

מן הפסיקה ידוע כי ישנה חשיבות ממדרגה ראשונה לרישומים הרפואיים הנעשים על ידי רופאים המטפלים בחוליהם, בעת הטיפול או סמוך לאחריו... 

בית המשפט אמנם קיבל את טענותיהם של המערערים על כך שהיו מעוניינים להיוועץ עם רב, אך תשובתו של הרב בוששה להגיע והזמן החל לדחוק. אי לכך, הוכח בבית המשפט כי המערערת לא הביעה כל התנגדות... 

מהו היקף אחריותו של רופא בנוגע לקבלת הסכמה מדעת לטיפול חדשני. להלן פסק דין בגין רשלנות רפואית בניתוח כריתת טחורים ופוליפים בשיטת מכלב... 

בית המשפט קבע כי יש לדחות תביעה בגין רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידי תובעת בעקבות טיפול רפואי שניתן לה לאחר תאונת דרכים... 

חובת קבלת ההסכמה מדעת מעולה חדש מאתיופיה. האם רשלנות רפואית מצידם של הרופאים המטפלים? 

מהי חובת הגילוי המוטלת על חולה, במסגרת דוקטרנית ההסכמה מדעת, בקשר לבדיקה כאשר אין סממנים חיצוניים לעריכתה... 

האם אופציית ניתוח בחו"ל חייבת להגיע לבחינת המטופל? האם במידה ומטופל לא ידע על אפשרות לבצע את הניתוח במקום אחר חוץ מישראל, קיימת כנגד הרופאים עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח? 

התביעה הוגשה על ידי מטופל אשר ידו נקטעה בבית החולים, ולטענתו ההתדרדרות במצבה של היד נבע בגין הרדמה מקומית רשלנית... האם ביצוע ההרדמה לצורך הניתוח נעשה ללא קבלת הסכמה מדעת? 

כל חולה זכאי לקבל מרופאיו פירוט מלא לגבי סיכונים לפני טיפול או ניתוח. האם רופאים אשר לא סיפרו למטופל לגבי סיכון נדיר חייבים בפיצויים בגין רשלנות רפואית? 

האם העדר הסכמה מדעת והעדר רשומה רפואית, עולים כדי רשלנות רפואית במהלך ניתוח לטיפול באגודל קופץ? 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 



תגיות: תופעות לוואי,