עו``ד אייל בן ישי הגיש תביעה ע``ס שני מיליון שקלים בגין מקרה חמור של רשלנות בלידה

תינוקת שסבלה ממצוקה עוברית קשה נפטרה כחמישה ימים לאחר הלידה. הוריה טענו כי המוות נגרם כתוצאה מרשלנותו של המרכז הרפואי מעייני הישועה, מאחר שהאם הגיעה לבית חולים עם עובר חי ובריא, אולם במהלך האשפוז התפתח קרע ברחם שלא אובחן וגרם למצוקה עוברית. ההורים פנו לבית המשפט המחוזי מרכז, והגישו באמצעות עורכי דינם תביעה נגד המרכז הרפואי בעילה של רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בקרע ברחם.

על פי עובדות כתב התביעה, במהלך חודש אוקטובר 2013, הגיעה התובעת לחדר לידה בבית חולים מעיני הישועה, כשהיא בשבוע 40 להריונה השלישי. האם, הנמנית על הציבור החרדי, עברה שתי לידות בעבר, כאשר הלידה הראשונה בוצעה בניתוח קיסרי והלידה השנייה בעזרת ואקום.

האם נבדקה על ידי אחות וחוברה למוניטור במשך כשעה. הרישום נמצא תקין ללא כל סימני מצוקת עובר. לאחר מכן, התלוננה על כאבי בטן עזים, אך לטענתה, לא קיבלה כל מענה מהצוות הרפואי, וכן לא בוצע מוניטור, כנדרש. עוד הוסיפה כי לא נמצא כל רישום רפואי בזמן אמת, ובית החולים מסר תיעוד חלקי ורטרואקטיבי, שאינו משקף את מהלך האירועים, ואף הושמטו מהתיק הרפואי פרטים עובדתיים ומסמכים מהותיים ונמצאו בו סתירות.

על פי התיעוד החלקי, האם נבדקה על ידי רופא תורן מתמחה. מהבדיקה נמצא כי טונוס הרחם תקין וקיימת פתיחה של סנטימטר אחד. האם אשר הכירה היטב את כאבי הצירים מלידותיה הקודמות, התלוננה על כאבים חריגים וביקשה להיבדק שוב.

עקב כך היא הועברה לחדר אולטרא - סאונד, אך רק כעבור שעה נערכה לה בדיקת סונר. מהבדיקה עלה כי ישנה האטה קשה בפעימות לב העובר, והיא נשלחה בדחיפות לחדר לידה לביצוע ניתוח קיסרי דחוף. בעת פתיחת חלל הבטן, העובר נמצא מחוץ לרחם עם הפרדות מלאה של השלייה והתגלה קרע של הרחם מהצוואר ועד לחלקו העליון.

ניטור היה מאפשר לאבחן את הקרע ברחם בזמן ולמנוע את המצוקה העוברית

התינוקת הוצאה ללא דופק ועברה מיד החייאה. לאחר שהושב הדופק היא הועברה לפגייה כשהיא מונשמת, אך למרבה הצער היא לא שרדה ונפטרה ביום החמישי לחייה. בכתב התביעה טענו ההורים כי במהלך שהותה של היולדת במרכז הרפואי, התפתח קרע ברחם שלא אובחן ולא טופל, וכי הקרע גרם לפגיעה קשה, אשר הובילה למותה המצער של בתם.

ההורים ביססו טענה זו באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה למיילדות, אשר העריך כי היה על הצוות הרפואי לאבחן את הקרע עם הופעת תלונותיה החריגות של האם, וכי במצב זה, לאחר לידה קודמת בניתוח קיסרי, חלה חובה לבצע ניטור של היולדת והעובר, אשר היה מאפשר לאבחן את הקרע במועד מוקדם יותר ולבצע לידה מוקדמת.

עוד טענו ההורים כי מדובר בפגיעה באוטונומיה והיעדר הסכמה מדעת, מאחר שהצוות הרפואי לא הביא לידיעתם את גורמי הסיכון והממצאים המחשידים לגבי התרחשות קרע ולמצוקה עוברית, כי לא ניתנה להם אפשרות לבחור את אופן המשך ניהול הלידה, וכן כי הרשומה הרפואית אינה עומדת בקריטריונים הרפואיים  והמשפטיים.

מאז האירוע ההורים מתקשים להתגבר על האובדן הכבד והאם לא הצליחה לחזור לעבודתה ונזקקת לטיפול פסיכיאטרי. כתוצאה מהרשלנות קיים סיכון ממשי לחייה, אם תבחר להרות פעם נוספת. לפיכך ההורים דורשים לקבל פיצויים מהמרכז הרפואי בגין כאב וסבל, הפגיעה באפשרות להביא ילדים נוספים לעולם, פגיעה  באוטונומיה, פגיעה קשה בכושר ההשתכרות של האם והוצאות רפואיות שונות.

לדברי עו"ד אייל בן ישי, מדובר במקרה נוסף, המצביע על שרשרת כשלים בהתנהלות הצוות הרפואי בבית החולים אשר גבתה חיי אדם. המיילדת התעלמת מתלונותיה של היולדת, למרות שתלונות אלו היו חריגות. היולדת נבדקה ע"י מתמחה בלבד, אשר לא ביצע מעקב צמוד ומבלי שבוצע ניטור רציף של דופק העובר, בניגוד לפרקטיקה הרפואית. כשלים אלו הובילו לתוצאה המצערת של פטירת התינוקת ולפגיעה ביכולתה של היולדת להביא ילדים נוספים לעולם.