www.rashlanut-refuit.org

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק שנגרם לתינוק?

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק שנגרם לתינוק?

הורים לילד שסובל משיתוק מוחין, הגישו תביעה נגד המרכז הרפואי סורוקה, בטענה כי הצוות הרפואי התרשל במהלך הלידה, מאחר שלמרות כל הסימנים שהעידו על מצוקה עוברית, החליט שלא לבצע ניתוח קיסרי. לאחר שבית משפט מחוזי קבע כי לא מדובר ברשלנות רפואית בלידה, פנו ההורים לבית משפט המחוזי והגישו ערעור על ההחלטה.

 

בחודש מרץ 2003, סמוך לחצות, התקבלה האם בבית החולים כשהיא בשבוע 42 להיריון, לצורך קבלת ביקורת בגין מיעוט מי שפיר והריון עודף. לנוכח שלבו המתקדם של ההיריון ותוצאות הביקורת הוחלט לנקוט בפעולות רפואיות למען החשת הלידה, ולאחר בדיקות ניתן לה חומר לזירוז ובהמשך הוחלט על פקיעת קרומי מי השפיר.

 

התינוק הועבר מיד לאחר הלידה למחלקה לטיפול מיוחד

 

בשעה 15:00 הועברה האם לחדר לידה ונמצאה פתיחה של 3 ס"מ, ללא צירים סדירים. כעבור שעה בוצעה הרדמה אפידורלית. בשעה 18:30 הצירים היו סדירים, בלא שינוי בפתיחה. ורק בשעה 1:10 נולד התינוק. מכיוון שלא בכה כראוי והיה מעט ישנוני הועבר למחלקה לטיפול מיוחד, אולם בהמשך כל הפרמטרים שנבדקו נמצאו תקינים.

 

כ- 14 שעות לאחר הלידה, התינוק החל לפרכס וסבל מאירועים של הפסקות נשימה. לאחר מתן טיפולים, הוא הועבר למחלקת פגים. כעבור 10 ימים, שוחרר מבית החולים עם אבחנה של נזק מוחי עקב פגיעה בחמצון וכיום הוא סובל משיתוק מוחין.

 

ההורים טענו כי יש לבחון את התמונה הכוללת

 

ההורים טענו כי מדובר ברשלנות רפואית, ולנוכח הסימנים אשר העידו על מצוקת העובר וקצב התקדמות הלידה האיטי, היה על הצוות הרפואי לשקול ואף  לבצע ניתוח קיסרי ובכך למנוע את הנזק הקשה שנגרם לבנם.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, בית המשפט המחוזי קבע כי לא היו סימנים שהעידו על מצוקה עוברית, ולא היה מקום לשקול את סיום הלידה בדחיפות בניתוח קיסרי. לפיכך קבע כי המרכז הרפואי סורוקה לא התרשל בניהול הלידה.

 

במסגרת הערעור טענו ההורים כי יש להתייחס למכלול הנתונים שעמד בפני הצוות הרפואי כדי להעיד על מצוקת העובר, לרבות: הריון עודף, שלייה המצויה באי ספיקה ומיעוט מי שפיר, קצב לידה לא תקין וירידות בדופק העובר על פי המוניטור. עוד הוסיפו כי כאשר ישנם גורמי סיכון רבים, קיימת חובת זהירות מוגברת של הצוות הרפואי לנקוט בצעדים החורגים מסטנדרט הטיפול המקובל, ואף לבצע ניתוח קיסרי.

 

לא היתה כל אינדיקציה לבצע את הלידה בניתוח קיסרי

 

הנתבעת ציינה את הפעולות שביצעו באם נוכח שבוע ההיריון המתקדם, ונוכח מיעוט במי השפיר, וחזרה על הקביעה כי מיעוט זה כשלעצמו אינו מעיד על פגיעה בחמצון ואינו מהווה אינדיקציה לצורך בניתוח קיסרי.

 

בנוסף טענה כי על פי הרשומה הרפואית הוכח שקצב הלידה היה תקין לגמרי והניטור העוברי היה רציף לאורך כל הלידה, ולא עלתה כל עדות למצוקה עוברית המחייבת לידה בניתוח קיסרי. עוד הוסיפה כי ההידרדרות במצב הילוד החלה רק 16 שעות לאחר הלידה, לכן לא קיים קשר סיבתי בין הטיפול שהוענק במהלך  הלידה לנזק שנגרם ליילוד.

 

לאחר שקילת טענות הצדדים, הגיע בית משפט העליון לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי וכי דין הערעור להידחות ואף קבע כי באף לא אחד משלבי הלידה הוכחה התרשלות בדמות הצורך ליילד בניתוח קיסרי. לכן הערעור נדחה ובנסיבות חייו המצערות של הילוד נקבע כי אין צו להוצאות.

 

ע"א 8394/13 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,