www.rashlanut-refuit.org

הריון מחוץ לרחם רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

הריון מחוץ לרחם רשלנות רפואית, מתי תוגש תביעה?

הריון מחוץ לרחם הוא הריון שמתפתח באיברים אחרים מחוץ לרחם שאינם מאפשרים לו להתפתח, כמו בחצוצרה, בשחלות או בצוואר הרחם. הריון חוץ רחמי בדרך כלל נפסק מעצמו ונספג חזרה לתוך חלל הבטן. במקרים אחרים ניתנת זריקה לזירוז תופעת הספיגה ואף לעתים יש צורך בניתוח כירורגי להסרת ההריון. 


רשלנות רפואית בהריון מחוץ לרחם יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון לקוי של הגינקולוג או הצוות הרפואי, רשלנות בביצוע בדיקת אולטרסאונד, אי הפניה לבדיקות נוספות ומצבים נוספים שעלולים להעמיד את המטופלת בסכנה. במקרה שנגרם נזק לאיברים פנימיים ולאיברי הרבייה של המטופלת בגין אבחון או טיפול רשלני בהריון מחוץ לרחם, ישנה אפשרות להגיש תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית.
 
שחרור מטופלת למרות חשד להיריון מחוץ לרחם
 
אשה בריאה כבת 33 הופנתה לחדר מיון בהריונה החמישי, ואושפזה בבית חולים הדסה הר הצופים שלוש פעמים עקב חשד להיריון מחוץ לרחם. במהלך האשפוז השלישי נאלצה לעבור ניתוח לכריתת החצוצרה, וטענה כי מדובר ברשלנות רפואית. בנסיבות אלו עתרה לבית משפט השלום בהרצליה והגישה תביעה נגד הנהלת בית החולים.

 

בחודש יוני 2008, התובעת הופנתה לחדר המיון עקב כאבי בטן ודימום עם חשד להיריון חוץ רחמי. היא אושפזה למשך 48 שעות וממצאי הבדיקות עלה כי אכן מדובר בהיריון מחוץ לרחם. עם זאת התובעת שוחררה לביתה עם הוראה לבצע בדיקות למעקב רמת הורמון ובדיקת אולטרה סאונד.

 

התובעת נאלצה לעבור ניתוח דחוף לכריתת החצוצרה

 

לאחר כשלושה שבועות פנתה לקופת חולים והתלוננה על כאבי בטן ודימום. היא הופנתה מיד לבית חולים, שם אושפזה בשנית עוד באותו היום. למחרת שוחררה ואושפזה כעבור ימים ספורים פעם נוספת לאחר שנצפו סימנים לקרע בחצוצרה. באשפוז השלישי עברה ניתוח דחוף לכריתה של החצוצרה הימנית. 

 

מחוות דעת של מומחה רפואי מטעם התובעת עלה כי היה ברור לחלוטין שמדובר בהיריון מחוץ לרחם, אשר היווה סכנה חמורה לבריאותה ולחייה. וכי הפרקטיקה המקובלת במקרה זה, מחייבת השגחה למשך 244 שעות נוספות כדי לעקוב אחר קצב התפתחות ההיריון, ואף ניתן להמליץ בשלב זה על טיפול להפסקת התפתחות ההיריון.

 

המומחה קבע כי לא ניתן היה לשחרר את התובעת ללא טיפול הולם

 

המומחה קבע כי מדובר ברשלנות רפואית בטיפול התובעת עוד מהאשפוז הראשון, מכיוון שהיא שוחררה לביתה ללא טיפול. באשפוז השני לא נערך ניסיון  להוציא את החומר ההריוני מן החצוצרה כדי לשמר ולהבטיח את המשך קיומה ופעילותה, והיא שוחררה שוב לביתה ללא שום עדות ליעילות הטיפול להפסקת ההיריון.

 

בעת האשפוז השלישי החצוצרה נמצאה פצועה ומדממת ולא ניתן היה לשמר אותה, לכן כל שנותר בשלב זה היה לכרות אותה. כתוצאה מהטיפול הרשלני, התובעת איבדה את החצוצרה הימנית ועברה סבל מיותר.

 

מנגד טענה הנהלת בית החולים כי הממצאים שעלו באשפוז הראשון לא תמכו באבחנה של היריון חוץ רחמי, וכי לתובעת נערכו הבדיקות המקובלות לבירור המקור לתלונותיה. עוד הוסיפה כי נוכח גילו הצעיר של ההיריון, והעובדה שלא נראה באולטרה סאונד שק היריון בחלל הרחם, לא הספיקו לקבוע כי אכן מדובר בהיריון מחוץ לרחם.

 

בית המשפט קבע כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני לנזק שנגרם

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים והמומחים מטעמם, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנתבעת היתה צריכה להמשיך ולאשפז את התובעת למרות רצונה להשתחרר, וגם אם עמדה על בקשתה, היה עליה להחתימה כי היא מאשרת שהשחרור על אחריותה בלבד. כמו כן היה עליה להסביר לתובעת את הסיכון שבפריצת החצוצרה.

 

בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי בבית החולים היה שאנן לכל אורך הדרך, ולא נקט בכל משנה זהירות, לפיכך קבע כי התנהלות רשלנית גם לאחר האשפוז הראשון, היא זו שהביאה לכריתת החצוצרה, וכי קיים קשר סיבתי בין הטיפול לנזקי התובעת.

 

בנסיבות אלו נקבע כי התובעת זכאית לפיצויים בגין נזק לא ממוני ועזרת הזולת בסך של 258,000 שקלים, ולאחר ניכוי בשיעור של 20% עקב רשלנותה התורמת של התובעת בשל אי ביצוע הבדיקות במועד שנקבע לה, חויבה הנתבעת לפצותה בסך של 206,4000 שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.6%.

 

ת"א 46621-12-11 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן

שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

פסק דין - רשלנות רפואית בביצוע גרידה גרמה לכריתת רחם וסכנת חיים

התובעת עברה גרידה, אשר בוצעה על-ידי הנתבע. מיד לאחר הגרידה התקין הנתבע בגוף התובעת התקן תוך רחמי. כעבור מספר ימים החל בגוף התובעת דימום חזק בעקבות נקב ברחם. לצערה, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה... 

רשלנות רפואית ופיצויים - אי אבחון מום מולד של חוסר באמה

התובע נולד עם חוסר מולד באמה הימנית. בסקירת הריון שבוצעה לאם התובע במהלך הריונה עמו לא זוהה המום אצל התובע.  

פיצויים בגין רשלנות רפואית באבחון תוצאות בדיקת אולטראסאונד

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

רשלנות רפואית - אי אבחון גפיים הקצרות בבדיקת אולטראסאונד

בשבוע 21.5 להיריון, במסגרת בדיקת אולטרא סאונד לסקירת מערכות נצפה קיצור משמעותי באורך העצמות הארוכות של הגפיים ביחס לשאר איברי העובר.  

רשלנות רפואית באי-גילוי מום בעין העובר - פיצויים

התובעת נולדה עם מום מולד בעיניה וכשהיא עיוורת. בכתב התביעה טענו התובעים לרשלנות של הנתבעים באי גילוי מומה של התובעת. 

פיצויים בשל רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - גרימת עיוורון

מספר ימים ימים לאחר הלידה הבחינה האם כי עינה השמאלית של ביתה סגורה. הבדיקות הצביעו כי התינוקת סובלת ממיקרופטלמיה בעין שמאל ומהתפתחות בלתי תקינה של הרשתית.  

רשלנות רפואית שגרמה להידבקות בדלקת מעיים

הידבקות לאחר לידה וזיהום, רשלנות רפואית - המערערת נולדה בשנת 1957 בבית החולים אלישע. כעבור שישה ימים הוחזרה לביתה. מספר ימים לאחר מכן נתגלתה אצלה תופעה של הקאות ואיבוד נוזלים.  

הפסקת הריון ללא הצדקה - פיצויים בגין רשלנות רפואית

רופאי קופת החולים גרמו להפסקת הריונה של התובעת ללא הצדקה. 

רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר - לידה מוקדמת בחודש השישי

התובעים הינם הוריה של תינוקת אשר נולדה טרם זמנה, כאשר אמה, התובעת הראשונה, הייתה בחודש השישי להריונה. 

פיצויים לתינוק הסובל ממום מולד במערכת השתן - הולדה בעוולה ורשלנות

הרופאים לא השכילו לאבחן את המום המולד במערכת השתן ממנו סובל התובע. אי לכך, הוגשה כנגדם תביעה בגין רשלנות רפואית שעילתה הולדה בעוולה... 

אשה שנכנסה להריון עם התקן תוך רחמי, הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון

אם שהיתה בהריון עם התקן תוך-רחמי, בחרה להתעלם מהסיכון הרפואי, ולהקשיב להמלצת הרב, שעודד אותה להמשיך בהריון. הקטין נולד בלידה המוקדמת, כשהוא סובל משיתוק מוחין, וההורים טענו כי הם לא קיבלו את המידע הרפואי המלא, על כן הגישו תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון ובלידה.  

האם הרופא היה צריך לשלוח את המטפלת לטיפול הפריה חוץ גופית במועד מוקדם יותר?

התובעת עברה טיפולי פוריות במהלך שש שנים ונשלחה לטיפול הפריה חוץ גופית בהיותה בת 41. האם מדובר ברשלנות? 

פיצוי לתובעת שנולדה עם חוסר בארבע אצבעות בכף היד

האם עברה במהלך ההריון 6 בדיקות אולטרסאונד שנמצאו תקינות, עם זאת בתה נולדה עם מום של חוסר בארבע אצבעות בכף ידה הימנית. 

האם הרופא שלא אבחן את המום בעמוד השדרה של העובר התרשל?

אם כבדת משקל נשלחה לביצוע סריקת מערכות במכון מור. הבדיקה יצאה תקינה, אך התינוקת נולדה עם מום גדול בעמוד השדרה, הגורם לה סבל רב לאורך כל חייה. 

האם ניתוח קיסרי היה מונע את הנזק המוחי שנגרם לילדה?

ההורים הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה, בטענה כי הרופא נדרש לבצע ניתוח קיסרי, במקום לידה טבעית. 

הורי קטין שנפטר בגיל שלוש, הגישו תביעה בגין רשלנות בלידה

הורים לקטין שנפטר בגיל שלוש שנים, תבעו את בית החולים, בגין ניהול רשלני של הלידה. הקטין שסבל מהאטות בדופק, בעת הלידה, נולד ללא נשימה, ובשל תשניק סב לידתי, הוא נותר עם שיתוק מוחין ונכות בשיעור 100%. 

לבני דודים נולד ילד בעל מומים, האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות?

התינוק להורים שהם קרובי משפחה נולד עם תסמונת Bardet Biedl, לאחר כעשרים שנה, הגישו ההורים תביעת רשלנות רפואית, בגין נזק גוף שנגרמו לבנם בשל הולדתו בעוולה. 

האם ניתן היה למנוע את מותה הטרגי של הילדה?

ילדה שנולדה עם מומים רבים, נפטרה בגיל 10, ההורים תובעים את בית החולים בגין רשלנות בהריון ובלידה. 

רשלנות בהריון והתיישנות בעקבות פסק דין המר - החלטה של השופטת דורנר

החלטה של השופטת דורנר אשר מאתגרת את פסק דין המר בכל הנוגע להתיישנות בגין רשלנות בלידה והולדה בעוולה... 

לידה מוקדמת לאחר הריון עם התקן תוך רחמי - האם רשלנות רפואית?

האם הריון עם התקן תוך רחמי הסתיים בלידה מוקדמת בגין רשלנות רפואית? האם האישה לא קיבלה מידע אודות הסיכונים שבהריון עם התקן תוך רחמי? 



תגיות: אוביטרל,