www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח לצורך שחרור לחץ בעמוד השדרה

רשלנות רפואית בניתוח לצורך שחרור לחץ בעמוד השדרה

אדם כבן 53 שסבל מכאבי גב, עבר בהמלצת רופא ניתוח לשחרור לחץ מעמוד השדרה, בעקבותיו נותר משותק בפלג גופו התחתון ונכה בשיעור של 100%. על כן פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו והגיש תביעה נגד הרופא המנתח בגין רשלנות בניתוח, ודרש בנוסף פיצוי בגין היעדר הסכמה מדעת ופגיעה באוטונומיה.

 

התובע, יליד שנת 1957, סבל במשך שנים מכאבי גב ובתחילת שנת 2010 החל לחוש התכווצויות וחולשה קלה בגפיים. מתוצאות הדמיית MRI, עלה כי הוא סובל מבלט דיסק גדול הלוחץ על חוט השדרה, ולכן המליץ לו הנתבע לעבור ניתוח בעמוד השדרה. הרופא טען כי אם לא יעבור את הניתוח הוא עלול ללקות בשיתוק. ואף ציין כי קיימת סבירות גבוהה שהניתוח יפתור את הבעיה ואת הכאבים.

 

באמצע הניתוח עמוד השדרה הפסיק לייצר אותות חשמליים

 

בחודש ספטמבר 2010, בוצע הניתוח על ידי הנתבע בבית החולים "אסותא", לצורך שחרור לחץ קדמי ואחורי כולל קיבוע. התובע הושכב על בטנו, כאשר ראשו מקובע במסגרת קשיחה, אולם במהלך הניתוח חוט השדרה של התובע הפסיק לייצר אותות חשמליים, על כן הוא הוער ונהפך על גבו.

 

לאחר הניתוח שהופסק חל שיפור מסוים במצבו הנוירולוגי של התובע, וכעבור יומיים בוצע ניתוח משלים, ומאז הוא סובל משיתוק הגפיים החל ממקום הניתוח. בהמשך עבר למחלקה שיקומית, וממשיך בטיפולים ומעקבים עד עצם היום הזה.

 

התובע טען כי לפני הניתוח הוא ניהל אורח חיים שגרתי, טיפל בילדיו, עסק בספורט ועבד במספר מקומות עבודה במשך כ- 12 שעות ביום, כאשר בין היתר שימש כמרצה למנהל עסקים. כיום הוא לוקה בנכות בשיעור של 100%, עקב רשלנות הרופא, וסובל מבעיות תפקודיות קשות. הוא מתהלך באטיות בעזרת קביים או באמצעות כסא גלגלים, אינו מסוגל להתאפק, דבר שגורם מדי פעם להרטבה, וסובל מקשיים ניכרים בזקפה.

 

האם נבחרה הגישה הניתוחית הנכונה?

 

על פי חוות דעת של מומחה רפואי מטעם התובע, עלה כי כתוצאה מהניתוח בעמוד השדרה, נגרם לתובע נזק נוירולוגי עם חולשה ספסטית קשה של הגפיים, הפרעה בסוגרים ובתפקוד המיני. המומחה העריך כי הנזק הוא תוצאה של רצף שיקולים כירורגיים מוטעים, וביצוע שאינו עומד בסטנדרט של רפואה סבירה.

 

עוד הוסיף כי במקרה כזה הגישה האחורית שבה נקט המנתח היא אסורה ומסוכנת, וקרוב לוודאי שמיותרת ושחרור הלחץ חייב להיעשות מלפנים. ואף ציין כי במהלך הניתוח נעשה שימוש במכשירים גסים שאינם מתאימים.

 

הנתבע הכחיש את הטענות המופנות כלפיו, וטען כי התובע סבל מהיצרות במספר גבהים בחוט השדרה, לכן ניתן היה לבחור בין שלוש טכניקות ניתוחיות, והגישה המשולבת אחורית וקדמית היא גישה מקובלת, שבה קיימת פחות סכנה. מומחה מטעמו העיד כי הניתוח בוצע במיומנות הנדרשת, תוך נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים והטכניקה הכירורגית שנבחרה היתה טכניקה מקובלת.

 

התובע יפוצה על ידי הרופא בסך של למעלה מ - 5 מיליון שקלים

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי בחירתו של הרופא בשיטה משולבת אחורית קדמית, כמו גם ההחלטה להתחיל בגישה אחורית, הייתה שגויה ורשלנית. מאחר שהבחירה לא התאימה למצבו הרפואי של התובע וננקטה בניגוד למקובל ובניגוד להנחיות הכלולות בספרות הרפואית, ומבלי שניתן הסבר מתקבל על הדעת באשר לסיבת הבחירה בניתוח זה.

 

עוד נקבע כי השיהוי בן היומיים בין שני הניתוחים לא היה סביר ואף העצים את הנזק שנגרם בניתוח הראשון לכן קיים קשר סיבתי בין ההליך הרפואי לנכות שנותרה לתובע. בנסיבות אלו קיבל בית המשפט את התביעה, וקבע כי התובע זכאי לפיצויים בסך של 5,120,524 שקלים, בהפחתת תשלומי המוסד לביטוח לאומי ובצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 20%.

 

ת"א 32454-02-12 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם רשלנות בניתוח סוס? האם בית החולים הוטרינרי התרשל בעת ביצוע ניתוח בסוסה? 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך...