רשלנות רפואית בניתוח עקב צלקת שנותרה בגוף המטופלת

התובעת, ילידת 1982, הגיעה לבית חולים וולפסון עקב פציעה ברגל, שם עברה ניתוח בהרדמה כללית במהלכו נגרם פצע לחץ על עכוזה שהתפתח לכדי צלקת. התובעת טענה כי הצלקת השחיתה את גופה ופגעה בדימוי הגוף שלה, וכן טענה כי מדובר ברשלנות רפואית בניתוח. בנסיבות אלה היא הגישה תביעה לפיצויים  בבית משפט השלום בתל אביב - יפו נגד הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות.

בחודש דצמבר 2009, בילתה התובעת במועדון לילה במרכז הארץ. בעת שרקדה על אחת הבמות במועדון, היא נפלה על הרצפה ונחבלה בעיקר באזור כף רגל ימין. ממקום האירוע היא הובהלה אל בית חולים וולפסון, שם אובחן כי היא סובלת מפריקה של עצמות המסרק בכף הרגל.

התובעת גילתה את הפצע על הישבן לאחר שהתאוששה מהניתוח

התובעת עברה ניתוח שחזור פתוח שנמשך כחמש שעות לצורך קיבוע העצמות והרגל, במהלכו גם הוצאו פירורי עצם. לאחר שהועברה לחדר התאוששות, נתגלה אודם בעכוז השמאלי, אשר אובחן כפצע לחץ דרגה ראשונה, בקוטר של כ- 4-5 ס"מ. לאחר תקופה הפצע הותיר צלקת ניכרת לעין.

התובעת טענה כי היא אינה יודעת כיצד נגרם לה הפצע, מאחר שהיא היתה בהרדמה מלאה במשך כל הניתוח ודבר קיומו נודע לה רק בחדר התאוששות. עוד טענה כי בנסיבות המקרה חל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו. על כן בהעדר הסבר מספיק נגרמה לה פגיעה באוטונומיה ובהעדר רישום נגרם נזק ראייתי, כל זאת מעבר להתרשלות גופה במהלך הניתוח. מומחה רפואי מטעם התובעת העמיד את נכותה הצמיתה על שיעור של 10%, וקבע כי מדובר בכוויה בעור שנגרמה עקב רשלנות הצוות הרפואי במהלך הניתוח.

הנתבעים טענו כי הפצע נגרם כתוצאה מהנפילה במועדון

מנגד טענו הנתבעים כי התובעת כבר תבעה מהמועדון פיצויים בגין נזקי גוף עקב הנפילה מהבמה, לכן היא אינה זכאית לפיצוי נוסף. בנוסף הכחישו שהפצע נגרם במהלך הניתוח וטענו כי מקורו בנפילה. לחלופין נטען כי גם אם תתגלה רשלנות רפואית בניתוח, הנזקים שתיארה מוגזמים ומופרכים, מאחר שמדובר בסך הכל  בצלקת אסתטית.

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה שהפצע נגרם עקב הנפילה במועדון, ואף  השתכנע שמדובר בכוויה שנגרמה כתוצאה מנוזל חיטוי שהצטבר על גופה של התובעת במהלך הניתוח. עוד ציין כי אם הצוות הרפואי היה מקפיד על אמצעים מונעים ובקרה הנזק היה נמנע ולתובעת לא היתה נשארת צלקת.

התובעת תפוצה על ידי המדינה בסך של 180,000 שקלים

בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי הצלקת פגעה בדימוי הגוף שלה, על כן קבע כי היא זכאית לפיצויים בגין נזק לא ממוני וכאב וסבל, וחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 180,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 20%% מסכום הפיצויים.

ת"א 22500-08-11