www.rashlanut-refuit.org

רשלנות רפואית בניתוח עקב צלקת שנותרה בגוף המטופלת

רשלנות רפואית בניתוח עקב צלקת שנותרה בגוף המטופלת

התובעת, ילידת 1982, הגיעה לבית חולים וולפסון עקב פציעה ברגל, שם עברה ניתוח בהרדמה כללית במהלכו נגרם פצע לחץ על עכוזה שהתפתח לכדי צלקת. התובעת טענה כי הצלקת השחיתה את גופה ופגעה בדימוי הגוף שלה, וכן טענה כי מדובר ברשלנות רפואית בניתוח. בנסיבות אלה היא הגישה תביעה לפיצויים  בבית משפט השלום בתל אביב - יפו נגד הנהלת בית החולים ומשרד הבריאות.

 

בחודש דצמבר 2009, בילתה התובעת במועדון לילה במרכז הארץ. בעת שרקדה על אחת הבמות במועדון, היא נפלה על הרצפה ונחבלה בעיקר באזור כף רגל ימין. ממקום האירוע היא הובהלה אל בית חולים וולפסון, שם אובחן כי היא סובלת מפריקה של עצמות המסרק בכף הרגל.

 

התובעת גילתה את הפצע על הישבן לאחר שהתאוששה מהניתוח

 

התובעת עברה ניתוח שחזור פתוח שנמשך כחמש שעות לצורך קיבוע העצמות והרגל, במהלכו גם הוצאו פירורי עצם. לאחר שהועברה לחדר התאוששות, נתגלה אודם בעכוז השמאלי, אשר אובחן כפצע לחץ דרגה ראשונה, בקוטר של כ- 4-5 ס"מ. לאחר תקופה הפצע הותיר צלקת ניכרת לעין.

 

התובעת טענה כי היא אינה יודעת כיצד נגרם לה הפצע, מאחר שהיא היתה בהרדמה מלאה במשך כל הניתוח ודבר קיומו נודע לה רק בחדר התאוששות. עוד טענה כי בנסיבות המקרה חל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו. על כן בהעדר הסבר מספיק נגרמה לה פגיעה באוטונומיה ובהעדר רישום נגרם נזק ראייתי, כל זאת מעבר להתרשלות גופה במהלך הניתוח. מומחה רפואי מטעם התובעת העמיד את נכותה הצמיתה על שיעור של 10%, וקבע כי מדובר בכוויה בעור שנגרמה עקב רשלנות הצוות הרפואי במהלך הניתוח.

 

הנתבעים טענו כי הפצע נגרם כתוצאה מהנפילה במועדון

 

מנגד טענו הנתבעים כי התובעת כבר תבעה מהמועדון פיצויים בגין נזקי גוף עקב הנפילה מהבמה, לכן היא אינה זכאית לפיצוי נוסף. בנוסף הכחישו שהפצע נגרם במהלך הניתוח וטענו כי מקורו בנפילה. לחלופין נטען כי גם אם תתגלה רשלנות רפואית בניתוח, הנזקים שתיארה מוגזמים ומופרכים, מאחר שמדובר בסך הכל  בצלקת אסתטית.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים וחוות דעת של מומחים מטעמם, קבע בית המשפט כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה שהפצע נגרם עקב הנפילה במועדון, ואף  השתכנע שמדובר בכוויה שנגרמה כתוצאה מנוזל חיטוי שהצטבר על גופה של התובעת במהלך הניתוח. עוד ציין כי אם הצוות הרפואי היה מקפיד על אמצעים מונעים ובקרה הנזק היה נמנע ולתובעת לא היתה נשארת צלקת.

 

התובעת תפוצה על ידי המדינה בסך של 180,000 שקלים

 

בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי הצלקת פגעה בדימוי הגוף שלה, על כן קבע כי היא זכאית לפיצויים בגין נזק לא ממוני וכאב וסבל, וחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 180,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בשיעור של 20%% מסכום הפיצויים.

 

ת"א 22500-08-11 


 

יש לך שאלה בנושא? מלא/י פרטיך כאן
שלח

מאמרים ופסקי דין נוספים בתחום

התובעת עברה השתלת עצם באזור שיניים 46, 47 הנמצאות בלסת התחתונה הימנית וזאת כהכנה להחדרת שני שתלים באזור זה. 

התובע נולד בבית חולים הדסה בירושלים. במהלך לידתו, שהיתה לידה וגינאלית רגילה, לאחר שלב יציאת הראש, התברר כי חל סיבוך המכונה "היצרות כתפיים" 

בדיקת אולטראסאונד ואבחון רשלני - התובעת הרתה באמצעות הפריית מבחנה. היה זה הריון ראשון לאחר טיפולי פוריות שנמשכו כשלוש שנים. מהלך ההריון היה תקין, והיא נרשמה ללידה במרכז הרפואי "שערי צדק". 

במהלך הטיפול במכון אובחן כי התובע סובל מאיחור משמעותי בהתפתחותו המוטורית, הסימנים שהתגלו במהלך המעקב במכון הצביעו על בעיה בשריריו 

האם סעיף 76 לפקודת הנזיקין חוסם בפני התובע את דרכו להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית לאחר תאונת דרכים? 

האם התקבלה הסכמה מדעת לביצוע הצנתור? האם מדובר ברשלנות רפואית אשר גרמה לשיתוק מוחלט? 

התביעה היא בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב רשלנות רפואית בביצוע ניתוח קשירת חצוצרות. בעקבות כשלון הניתוח נולדה לנתבעים ביתם החמישית. 

האם ניתן להשיג הסכמה מדעת מחולה השוכב על שולחן הניתוחים ונמצא תחת השפעתן של תרופות טשטוש? האם מדובר ברשלנות רפואית? 

רשלנות רפואית - סוגיית חישוב הפיצויים

חישוב פיצויים בעקבות רשלנות רפואית. אתר "רשלנות רפואית" מציג מידע עדכני הכולל מאמרים, מדריכים, דוגמאות וכדומה... 

בעקבות ברית מילה רשלנית, התפתח באיבר מינו של התינוק נמק. האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד מוהל? 

לאחר ניתוח לתיקון עמוד השדרה סבל הנער מסיבוכים נשימתיים, והוריו טענו כי לא הוזהרו מפני סיכוני ההרדמה לכן מדובר ברשלנות. 

תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח לקיבוע שבר בירך של קשישה, עקב החלטה שגויה לבצע שתי פרוצדורות של הוצאת פלטה והשתלת פרק ירך מלאכותי בניתוח אחד.  

התובעת עברה ניתוח לתיקון דליפת שתן בבית חולים הדסה. בעקבות שורה של התרשלויות, התובעת זקוקה לדיאליזה קבועה ואינה שולטת על הסוגרים.  

התובעת טענה כי הניתוח לתיקון פריצת דיסק לא היה דחוף וגרם להתפשטותם של רסיסי דיסק, שבעקבותיו בוצע ניתוח שני.  

ילדה כבת שש, עברה ניתוח להוצאת אבן חצץ שחדרה לאוזנה. בעקבות הניתוח הילדה איבדה את שמיעתה, לכן הוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית. 

האם בית החולים יפצה אדם, שעבר שני ניתוחים כושלים, לטיפול ברפלוקס קיבתי ושטי, ונותר עם נכות קבועה במערכת העיכול? 

בעקבות ניתוח שגרתי להוצאת אבנים מכיס המרה, התרחשה דליפה שמקורה לא זוהה 

האם אי ביצוע בדיקת MRI לפני ניתוח עלה כדי רשלנות רפואית? האם בית המשפט יפסוק פיצויים למנותחת? 

האם רופא אורטופד אשר ניתח את הרגל הלא נכונה יושעה מתפקידו? דוגמא לרשלנות בניתוח החלפת ירך... 

האם רשלנות בבית החולים הלל יפה במסגרת טיפול לאחר ניתוח לקיצור קיבה? האם רשלנות הרופאים גרמה לאי אבחון תסמונת ורוניקה?